 |
/images/archive/gallery/285/773.jpg יונתן כהן.
צילום: איתן טל  |
|
|
|
|
| רגע לפני הפריצה הגדולה במילאנו, החליט יונתן כהן שמה שהוא רוצה באמת זה את הקוסקוס של אמא. שלוש שנים אחרי, הוא נחוש לעשות את זה כמו שצריך, בשביל הכסף |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
איתי יעקב
7/4/2005 9:04 |
|
|
|
|
|
|
|
אם תשאלו את יונתן כהן מה הוא ירצה לעשות כשיגדל, ספק אם תצליחו לחלץ ממנו תשובה חד משמעית. אולי שחקן, אולי מנהל תיקי השקעות, דבר אחד בטוח - לא דוגמן. לפחות לא בטווח הרחוק מאוד. אבל אל תמהרו להסיק שלפנינו עוד מקרה של דוגמן מיוסר, ע"ע איתי תירוש ודודי בלסר. כהן, בניגוד לשניים הללו, המתנצלים והנבוכים תמידית, מתכוון לנצל את תפקידו החדש כפרזנטור מותג האופנה המקומי "גולף", כדי לטחון עד דק את מעמדו כסמל מין בהתהוות.
"כרגע אני רואה את עצמי ממשיך עם הדוגמנות בשנים הקרובות", הוא מכריז. הנה, כבר עכשיו הוא מתרגל גם שיעורי משחק אצל ליאת ביין, ואולי עוד מעט נחזה בשפתיו הבשרניות, המבצבצות מתוך איזו דרמה יומית. מי יודע.
אבל להצהרה הזו קדמה שיחה לא קצרה על תחלואי עולם האופנה, שסירסו אותו מספר שנים קודם. כהן, כיום סטודנט שנה ב' לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים ובקורס למנהלי תיקי השקעות במכללת
"מיטב", פרץ לפני כשלוש שנים בקמפיין של מותג האופנה "פוקס" והתפוגג מאז מן התודעה המקומית. הוא דילג בין מילאנו לניו יורק במשך שנה, עבר משבר אישי והחליט לפרוש. "לא התחברתי לסצינת הדוגמנות בחו"ל ולמרחק מהבית, מהחברים, מהמשפחה, מהערכים שגדלתי עליהם", הוא מספר. "הייתי הולך ברחוב ואומר לעצמי:'פאק, מה אני עושה פה? מה, בשביל כסף?'".
עם פרישתו של מונרך הדוגמנים המקומי, דודי בלסר, התפנתה בארץ משבצת אליל הבנות החדש, ארבע פינות ש-186 הסנטימטרים של כהן בהחלט מסוגלים למלא. "בארץ לא חשוב רק איך אתה נראה, אלא התדמית שלך, מי אתה ומה אתה מקרין. יכולים להביא דוגמנים הרבה יותר יפים בחצי מחיר מחו"ל, אבל לא עושים את זה", הוא מסביר. "היום אני עושה את כל המאמץ כדי להיות סופר מודל. אני מאמין שבדרך שאני עובד היום והערכים שבניתי לעצמי, אני בדרכי לשם, וברור לי שאני אצטרך להשקיע יותר ולהיות עם יד על הדופק".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אפשר להביא יותר יפים בחצי מחיר מחו"ל. צילום: איתן טל
|
|
|
 |
|
 |
|
החריימה של אמא
|
|
|
 |
|
|
|
דפדוף רטרוספקטיבי בעברו הקצר של כהן בענף האופנה, מגלה תבנית בכיינית כיתר הקולגות הזכריים בישראל. כולם, ללא יוצא מן הכלל, נוטים לשחרר טרוניות משומשות על קשיי ההשתלבות בדירות הדוגמנים במילאנו ו/או ניו יורק, איך נדהמו לגלות כי שכניהם לחדר משתמשים בסמים ומסתובבים מדי יום במסיבות, והתלונה הפופולארית על המרחק מסינרה המגונן של אמא. במקרה של כהן, ילד טוב ממושב בית נקופה שליד ירושלים, מדהים היה לגלות כי ברגע שהחל לקבל תאוצה בחו"ל, החליט גם הוא לשוב אל החריימה של אמא.
