 |
/images/archive/gallery/242/769.jpg על הבר של קזנקי.
צילום: יחסי ציבור  |
|
|
|
|
| אם אתם לא מוצאים חניה בשום מקום, אלעד וינגרד ממליץ להירגע עם איזה דרינק בקזנקי |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
אלעד וינגרד
16/6/2005 10:06 |
|
|
|
|
|
|
|
בסיבוב הרביעי נשברנו. אינף איז אינף. יש גבול. יהודים לא מגרשים יהודים. אנחנו חוזרים הביתה. לילדים, לשכנה, לטלוויזיה. מה שיבוא קודם. הכל עדיף על פני הסיוט הזה.
יותר מ-40 דקות נענו סביב קובייה אורבאנית דמיונית, שצלעותיה נמתחות בין הרחובות פרישמן, שדרות בן-גוריון, שלמה המלך ודיזנגוף. אבל כלום. אפילו סוס טרויאני לא היה מוצא חניה בעיר הזאת. ולא תגידו התקמצנו על חניון. ניסינו. באמת. אלא ששני מרתפי כלי הרכב המיוזעים שמצאנו היו מלאים עד אפס אגזוז.
אז החלטנו לחזור, וכשעברנו בפעם האחרונה בשדרות בן-גוריון המטופחות, סיננו לעצמנו שעם כל הכבוד לקוסמטיקה, חולדאי לא פתר את הבעיה הכי מעיקה בתל-אביב. מה בסך הכל רצינו, לקפוץ לבר החדש שנפתח ליד הכיכר?
ושוב חנינו מתחת לבית. זה רחוב נדיר, עם המון חניה בלילה. בגלל זה בחרנו לגור בו. כבר התכוננו לעלות לדירה, כשתמר נזכרה במקום די חדש ברחוב הארבעה. היא לא בטוחה אם זה בר או מסעדה, אבל מה אכפת לנו לנסות. זה שתי דקות ברגל, והרכב כבר חונה הרי. וככה נפתח החלק המוצלח של הערב.
קזנקי הוא בר פירות-ים במתכונת פאסט פוד. מואר מאוד, בנוי בחלל צר שבר נמתח לאורכו, ועליו התיישבנו. התבאסנו מעט לגלות שאין ווים לתלות את ילקוטינו העמוסים, אולם לבד מצרה פעוטה זו, קזנקי התגלה כבחירה נעימה להשכחת תלאות הערב. המנות העיקריות - רובן על בסיס שרימפס, קלאמרי ומולים - מתומחרות בסבירות רבה (35 שקל למנה). מנת השרימפס (ברוטב מסיבי של שום וחמאה, על מצע אורז) שאכלנו היתה לא רעה, במיוחד בהתחשב במחירה.
תפריט האלכוהול בסיסי וזול (בגזרת הוויסקי, למשל: טולמור דיו - 22 שקל, בושמילס - 26 שקל, גלן פידיך - 40 שקל). הקהל מבוגר וחרישי, אבל האווירה נעימה, השירות טוב ובסוף הערב צעדנו הביתה מבושמים ומרוצים.
נשוב לקזנקי כשיתחשק לנו נשנוש לילי לצד אלכוהול, בלי להתרושש. ואפילו לא נצטרך לחפש חניה. וואלה, דפקנו את המערכת.
קזנקי. הארבעה 16, תל-אביב. טל' 03-5610630. פתוח: 12:00 עד 1:00.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
