 |
מתוך נחיל הבלונד-אנורקטי שהציף את אולפני תוכנית ריאליטי הדוגמניות של ערוץ 10, בלטה מיד המועמדת אנג'ל אוגוסטה. היא הגיעה אל המיונים בתחתוני פלייבוי ("שזה מכנסונים שנכנסים קצת לתחת"), מגף שחור וגרבוני רשת, וסחררה את חמוקיה מול עיניו המשתאות של הצלם. "התלבשתי ככה כדי להשאיר רושם", הסבירה בפשטות. "אמרתי, גם אם לא אבחר לתוכנית, לפחות יזכרו אותי לטובה". מאותה סיבה הקפידה אנג'ל להיבדל מהמתמודדות האחרות בהליכה על המסלול. "העלו אותנו לאודישנים בקבוצות של עשר בנות בכל פעם. ביקשו מאיתנו לצעוד קדימה ואחורה, לעשות פוזה לשופטים ולהסתובב על המסלול. אבל ראיתי שכל הבנות שאיתי הלכו כמו פוסטמות. אז כרעתי על ארבע והתחלתי לזחול. התקרבתי אל השופטים בהליכה חתולית, עד שהצלם הרים את הראש, שפשף את העיניים ואמר, 'מה זה הדבר הזה? עוד לא קרה שבחורות זחלו בשבילי'". לא נותרה ברירה אפוא אלא לצרף את המלאכית בגרבוני הרשת לרשימת המועמדות הסופיות שנבחרו לפצוח במרוץ המייק-אפ והפן אל הטופ מודל הבאה. והללו, מצוידות במרפקי ברזל ולשונות קלשון ירקרקות, עמדו על טיבה של אנג'ל בת ה-18 מהר מהצפוי וזיכו אותה בכינוי המחמיא: "חולת תשומי". "אנג'ל שמה זין על כולן", מחדדת הנשמה הפולנייה אוולין פטרובסקה. "מרוב שהיא פריקית של תשומת לב, היא פשוט לא רואה אותנו ממטר". פטרובסקה היא הילדה הרעה
של הסדרה. פה גדול, ציצי גדול, אפילו שפתי הסיליקון שלה גדולות וחושניות מדי. "הקהל אוהב שאני ביצ'ית", היא משרבבת את פיה הבשל וזוקרת את חזה המלאכותי. "אני מוציאה את הלכלוך החוצה ישר בפרצוף של הבחורות, בלי להתחנף ובלי להעמיד פנים. אני לא סובלת צביעות". כשפטרובסקה פותחת ג'ורה, יש שהולכות לאיבוד. במיוחד נטע קריסי. היא המפונקת שבחבורה, "הליידי הבכיינית", זורקת אוגוסטה בטרם איבדה בה עניין. "אחותי נהרגה לפני ארבע שנים בפיגוע", מצטדקת קריסי, "ומאז אני מחוברת להורים שלי באינפוזיה, חייבת להודיע איפה אני נמצאת בכל רגע נתון. לכן היה לי קשה בצילומים. כשכולם חשבו איך להצליח, אני כל הזמן חיפשתי טלפון כדי להתקשר הביתה". פטרובסקה : "אז אמרתי לה, אם אנחנו באותה סירה ואוכלות אותו חרא, את תאכלי איתנו ותלקקי את השפתיים. גם לי יש בן קטן שלא הצלחתי להתקשר אליו. אם יש לך סיפור כואב, אולי לא היית צריכה בכלל להגיע לתוכנית". קריסי מפדרת את אפה בעצבנות. פטרובסקה מורחת שפתון. אוגוסטה מתעסקת בשיער. ורק הברזילאית החטובה, ליאת בלו, משחקת בקובייה הונגרית. אל תטעו לרגע, אין זו נערה אבודה ובתולית המסרבת להיפרד מצעצועיה. אצל בלו אפילו המצמוץ מחושב ומאחורי החיוך המלאכי מסתתר עמוד שדרה עשוי פלדת אל חלד. "ליאת היא נחש בעור של כבש", אומרת עליה פטרובסקה, "ארסי, אבל עם קלאסה".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
נחש בעור כבש. ליאת בלו. צילום: אלכס ליפקין
|
|
 |
 |
 |
 |
|
אל תבנו על ג'יזל