"אולי פעם התבכיינתי, כי נפגעתי מהתחום הזה בגלל בעיות אישיות שלי, שלא ראיתי את הדברים בפרופורציות נכונות, לא ספגתי את מה שהייתי צריך לספוג, ולא ראיתי את זה בצורה שהייתי צריך לראות", הוא מודה, אך ממהר להציג את הפסאדה החדשה שלו כדוגמן מקצועי: "היום אני לגמרי לא רואה את עצמי בכיין. אבל כשהייתי באירופה, לא יכולתי להתעורר בבוקר ולהגיד לעצמי שדוגמנות זה מה שאני עושה. זה לא הסתדר לי מבחינת הערכה עצמית. אולי דוגמנים אחרים רואים בזה פרופורציה אחרת, אבל אני לא הצלחתי. היו לי בדיוק צילומים לקמפיין חוצות של דולצ'ה וגבאנה, ושבועיים לפני אמרתי לסוכנת שלי שבשביל שיישאר לי טעם של עוד ויהיה לי סיפוק, אני חייב לחזור ארצה. היא התעצבנה, כי ללקוח כזה לא דופקים ברז. אבל זאת היתה עבורי נקיטת עמדה של הגבולות שלי".
סלח לי, אבל בסך הכל ביקשו ממך להיות פנים יפות. זה עד כדי כך נורא?
"כל אדם שהוא קצת מפורסם, ישר מסתכלים עליו בזכוכית מגדלת, וזה משפיע על מי שאתה, העתיד הקרוב והקריירה שלך. בעיה שנייה, שבעיניי הכי בעייתית, היא שכל מי שנכנס לעולם הדוגמנות מתחיל להתעסק עם האגו, ולשחק עם האגו זה הדבר הכי מסוכן שיכול להיות. כל עוד ההערכה העצמית שלך מגיעה מדוגמנות, המצב שלך קשה. חשוב לך איך אתה נראה, איך מסתכלים עליך וכמה אתה מצליח. בעיניי זה לא בריא. אני החלטתי שאני לא רואה בזה את המקור להערכה העצמית שלי. הרי בסופו של דבר אני רק הולך ומצטלם, לא יוצר שום דבר ולא כותב או פותר משוואות ואלגוריתמים. לא ראיתי את המיצוי שלי בדוגמנות, ואנשים שרואים בזה את מרכז חייהם והעבודה העיקרית שלהם, זה קצת בעיה. זה דופק את השכל, אין אפס".
אז למה בעצם אתה עדיין כאן?
"כסף. אני לא רואה ערך מוסף לדבר הזה ואני לא אדם של יחסי ציבור. דוגמן צריך להיראות טוב, להצטלם טוב ולחזור בסופו של יום הביתה. דוגמן לא צריך להסתובב ממסיבה למסיבה כל לילה. יש דוגמנים בגילי בארץ, שחיים את הקאסטינגים, הדרינקים חינם, את המסיבה כל ערב, ומראים את פרצוף השני שקל שלהם בכל מקום. אני לא חושב שזאת הדרך להתפתח בתחום. אני לא רואה שום סיבה ליצור רעש או להגיע למקומות שיצלמו אותי. אני רוצה לעבוד בלי כל דבר הזה".
לאחר שנת עבודה בתחום, עזב כהן את עולם הדוגמנות וחזר לדירת שלושת החדרים שלו במושב. לפני עונה הפציע לפתע בקמפיין של "קרוקר" כחלק מקבוצת דוגמנים, חזרה שסימנה את שובו לענף. לדבריו, הסיבה העיקרית לחזרתו לתחום, היא המעבר מסוכנות אימג' של בטי רוקאווי לסוכנות של רפי עגיב מ-D.N.A. " אני מסתדר עם רפי מעולה, כמו חבר. אני אוהב שמנהלים עסקים גבר אל גבר, הכל הגיוני, הכל סטרייט, הכל ישר, הכל פרופר. איך שהדברים התנהלו קודם לא התאים לי בכלל, וזה גרם לי לעכב את ההתפתחות שלי בעבודה. אולי כי אני אדם יותר מדי עקרוני".
מה הפריע לך בניהול של רוקאווי?
"שניכנס לזה? זה תמיד יהיה דבר רע. אני יכול להגיד גם הרבה דברים טובים על בטי: שדרכה התחלתי לדגמן, שיש לה עין טובה והיא מקושרת. ביומיום לא אהבתי את ההתנהלות מולה מבחינת העקרונות והערכים האישיים. העבודה שם לא זרמה נקי כל כך, ואתה יודע מה, עד היום אני נאלץ לחלק את העמלה שלי בינה לבין רפי חמישים-חמישים".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
יש דוגמנים שמראים את פרצוף השני שקל שלהם בכל מקום. צילום: איתן טל
|
|
|
|
|
|
|
כבר לא בן 16
|
|
|
|
|
|
|
רגיש הכהן הזה. כל כך רגיש, שהצעדים הפזיזים שעשה, היו בעצם שגיאות כלכליות ומקצועיות לדוגמן שיכול היה לפסוע כיום בשורה הפרונטלית של התחום בחו"ל. "היום, כשאני חושב על זה באופן עסקי, יכול להיות שטעיתי והדברים היו מתפתחים אחרת", הוא מאשר. "אם זו בכיינות? לא יודע. אבל אני שמח שאני בארץ ושלא הגעתי למצב של מפח נפש".
