פורים בעולם הטכנולוגיה – ממציאים מחקים בעלי חיים
המצאות טכנולוגיות רבות מחקות בעלי חיים כדי לפתור בעיות בעולם האמיתית. התחום כולו נקרא ביומימיקרי והוא מתפתח בארץ ובעולם
מה שמאפיין את תחום הביומימיקרי, למרות שהוא תחום צעיר זה שיש בו המון רב תחומיות, הוא נוגע כמעט בכל תחום של החיים: אדריכלות, תחבורה, ייצור בגדים, צבא, הצלה של בעלי חיים, ריגול, אקולוגיה, שמירת טבע, תקשורת, כלכלה, חומרים שאנחנו משתמשים בהם ביום יום. כל אחד יכול למצוא את הפיתוח שמדבר אליו.
לדברי חווה שרגא, מומחית בתחום הביומימיקרי והיועצת המדעית לפעילויות פורים בגן המדע ע"ש קלור במכון דוידסון, "הטבע הוא כמו ספרייה אדירה - 3.8 מיליארד שנים של חוכמה שאצורה בו. באמצעות התערוכה וסדנה שאנו עושים בנושא אנו רוצים לפתוח את הנגישות של הקהל הצעיר לאוצר העצום שקיים בטבע על ידי הצגת בעלי חיים וצמחים ששימשו השראה לפיתוחים מדעים הכי מתקדמים שאפשר לחשוב עליהם. למשל, פיתוח רפואי שנעשה בהשראת החדק של היתושות.
את עקיצת היתושה עצמה אנחנו לא מרגישים, אלא רק את הגרד שמתפשט בעקבותיה. בהשראת היתושות פותחה מחט שאינה פוצעת את הרקמות העדינות בכניסה וביציאה מהעור, ומקלה על חייהם של אנשים שצריכים להזריק לעצמם יום יום, כמו חולי סכרת. דוגמא נוספת היא החדק של הפיל. המבנה המיוחד של החדק, חזק ועדין כאחד, מאפשר לפיל מצד אחד להרים בולי עץ כבדים ומצד אחר תנועתיות עדינה עד כדי אחיזת מכחול. בהשראת החדק עוצבה זרוע פנאומטית יציבה וחזקה מצד אחד שהיא גם עדינה ומאפשרת לאחוז בעדינות בביצי פסחא מבלי לשבור אותן".
גם הג'ירפה שימשה מקור השראה. המוח של הג'ירפה מרוחק שני מטר מהלב, והלב שלה צריך להזרים דם בלחץ רב כלפי מעלה, כנגד כוח הכבידה. הג'ירפה פיתחה מערכת מסועפת של הזרמת דם שמווסתת את לחץ הדם, אחרת הראש שלה היה עלול להתפוצץ. כשהיא שותה למשל, היא מפשקת את רגליה לרווחה ומנמיכה את הגב והראש כדי להיות כמה שיותר מאוזנת עם הראש לקרקע וכדי שלא ייווצר לה בראש לחץ דם קטלני. הגילוי הזה שימש את אנשי נאס"א לפתרון בעיה של אסטרונאוטים שחוזרים לכדור הארץ לאחר שהייה בחלל. בגלל שבחלל אין משקל האסטרונאוטים חוזרים עם חולשה בשרירים ועם בעיות של הזרמת דם בגוף. חליפה מיוחדת שפיתחו בנאס"א פועלת על הרגליים בדומה לעור הג'ירפה שהוא מתוח וצמוד לרגליים כדי לשלוט על מעבר הדם".
לדבריה יש גם פיתוחים ישראלים בתחום. "ד"ר אמיר עמדי מהאוניברסיטה העברית מפתח מקל נחייה אלקטרוני לעיוורים בהשראת המערכת הסונארית של העטלף. ה'מקל' הוא בעצם מכשיר בגודל של טלפון סלולרי שמשדר צלילים למרחב, ולקלוט את האותות החוזרים באמצעות חיישנים שנותנים לעיוור התראות מדויקות על המכשולים שבדרך, בכל גובה. פיתוח ישראלי אחר מבוסס על אפקט הלוטוס. בביצות ובמאגרי מים במזרח פורח פרח הלוטוס. זה פרח מקסים, שפורח גם במאגרי מים מלוכלכים מאוד וכשמתבוננים בו היטב רואים שהעלים שלו לעולם אינם מתלכלכים. כשבדקו את המבנה הננומטרי של העלה מצאו חומר הידרופובי – חומר דוחה מים, שיש לו המון שימושים- החל מספריי נגד טיפות לזכוכיות למקלחון ועד ציפוי דוחה מים למניעת הצטברות קרח על כנפיים וזגוגיות של מטוסים".
במסגרת פעילות פורים תוצג ברחבי גן המדע
נא להמתין לטעינת התגובות