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אלפי מתמודדות שחלמו להפוך לדוגמניות ולהשתלב בתעשיית היופי בארץ ובעולם הגיעו אל המיונים של תוכנית הריאליטי "הדוגמניות - לגלות את הכוכבת שבך". 16 הנבחרות המאושרות יסתערו מדי שני בשבוע לעיני המצלמות על כרטיס הכניסה הנחשק לעולם הזוהר. בהתאם לכללי הברזל של הריאליטי, בכל פרק יעופו בבושת פנים אותן בנות שלא יעמדו במשימות שהגו יוצרי התוכנית. כדי לצלוח את מגוון המטלות, הוצמדו למתמודדות צלמי אופנה, אמני איפור, מעצבי שיער וסטיילינג, סוכני דוגמנות ואנשי תקשורת, שילוו את המעבר מבחורות נלהבות וחסרות ניסיון לדוגמניות אינסטנט. על ההנחיה הופקדה גלית גוטמן, ובצוות השופטים חברים שירז טל, מיקי בוגנים, בטי רוקאווי ואלימור זילברמן. חוות דעתם תשגר את החמישייה הפותחת לקריירת דוגמנות בארץ ובעולם. מתוכן, רק שלוש בנות יגיעו אל הגמר הגדול שיועבר בשידור חי. מתמודדת נוספת תשוב לתחרות על פי בחירת הקהל. מי שתכבוש את המקום הראשון תזכה בנסיעת עבודה לניו יורק ותוביל את קמפיין יחסי הציבור של חברת הקוסמטיקה "מייבלין ניו יורק". הזוכה במקום השני תתנחם בקמפיין מוצרי "דרמו אקספרטיז" של חברת לוריאל ותשמש פרזנטורית של חברת האופנה "דיזל". הכל בדמות וברוח תוכנית האב האמריקנית הכה מצליחה "טופ מודל", שעל פי דפוסיה המקוריים נולד החיקוי הישראלי. "אני מכורה לטופ מודל האמריקנית", מתוודה אוגוסטה, "ותמיד כשראיתי את כוכבות הסדרה מתבכיינות כמה זה קשה וכמה הן רוצות לברוח, לא הבנתי מה הן מקטרות. אמרתי פאקינג שיט, העסק כל כך קל. עד שעמדתי במקומן והבנתי שלהיות סגורה בחדר אחד במשך שבועיים, לקום בארבע לפנות בוקר, לקפוץ למים קפואים באמצע הלילה, להתפשט, להסתפר ולהתאפר על פי הוראות של אחרים, זו אשכרה עבדות". אין לבנות על ריאליטי הדוגמניות שיצמיח את ג'יזל הישראלית. רוב המתמודדות אינן ראויות לתואר הטופ מודל המושלם, לפחות לא בקנה המידה של מיכאלה ברקו, שירלי בוגנים או לינור אברג'יל. על כך מפצים סיפוריהן האישיים, אופיין הסוער והרקע ממנו באו, רכיב חיוני לא פחות בדרמה שמייצרות תוכניות המציאות. יש את אלכס חזין, שמוגדרת בדף המידע שהפיצו יחצני התוכנית כ"ברווזון מכוער שהפך לברבור". בנערותה השילה 35 קילו ממשקלה ומצאה את בחיר לבה בדמות גבר המבוגר ממנה ב-14 שנה. ויש את אינס חליף היפה ומתונת הקומה, שהגיעה ממינסק עם אמה, ניתקה את הקשר עם אביה, ולפני שלוש שנים, בגיל 18, נותרה לבדה אחרי שהאם עזבה את הבית לטובת החבר. ויש את עדי סטרוד, רקדנית מועדונים שעבדה כנערת קרקס ושירתה בצה"ל "בתפקיד קרבי של בנות כמש"קית ללוחמה ביולוגית-כימית". יש את דניאלה פרי הקטנה, שאמה, דוגמנית העבר חני פרי, שלחה כדי לגעת בזוהר. יש את הפריקית מיתר עמוס, שבדף המידע נכתב עליה: "מוזרה בעיני שאר הבנות. יש לה חבר מוזיקאי". ויש את הילדה הרעה אביבית, לשעבר סמימי. סמימי, הלוא היא אנג'ל אוגוסטה הזוחלת, שינתה את שמה באופן