אני מתפלא עליך. גבר ישראלי, שעבר שירות צבאי קרבי וחי את המציאות המטורפת של ישראל, נשבר בגלל דימוי עצמי, בעוד שילדות בנות 15 ו-16 מתרוצצות כמו פנתרות בין מילאנו, ניו יורק ופריז?
"ילדות בנות 16 לא יודעות מה ההשלכות של מה שהן עושות עכשיו. עדיין סוחבים אותן ההצלחה, הסוכנים וסחרור התהילה. בגיל מאוחר יותר הדברים משתנים. כשאתה צעיר מאוד אתה לא רואה את הדברים לרוחב".
יצא לך כבר לצפות ב"הדוגמניות"?
"עוד לא, אבל אני חושב שהתוכנית הזו היא עוול. עזוב את הדוגמניות שמופיעות בתוכנית, את השריטה העמוקה שהתוכנית הזאת גורמת להן, ולאילו סרטים הן נכנסות ללא שום מטרה. הבנתי שלרובן שם אין סיכוי להגיע לרמה גבוהה במקצוע. יורדים עליהן שם בצורה מאוד קשה וזאת הפנטזיה שלהן. תחשוב כמה בנות בבית רואות בזה את הדרך להיות דוגמנית? אם זה לא לאכול, הפוזה, הניתוחים. תחשוב כמה בנות יידפקו! האם זה שווה את הרייטינג והפרסום? אני מאוד מצטער שזה עבר לבסוף את הרשות השנייה".
אתה לא קצת מגזים?
"יש אמרה ידועה שטוענת שפסיכולוגים מרוויחים מכל העסק הזה. כמו שאמרתי לך, זה משחק עם אגו והערכה עצמית. המקצוע הזה סוחב אותך עד גיל מסוים כמו כדורגלנים, ובגיל 35-33 די, זה נגמר. דוגמניות מגיעות לגיל שהן אומרות לעצמן: 'אני כבר לא מצטלמת, המראה שלי לא אקטואלי, אז מה אני אעשה עכשיו?', ובדרך כלל הן גם לא נשואות, לא היתה להן אהבה אמיתית והן מגיעות למבוי סתום, בור שחור. ואני לא רואה למה לתת לבנות שאין להן סיכוי גדול בתחום את האשליה הזאת. שאלתי את רפי אם זה באמת עובד ככה, והוא אמר שלא. אולי אצל בטי. היא אומרת שהיא עושה את זה, אז אני מאמין לה. אם מגיעה מישהי ואומרים לה את צריכה להוריד ככה במשקל ולשפץ כמה חלקים, אז אולי היא בכלל לא מתאימה לתחום? אבל בטוח שאין צורך להגיע להערות המשפילות האלה".
אבל הבנות זוכות לפרסום.
"פרסום אצל מי? אצל החברות? מה ייצא להן מזה? אחרי חודשיים זה יעבור, אבל הנזק והפנטזיה יישארו. אני מכבד כל בן אדם שעושה את זה ורואה את המטרה מולו: כסף ופרסום. אבל אתה יודע מה? האנשים 'האחראיים' בתוכנית, אם זה השופטים, שכן יודעים מה הולך בתחום הזה - להם יש אחריות. בתוכנית הזאת אין שום מטרה טובה וזה לא ישיג לבנות שום דבר. אני מצפה מאנשים בתוכנית הזאת לא להכניס את הבנות האלו לסרטים, פשוט מאוד".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מצטער ש"הדוגמניות" בטלוויזיה. בקמפיין של גולף
|
|
|
|
|
|
|
חוויתי אהבה, חוויתי רגש
|
|
|
|
|
|
|
כהן, 24, נולד וגדל כבן יחיד בן ארבע בנות, למשפחה מרוקאית מסורתית וחמה. למרות שהמושב עבר כיום מתיחת פנים עם כניסתם של יאפים על ג'יפים אליו, כהן זוכר את הימים שבהם נאלץ לעזור מדי בוקר באיסוף הביצים של הלול המשפחתי. עד כיתה ח' הוא גם התלווה אל אביו לבית הכנסת בשבתות, והיה מזמר את פרשת השבוע בלחן ספרדי על במת בית הכנסת. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון ליד האוניברסיטה עם תעודת בגרות ריאלית, פנה אל שירות צבאי קרבי בצנחנים, שהיה לו קשה מבחינות רבות. לאחר שהשתחרר מהצבא, פנה אל רוקאווי, וזו שלחה אותו לאודישנים לקמפיין של מותג האופנה "פוקס", שם קודם לפרזנטור מוביל לצד יעל בר זוהר, שהפכה לזוגתו לאחר הצילומים.
