 |
/images/archive/gallery/260/337.jpg מתמודדות ב''הדוגמניות''.
צילום: גלעד לנגר  |
|
|
|
|
| למתמודדות ב"הדוגמניות" יש מזל, מזל גדול שליסה פרץ לא מונתה לשרת כשופטת בתוכנית |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
ליסה פרץ (רייטינג)
10/3/2005 10:27 |
|
|
|
|
|
|
|
המשימה הראשונה שהטילו קברניטי "הדוגמניות" של ערוץ 10 על המתמודדות הייתה צילומים בחוף ים ביום חורפי. אחת אחת הן נכנסו אל המים הקפואים, לבושות עור ברווז, רעד עז אוחז בגופן, שיניהן נוקשות, הבעתן מבועתת ודמעה תלויה בזוויות עיניהן. אין ספק, זו הייתה המשימה הנכונה להשיק עמה את התוכנית. רק ביד חזקה ובזרוע נטויה יהיה אפשר לאלף את 16 המלעונות האלה, עד אשר ייצא מהן משהו שאפשר יהיה לכנות בפרץ של נדיבות "דוגמניות קניונים". אני הייתי מרחיקה לכת ומטביעה אותן בלב ים, אבל איש לא פנה אלי בבקשה להיות שופטת.
לרגע אחד כמעט נכנעתי לרחמי, כשהמתמודדת אוולין, אם חד-הורית וקשישת המועמדות (בת 28), נתבקשה על ידי הצלם אשל עזר לחשוב על בנה יחידה, לאחר שלא הצליחה לנפק אף הבעה שאיננה של פרוצה בשקל. עיניה נמלאו כאב. אבל אני סדיסטית, מה לעשות, במיוחד כשהדברים נוגעים לדוגמניות, וכשעזר סיכם את דעתו בעניינה: "מה זו הכרס הזו?", מיד הומרה חמלתי בשמחה לאיד. הוא עוד היה נדיב כשבחר בכינוי "כרס". רבותי, על פי כל הסימנים זהו צ'ימידן, חד-משמעית.
בכלל, טוב יהיה אם המצלמה תציג תקריבים של הפגמים הקטנטנים של הבחורות: מפשעה לא עשויה, שיעור יתר, חטטים בגב, סימני צלוליטיס, פטמות פוזלות, שומות שיצאו מכלל שליטה. שהרי בשביל זה התכנסנו, ריאליטי הארדקור.
בניגוד לתוכניות מציאות אחרות, שבהן נדרש פרק או שניים כדי לאתר את הכלבתה התורנית, הרי זו של "הדוגמניות", אינס שמה, מצאה אותנו הצופים עוד לפני שמישהו בכלל טרח לחפש אחריה. כבר בפרק הפתיחה הכריזה שהיא מתעבת בנות ושתעשה הכל כדי לזכות. בדומה להרבה שונאות נשים שיצא לי להיתקל בהן במהלך חיי, גם אינס מסתובבת על הסט כפינצ'רית מוכת כלבת, עיניה מדממות משנאה, ניביה מושחזים, נחיריה מתכווצים ומתרחבים בכל עת שהיא באה במגע עם הבנות, והיא מוכנה ומזומנה לדפוק בהן ביס.
אבל אין באמת ממה לחשוש, ככלות הכל מדובר בפינצ'רית - אלו נובחים, אבל לא נושכים. את נביחת הבכורה שלה הקדישה לאנג'ל, ששכחה (בטעות?) להעיר אותה ליום הצילומים. בצר לה על שאיש לא ממש התייחס אליה, ניסתה כוחה בנביחות על הסטייליסט, שמיד היסה אותה עם הרפליקה המסתמנת כקאלט: "הלו, היי, אטיטיוד בבית". אינס התבוננה בו בעיניים אבודות. ניכר היה שלא הבינה את המשפט שאמר לה, לפחות לא את החלק הלועזי. זו הייתה הפעם הראשונה במהלך הפרק שהרגשתי רחמים אמיתיים.
מתוך המדור "ספורט אלגנט" המתפרסם מדי שבוע בעיתון "רייטינג"
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