עצמאי "כי אהבתי את הצליל של השם אנג'ל וגם את שם המשפחה אוגוסטה, לזכר האל היווני אוגוסטוס". לאנג'ל שישה פירסינגים: בגבה, בלשון, בשפה, בפטמה ובאיבר המין ("זה כאב רק לדקה"), ושלל קעקועים: ברגל, בבטן, בגב, ובישבן. היא מתגוררת עם אמה בבת ים, מפיקה אירועים מוזיקליים ומוכרת היטב בסצנת מועדוני המטאל בארץ. לתוכנית הוזמנה על ידי מפיקה שהבחינה בה במהלך סיבוב הופעות באירופה. "כשנודע לי שעברתי את המיונים", היא אומרת ברצינות, "הבנתי שאם הם בחרו בי, כנראה שזו תוכנית סופר מקצועית".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
אנג'ל אוגוסטה. גם למטה. צילום: אלכס ליפקין
|
|
 |
 |
 |
 |
|
הטוסיק הברזילאי נגד הפולניה הוולגארית
|
 |
|
 |
 |
 |
|
סצינת עולם הזוהר לא היתה זרה לליאת בלו, בת 21 מהרצליה, סטודנטית לפסיכולוגיה שאומצה בילדותה מברזיל. "יש לה טוסיק ברזילאי שחבל על הזמן", נאנחת אוגוסטה. בילדותה היתה בלו ספורטאית מצטיינת ואף זכתה באליפות הארץ להתעמלות קרקע, "עד שדפקתי את הברכיים והגב". מאז דגמנה בתצוגות אופנה מקומיות, "וכשהבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים, החלטתי ללכת על המסלול בכל הכוח". בהתאמה מלאה לתוכניותיה, הבחינו בה ממלצרת במסעדה של אחיה "בסי אנד סאן, איפה שמירי בודהנה גרה וכל המפורסמים מתערבבים". הזמינו אותה לאודישן והודיעו לה שנבחרה. "ואני אמרתי לעצמי, או שאהפוך למפורסמת בבום הכי גדול שיכול להיות, או שלא אעשה את זה בכלל". בניגוד גמור לבלו, נטע קריסי התלבטה ממושכות בטרם ניאותה להפקיר את גופה ופניה לעדשת המצלמה הפולשנית. קריסי, בת 19 מאשקלון, מעצבת וציירת, סירבה להתגייס כדי להישאר קרוב לבית. "כשהודיעו לי שהתקבלתי לתוכנית, הרהרתי עם עצמי. חשבתי, מה יסמין אחותי שנהרגה היתה אומרת. ויסמין אמרה, תחיי, תנסי, תהני. כי החיים קצרים". אוולין פטרובסקה, בת 28, היא המבוגרת מכולן. אם חד הורית לילד בן שלוש וספרית במקצועה. בגיל 16 הגיעה לבדה מפולין. היא הספיקה להשתתף בסדרה "המשאית" בתפקיד זונה ב', ב"הפוך" בתפקיד חברתו של המציל וב"פאזל" כאשה נבגדת. פטרובסקה וולגרית ובוטה, אך שובת לב, כנה לחלוטין וסקסית. אבוי למי שנופלת לפיה. "כשהגעתי לאודישן, ראיתי את אוולין נשענת על הקיר, מעשנת סיגריה ומביטה בנו בהתנשאות, בעיניים מצומצמות", נזכרת בלו. "לא הכרתי אותה, אבל ניגשתי אליה ואמרתי, 'את כלבה. את רעה', בקטע של סבבה, כמובן. היה לי ברור שהבחורה הזו, עם הקעקוע על הפופיק, לא תעשה לנו חיים קלים". "הבנות התלהבו מהאישיות שלי", נעתרת פטרובסקה בצניעות. "ראו צעירה כוסית שכבר עברה לידה ועדיין מתחרה עם ילדות בגיל 17 שחלק מהן נראות יותר מבוגרות ממני. אני קומפקטית, אירופית, שמורה. הישראליות קצת מוזנחות, לא כל כך מקפידות על דיאטה, לובשות חולצת בטן גם אם יש להן חזה גדול ושומנים. אני חושבת שטוסיק בולט בצדדים לא מחמיא לאף אחת. אני יודעת איך לשמור על הגוף ואיך להבליט אותו ולהחמיא לו עם הבגדים הנכונים. אני יודעת איך אפשר להצליח בתוכנית ריאליטי כזו, ואני אמרתי לעצמי, פטרובסקה, זו הרכבת האחרונה להראות את הפנים היפות שלך".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