במקביל יצא למילאנו להשתפשף על המסלולים של דולצ'ה וגבאנה, אייסברג ו-D-Squared, בר זוהר קפצה לבקר, אך לאחר ארבעה חודשי אידיליה, הקשר נסדק. "זאת היתה תקופה מאוד נחמדה, אבל היא נגמרה. אני לא אכנס לסיבות האישיות, אבל בשלב מסוים זה לא התאים וכל אחד הלך לדרכו. לא ראינו את העתיד שלנו ביחד ומערכת היחסים הסתיימה. זה היה נגמר גם ללא שום קשר לזה שהייתי באיטליה והיא בארץ. היום אנחנו לא בקשר וגם לא יצא לי לראות אותה מאז".
אור הזרקורים הפריע לקשר?
"שמע, בכל זאת, יעל היא מאוד מפורסמת בארץ, ובאותו זמן בדיוק נכנסתי לעולם הזה וזה היה הרבה מעבר למה שציפיתי. אבל זאת לא הסיבה שבגללה נגמר הקשר בינינו. היא באמת ניסתה להישמר מהמצלמות, ועד היום היא משלמת מחיר מאוד גבוה על הפרסום. מפני שהיא דמות לחיקוי, המציצנות הזאת קופצת שוב ושוב, וזה מציק מאוד, זה ברמות של יומיום, של לשבת בפקק, ללכת לסרט. זה לא להגיע לאירוע ואחרי זה סוויץ'".
באסה.
"זה באסה ללכת לסרט ושבע מאות ילדים רודפים אחרינו. אחריה, ליתר דיוק. זה מוציא מהכיף של מערכת יחסים. אבל גם אז, מאוד עזר לי שהיא לא רצתה לצאת למקומות הומים או ללכת לאירועים חברתיים. מאוד אהבתי לא להיות איתה בסצינה הזאת. אבל שוב, אם אני אמצא בחורה מהתחום שתהיה שווה את זה, אני מוכן לשלם את המחיר הזה עבורה".
וזו אופציה מבחינתך?
"אני לא אגיד שאני לא אצא עם בחורה מהתחום, אבל המגמה היא לא להתערבב יותר מדי. אם אני אמצא מישהי שתתאים, אני לא אגיד לא. אבל אני מעדיף מישהי לא מהתחום".
מה אתה מחפש באישה?
"כנות, אינטליגנציה, רגש, ויש תכונות שאני ישר שולל: מניפולטיביות, חוסר רגישות ואגואיסטיות. בורכתי ויש לי עין טובה לגלות את הדברים האלה מהר, ואני לא מרשה לעצמי להיכנס למערכות יחסים עם נשים כאלה. חוויתי אהבה, חוויתי רגש, ואני שמח להמשיך את זה. אני רואה בזה את הכיף והמטרה האמיתית. זה לא הכסף, הפרסום או חשבון הבנק, אלא הרגש שאיתו אתה הולך לישון בלילה, ואני לא רוצה שהבחורה שאני אצא איתה לא תהיה עם עולם הערכים שלי".
חשוב לך מראה חיצוני?
"לכל אחד חשוב. חשוב לי שאני אוהב איך שהיא נראית ושתמשוך אותי. אבל שוב, אני יכול להעריך מראה חיצוני עד רמה מסוימת. אם היא נראית מאוד טוב ואין בה את הערכים שאני מחפש, אז אני אוותר. לפנים יפות אתה מתרגל אחרי שבועיים, ודי, כבר היה לי את זה כמה פעמים, ואחרי שאתה מבין את זה, אתה מבין שיופי מספיק לתקופה מאוד קצרה. אני מחפש את האיזון, ושתהיה בן אדם. לא מושלמת ולא כלום - בן אדם. זה מספיק".
וכשאתה כבר מאתר אותן, אתה מצליח לשמור על מערכת יחסים ארוכה?
"אני לא יכול להצהיר על עצמי כאדם של מערכות יחסים. אני אינדיבידואליסט ואוהב להיות עם עצמי. אבל אני מחפש קשר, מחפש אהבה. אני יודע מה זה תורם לחיים, אני יודע איזה כיף זה. אני לא מהאנשים שעוברים מקשר לקשר שנה ושנתיים. ממש לא. קשר זה דבר מאוד חשוב בחיים. בתקופה האחרונה לא היו לי קשרים ארוכים וזה חסר לי. לא הייתי מגדיר את עצמי כאדם של סטוצים, אבל קרו פעמים שיצאתי עם בחורה, סטוץ וזהו, נגמר. זה לא קורה יותר מדי, אבל קורה. בכל אופן, אני לא מאלה שיוותרו על קשר, כי בא להם לטעום מהרווקות או מההתהוללות".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
