 |
/images/archive/gallery/268/214.jpg כוסות, איקאה.
צילום: רוני כנעני  |
|
|
|
|
| השחור, שהומצא בשנות השמונים המוקדמות ברחוב שינקין, אף פעם לא איבד מקסמו. כדאי להבין מדוע (צילום: רוני כנעני; סטיילינג, מורן שמבר) |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
אהוד רז
4/3/2005 10:09 |
|
|
|
|
|
|
|
שחור, מההיבט המדעי לפחות, הוא לא ממש צבע. בניגוד ליתר הצבעים, יש לו תכונה פיזיקאלית ייחודית, לפיה הוא בולע את כל קרני האור שמגיעות אליו ולא מחזיר דבר. מלבד האור אותו הוא חומס, השחור אהוב וזוכה לפופולאריות שיא שלא דעכה כבר עשרות ומאות שנים, ונחשב לאחד הבונבונים היפים בספקטרום הצבעים הנקלטים בעין האנושית.
האפיון המיידי הניתן לאובייקטים שצבעם שחור, ייטה לעולם לכיוון המכובד, האלגנטי, ואפילו היקר - תוצאה ישירה של היותו צבע כבד ונטול דינאמיות לחלוטין. השחור מצטיין גם בנוכחות דוממת שלא מגרה את מערכת החושים האנושיים, מה שהפך אותו לצבע המסמל אבל ודיכאון.
בחירה בצבע השחור לשם צביעת אובייקטים ואלמנטים עיצוביים היא קלה יחסית. הסיכון אותו נוטל המעצב בבוחרו בנציג הצבעים האפל הזה, הוא הקטן ביותר שיש. וכיוון שהשחור הוא גם צבע "מתכנס," (בניגוד לצהוב למשל, שנחשב לצבע ש"יוצא" מגבולות האובייקט ומקרין החוצה,( הוא אידיאלי לטשטוש והעלמת פגמים.
אולם יופיו ויעילותו הנצחית של השחור אינם מבטלים את מגבלתו העיקרית - המינון. בעוד שימוש מוגזם בצבעים אחרים ייצור קקופוניה ויזואלית, שימוש יתר בשחור ינסוך אווירת נכאים וקדרות, מהסוג ששום אלגנטיות לא תטשטש.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
כריות נוי, איקאה
|
|
|
 |
|
בקבוקים, ID דיזיין
|
|
|
 |
|
ספר טלפונים, חדרים; מחברת ומספריים, חפצים; בושם, נרקיסו רודריגז
|
|
|
 |
|
סט צלחות וקערות, איקאה
|
|
|
 |
|
קערה, ID דיזיין
|
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