תמונה קבוצתית עם גלית גוטמן. צילום: אלכס ליפקין
|
|
 |
 |
 |
 |
|
העיקר להצטלם עם סלבס
|
 |
|
 |
 |
 |
|
כל עוצמת הנעורים, כל השאפתנות הנחושה, היופי והחושניות, הותכו בתוכנית לסיר מבעבע אחד. הבנות התמסרו מרצון או מאונס, תמרנו בלהטוטנות בין השאיפה לדייק לבין הנטייה לבטא מראה יצירתי ופרוע, ולפעמים התוצאות התנגשו. "המתמודדות דילגו על התהליך הטבעי, ההדרגתי, של הלמידה וההתנסות, ונזרקו ישר ללבה הרותחת", מצטער הצלם אשל עזר. "זה היה ממש כמו גדנ"ע, כשלוקחים תלמידי שביעית למסע אלונקות. בחלומות הפרועים ביותר לא חוויתי דבר כזה". גם לא הבנות. הן נחשפו למטלות מפרכות, לתנאי אקלים קשים, לפרקי זמן דחופים ודחוסים שמייצרים אווירה עצבנית והוראות הפעלה קשוחות. "אסור לאכול, אסור לשתות, אסור לעשן סיגריה או ללכת לשירותים, אלא בהפסקות קצרות", מתלוננת בלו. "היינו תלויות לגמרי בהפקה, עייפות ותשושות בגלל ההדחות והניפויים. כל הזמן אמרנו לעצמנו ששווה לקפוא מקור או להחסיר שעות שינה אם התגמול הוא שכולם יכירו אותך, יידעו מי את, יכתבו עליך ברכילות ויצלמו אותך עם סלבריטי". היו מריבות בתחרות? "אני אישית לא הסתכלתי על המתמודדות. התרכזתי רק בעצמי. אמרתי, אני הבנאדם היחיד שיכול להפיל אותי, אבל אוולין הסתבכה. יש לה נטייה לקבל דברים בצורה שלילית, דבר שיצר המון אי הבנות ותסכול. עוד במפגש הראשון, לפני תחילת הצילומים, שאלו אותי מה הגובה שלי. עניתי, 1.67 מטר , אבל אוולין חשבה שאני פחות, אז היא הודיעה שאני בקושי 1.60 מטר , ועשתה את זה בקטע של עצבים והרימה את הקול. כמה ימים אחר כך מדדו לי את הגובה וראו שצדקתי, ואז אוולין קרצה לי וצחקה". "חלק מהבנות בכלל לא הצליחו להתמודד עם המשימות ועשו את העבודה בקושי ובלית ברירה", מציינת נטע קריסי. "על חלק מהן מאוד ריחמתי. חשבתי, אם הן לא רוצות באמת, אסור להן להשתתף בתוכנית כזאת. למשל אנג'ל. השיער שלה היה ארוך וחלק, הגיע ממש עד הברכיים, סגנון גותי כזה, סטייל רונית אלקבץ. היא היתה מאוד קשורה לשיער, אבל השופטים פקדו עליה להסתפר. בהתחלה היא פשוט לא הסכימה, בכתה בלי סוף. חמש שעות עבדו עליה, וכשגזרו סוף סוף, זה היה ממש טקס. כולנו היינו סביבה וניסינו לנחם. ממש כאב לי עליה". "בשלבים מסוימים הרגשתי שאני נרמסת בגל של בנות שאפתניות מדי, מרפקניות, שמנסות להרוויח בתחרות בדרכים לא דרכים. היו בנות שהעליבו והשפילו, שהצביעו על המגרעות כדי להוריד למתמודדות נקודות. וגם הצוות לא תמיד עזר. לפעמים הביקורת שלו היתה בוטה וחריפה מדי". פטרובסקה: "מי שקיבלה ביקורת, כנראה שהגיע לה. כמו ליאת בן רשי. היא מאוד גבוהה ולא יודעת ללכת כמו שצריך על המסלול. היא צעדה כאילו היא תפוסה, כאילו יש לה קולב על הגב. היא חשבה שהיא לגמרי ג'יזל, ניסתה להרים כמוה את הרגליים. אז מדריכי האופנה אמרו לה, מותק, ג'יזל יש רק אחת".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
עוד אחת שחושבת שהיא ג'יזל. ג'יזל. צילום: רויטרס
|
|
 |
 |
 |
 |
|
גם שכל וגם פנים מושלמות
|
 |
|
 |
 |
 |
|
מאחורי האיפור והשיק הסתגלו המתמודדות לצדדים הפחות זוהרים של עולם הזוהר. "היה ערב אחד שבו הרגשתי מושפלת ברמות הקשות ביותר", מתוודה בלו. "זו היתה הפעם הראשונה בתוכנית שכעסתי על עצמי על זה שהסכמתי לעשות משהו שלא רציתי. הייתי זולה, חלק משוק בשר. שנאתי את עצמי. הייתי עייפה נפשית ופיזית. רק למחרת התאפסתי קצת. הבנתי שזו העבודה שלי, וזה המחיר שאני מוכנה לשלם". פטרובסקה: "אני לא מוכנה ללקק למי שיכול להשיג לי בוק וקטלוג. דוגמניות אמרו לי, הייתי חייבת לשכב עם הצלם כדי לקבל את העבודה, אבל אני לא חושבת שמישהו בכלל היה מעז להציע לי הצעה כזאת. אני קשה מדי. מפריעים לי דברים אחרים, למשל הדיאטה. מי שרוצה להיות דוגמנית צריכה להיות כל הזמן דקיקה, לעשות ספורט. וגם המעמד מחייב. אי אפשר לצאת החוצה עם כפכפים, אחרת עיתונאים ישר יתפסו תמונה רעה לרכילות. ואי אפשר להיות בהריון, כי יש חתימות על חוזה. ואסור לצבוע שיער באופן ספונטני, כי אם התחייבתי לשחור, פתאום אני אבוא להם בבלונד? זה לא מקובל". אז בשביל מה צריך את זה בכלל? "אומרים שמה שהטבע לא עושה, עושה הצבע. כל אשה, אפילו לא מטופחת, תצא יפה פי שלושה אחרי סדרה של איפור ושיער וצילום. דוגמנית, כמה שהיא יפה, עושים אותה עוד יותר מושכת, ואז היא הופכת להיות מפורסמת, ויש לה מעריצים וכסף וקהל שאוהב אותה ואגו עד השמים". קריסי: "אשה חכמה מנצלת את הנתונים שלה. יש נשים שקיבלו תבונה ויש שקיבלו רק יופי. לי האלוהים נתן גם שכל וגם פנים מושלמות". תסכימי להצטלם בעירום? "אין לי בעיה עם עירום מרומז. להיות בלי בגדים, אבל שלא יראו כלום, כמו הצילום של יעל גולדמן ל-ה. שטרן. היא עירומה, אבל הכל מאוד מרומז. רואים לה רק את הגב. לא רואים חזה או טוסיק. לא אסכים לעירום יותר אינטנסיבי, למשל חזה שמוסתר באופן חלקי בידיים או בשיער. ולא בגלל שיש לי בעיה עם הגוף שלי, אלא בגלל שאני באה מחינוך קפדני ושמרן". פטרובסקה: "צילום עירום אמנותי זה משהו מדהים. בקטלוגים יוקרתיים רואים רק צללית של עירום. לא פטמה ולא גבעה. ראיתי עבודות עירום נורא יפות ואין לי בעיה להשתתף בצילומים כאלה". אוגוסטה: "אני אסכים לכל צילום עירום, כל עוד הוא נעשה בצורה לא זולה. זה יהיה תלוי בסוג הצילום ולמה הוא מיועד. צילום עירום לבושם זה בסדר". ולפלייבוי ? "כן. פלייבוי זה פנסי, אבל אתר פורנו זה לא בשבילי".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
לגמרי פנסי. א. הרציגובה על שער פלייבוי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
גלית גוטמן אמרה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
החוויה הראשונה שעברו הבנות היתה על החוף. הן נשלחו להצטלם בבגדי ים בערב חורפי וגשום. כשכל הצוות עטף את עצמו בדובונים ובכפפות, נאלצו הבנות לוותר אפילו על החלוק ועדיין לשדר תחושה של איזה כיף לי. "כשדיברתי יצא לי עשן מהפה, וכשבכיתי הדמעות הפכו לברד", מגזימה קצת פטרובסקה. "דוגמנית טופ מודל צריכה לעמוד בכל משימה קשה ולא להראות שהיא סובלת. ככה גלית גוטמן אמרה. בגלל שהיא ותיקה ומנוסה, האמנתי לה. חיכיתי לתור שלי וכשהגעתי סוף סוף אל המים, רועדת, בשיניים נוקשות, הצלם הסתכל עלי ואמר, אוולין, יש לך טיפ טיפה בטן תחתונה, שזה אומר שאני חייבת להיכנס כולי לתוך המים כדי להסתיר את הפדיחה. לא אמרתי כלום. אני אישית חושבת שיש לי בטן קוביות, אבל אם זה לא מספיק, לא אתווכח. אשל הוא צלם דה בסט ואני סומכת עליו. הוא תמיד אוהב אותנו טבעיות. כשהבחורות מוציאות קצת שפתיים החוצה כדי להיות חושניות, הוא תמיד צועק שבסוף המבט מדבר. אז קפצתי באומץ למים. רק שמתי את הרגל, ישר התחלתי לצרוח. אמרתי, נו באמת, אשל, אתה צוחק עלי? והוא לא צחק. העור שלי נהיה סגול מהקור. כמעט רציתי לבכות מרוב שלא יכולתי. אבל אמרתי, אם לא אעמוד במשימה הזו, בושות לחזור הביתה". אוגוסטה: "לי היה הכי קשה עם ההוראות. בקור אימים, בבגד ים מינימלי, פקדו עלי לעשות כל מיני פוזות ולתחמן את המצלמה. ולי קשה לקבל הוראות, כי אני בנאדם שתלטן. אז הצילום הזה הביא לקריסת מערכות. כשהצלם צעק עלי שאני לא עושה את מה שצריך לעשות, הרגשתי חסרת אונים. הגבתי בבכי. כמעט יצאתי מדעתי". קריסי: "לי היתה הטרגדיה הכי גדולה. נתנו לי בגד ים שלא החמיא לי בכלל. אני כהה, השיער שלי שחור, וגם בגד הים היה שחור. נראיתי כמו אלמנה או אולי כמו עכביש. אם אני הייתי הסטייליסטית, ואני יכולה להיות כזו, כי יש לי את הכישורים, הייתי בוחרת לעצמי בגד ים בהיר, כדי להדגיש את המולאטיות שלי. זה לא מצא חן בעיני. שאלתי את המלבישה, אין משהו בהיר יותר? והיא אמרה, זה המראה שבחרנו לך. את רואה? כולם מתחשבים ומסבירים. ממש לא כמו בפרומו: 'שקט, את לא מדברת עכשיו'. את לא בובה. את לא קולב. מותר לך לשאול". "מאד ריגש אותי שאנג'ל בכתה על המים, ושמחתי שקריסי מצאה את התנוחה שהתאימה לה על החוף", מתמוגג הצלם אשל. "כשליאת בלו הצטלמה בסוף היום באור של שמש שוקעת, פתאום קו החוף של תל אביב נראה כמו קו החוף של ברזיל. הייתי רגיש למצוקות של הבנות, אבל גם אני קפאתי. כדי להזדהות עם הבנות, הייתי יום שלם בתוך המים, בעצמי בבגד ים. ככה אני עובד. פעם צילמתי דוגמנית בינלאומית באפריקה בתוך אגם והיא פחדה ממפלצות ששורצות אולי בקרקעית. אמרתי לה, את, מותק, תיכנסי רק בין הברך למפשעה, את תהיי בלי הפיפי במים, אבל אני אכנס עד החזה".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
ליהי אלון בצילום של אשל עזר
|
|
 |
 |
 |
 |
|
בטי? נשמה טובה?
|
 |
|
 |
 |
 |
|
משימה לא פחות מורכבת היתה תצוגת האופנה הראשונה. "היינו בלחץ אטומי", נזכרת בלו. "הכי קשה היה להתלבש ולהתפשט. מדובר בעירום מוחלט מול כל צוות ההפקה. הרגשתי כל כך רע בחדר ההלבשה. הרגשתי אפילו מושפלת". אחרי שצלחו בגבורה את תצוגת האופנה, הגיעו לפרק המהפך. "לקחו אותנו לחדר והורידו לנו את המייק-אפ והבגדים", נזכרת פטרובסקה. "הלבישו אותנו באימוניות לא מחמיאות, וככה, נטורל, הביאו אותנו לפני השופטים שהתחילו לרדת עלינו. בטי רוקאווי ישר שאלה אותי אם יש לי סיליקון בציצי. אלימור זילברמן העירה לי על השיער. ערבבו לי צבע לשיער שהרס לי את השורשים ולא התאים לפריזורה. הרגשתי ממש זקנה. עליתי לקומה הראשונה בבכי כזה שלא יכולתי להפסיק אותו איזה 20 דקות. כל כך נפגעתי. באה גלית גוטמן. אמרה לי, וואו, את נראית מדהים. אז עניתי לה, אני בחיים לא הייתי יוצאת ככה מהבית. ובלב שלי הוספתי, גם לא כדי להוריד את הזבל". אוגוסטה: "אז היתה ביקורת עלינו, אז מה? ממש לא גילו לי את אמריקה. לא אכפת לי מה אנשים אומרים. היה לי קשה רק עם השיער, כי מאז שאני קטנה לא נגעו בו אפילו במילימטר. בהפקה הבהירו לי שאו שאסתפר קצת או שינפו אותי. אז החלטתי ללכת על זה, וכשהמספריים נגעו בי הרגשתי שכל שערה שהן הורידו, כאילו חתכו לי אצבע. מיקי בוגנים סיפר אותי. הוא היה מאוד אכזרי כלפי בנות מסוימות, אבל בי הוא לא פגע אישית בשום שלב. אולי בגלל שהביקורת שלו לא מזיזה לי. גם אם הוא ירד על השיער שלי, הוא לא חידש לי כלום". "אני בנאדם מאוד ישיר שמעביר ביקורת בלי להתיפייף ובלי לשחק משחקים", מגיב בוגנים. "שפטתי את הבנות לפי המשימות, לא לפי האישיות. היו שם בנות יפות מאוד עם עתיד מבטיח ובנות ממש לא יפות. אפילו רחוק מזה. ודווקא הן התלוננו הכי הרבה ולא היו מוכנות לקבל ביקורת". "בטי היתה השופטת המועדפת עלי. כשהסתכלתי לה בתוך האישונים ראיתי ים, ואור, והרבה הרבה שלווה", מתפייטת קריסי. "היא מאוד מקצועית וקשוחה, אבל מאחורי הקלעים, כשהיא לא בתפקיד, היא ממש נשמה טובה". "נשמה טובה?", פטרובסקה נחנקת מזעם. "את בטוחה שאת מדברת על בטי? זו שהתעקשה להוציא לכל העולם את הידיעה שעשיתי סיליקון בחזה? אמרתי לה, למה את מתעקשת, את שילמת על זה? בטי אמרה שהעור שלי קטסטרופה, ואני הייתי במחזור, והיו לי בסך הכל שלושה פצעונים קטנים. בגלל זה התעצבנתי. אמרתי, אין לה זכות לדבר, כי גם היא צריכה להוריד קצת את הקפאין שלא יהיה לה שחור מדי מתחת לעיניים. והיא גם לא דקיקה מספיק כדי לייצג דוגמניות. אני חושבת שלא ישדרו את זה, אבל מצד שני, מי שנותנת ביקורת, צריכה ללמוד לקבל ביקורת בעצמה". "מי שמגיעה לתוכנית ריאליטי חייבת להבין שלא מדובר בייעוץ יופי במשרד עם כוס קפה ועוגיות", מחזירה רוקאווי. "כשדוגמנית מתחילה מגיעה אל הסוכנות שלי, אני יושבת איתה בניחותא, מתחברת אליה, שואלת שאלות ומקבלת פרטים, ואחרי שאנחנו קצת מכירות, אני נותנת את הביקורת שלי, אבל בתוכנית טלוויזיה הכל הרבה יותר אינטנסיבי. יום הצילומים יקר ודחוס ואין את הלוקסוס של קירוב לבבות לפני שאומרים את האמת. אם הבנות נפגעו ממני, אני מצטערת, אבל זו לא היתה הכוונה ומכל מקום, כל אחת מהמשתתפות בתוכנית שדרגה את עצמה. כולן נראות היום יותר טוב משהיו כשהן הגיעו למיונים. והן קיבלו את זה בחינם, בלי לשלם 150 דולר שכר ייעוץ". יש להן סיכוי? "יש רק בת אחת עם פוטנציאל לטופ מודל אמיתית".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
סנדי, סנדי
|
 |
|
 |
 |
 |
|
לפחות מבין הארבע, ההימור היחידי המתבקש הוא בלו. כל השאר יכולות להסתפק בפנטזיה. ואכן, מודל החיקוי של רוב פרחי הדוגמניות מצומצם למדי, ומתרכז, הפתעה, הפתעה, בסנדי בר. "כמה שהיא נמוכה, היא אידאלית", נאנחת בלו. "הייתי רוצה להגיע לרמת ההצלחה שלה", מתוודה קריסי. "היא עשתה עבודה נהדרת בקסטרו. מאז שהיא עזבה היו רק נפילות". גם אוגוסטה חובבת סנדי בר מושבעת. ורק פטרובסקה מפתיעה. "מה פתאום, המילקי הזאת? ", היא רוקקת בזעף, "איך אפשר להשוות אותה עם אנג'לינה ג'ולי? ". אבל בישראל, כמו בישראל, דווקא מילקי, מטר וחצי גובה, מגיע רחוק יותר מכל רויות האסף וימיות הנוי התמירות ומעורפלות המבט. כך שלמרות התחזית הקודרת של רוקאווי, כולן מאמינות שיש סיכוי. "אני מקווה לתפוס את אחד מארבעת המקומות הראשונים", מצטנעת אוגוסטה. "אני לא חייבת להיות הראשונה או השנייה". בלו הרבה פחות נדיבה ממנה. "אני במקום הראשון, לא פסיק אחד פחות", היא משכנעת בעיקר את עצמה. ורק פטרובסקה משתדלת לשמור על פרופורציות. "אני לא חושבת שאגיע למקום הראשון", היא מהרהרת בקול, ולראשונה מתחילת הראיון מבליח חיוך כנוע ותמים על שפתי הסיליקון שלה. "אפילו לא למקום השני. אני לא חיה באשליות. אני מתכננת לתפוס את המקום השלישי. אבל דבר אחד בטוח, אני אהיה זו שאזכה בתואר חביבת הקהל". |  |  |  |  | |
|