השר שטייניץ: נחסוך באנרגיה ולא נקים עוד תחנות כוח
השר שהשתתף בכנס בנושא קידום ההתייעלות האנרגטית אמר כי ישרא וארה"ב סיכמו להשקיע באופן משמעותי במחקר במטרה להקטין את בזבוז האנרגיה ובמציאת תחליפים לא מזהמים כמו הגז
היום (ה') התקיים בגני התערוכה בתל אביב, כנס בנושא קידום התייעלות אנרגטית בישראל. הכנס היה במסגרת תערוכת אקלימה. בכנס השתתפו שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ד"ר יובל שטייניץ, סנדור סלקובסקי ראש היחידה לסחר וכלכלה עם ישראל מטעם האיחוד האירופי, ד"ר קורט וייסגארט ראש הצוות לארצות המגרב ומערב המזרח התיכון ב-MED-ENEC של האיחוד האירופי, אדי בית הזבדי מנהל אגף שימור אנרגיה וראש מינהל ערים חכמות במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, שניר ניב מאגף התקציבים במשרד האוצר ודוברים נוספים, את הנקודות המרכזיות והאתגרים הנוכחיים בתחום התייעלות אנרגטית בישראל.את הכנס פתח, ד"ר יובל שטייניץ שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, לדבריו: "משרד האנרגיה מחוייב להתייעלות אנרגטית אין ספק שמוטב לחסוך באנרגיה מאשר להקים עוד ועוד תחנות כוח ועוד ועוד תשתיות. האנרגיה הכי זולה היא האנרגיה שלא משתמשים בה, היא הכי זולה והיא פחות מזהמת מכל אנרגיה אחרת". השר שטייניץ הוסיף ואמר כי "בדיאלוג האנרגיה בין ממשלת ישראל לארה"ב, מזכיר האנרגיה האמריקאי ד"ר ארנסט מוניז ואני השתתפנו בחלק מהשיחות בדיאלוג ואחד הנושאים המרכזיים, עליהם שוחחנו היה שיתוף פעולה בנושאים של התייעלות אנרגטית.
בנושאים אלו סוכם על הגדלה משמעותית בהקצאות של מענקי מחקר ופיתוח אמריקאיים ישראלים בנושאי התייעלות אנרגטית וסוכם על הכנת תוכנית אקדמית, באמצעותה בתמיכת שתי הממשלות, יגיעו לארץ עשרות דוקטורים אמריקאיים וכך גם דוקטורים ישראלים לארה"ב, לעשות מחקר של פוסט דוקטורט בתחומים שונים של אנרגיה". השא שטייניץ הוסיף ואמר כי "אחד התחומים המרכזיים שבהם יעסקו החוקרים הוא התייעלות אנרגטית ונוסף לו גם סייבר סקיוריטי למערכות כוח, למערכות צנרת להולכה לכל מה שקשור למערכות בקרה ופיקוח באנרגיה".
השר הוסיף וציין כי "בשנים האחרונות משרד האנרגיה עוסק ברמות שונות ובצורות שונות בתייעלות אנרגטית ישנן יוזמות שיותר מוכרות בקרב הציבור כגון יוזמות החלפת מקררים ומזגנים ומכשירים ביתיים אחרים במכשירים שיותר יעילים מבחינה אנרגטית, זאת יוזמה שהחל השר לשעבר עוזי לנדאו, עד היום הוחלפו בישראל כ-130,000 מקררים ישנים זוללי אנרגיה במקררים חסכוניים באנרגיה, עשרות אלפי מזגנים ומכשירי חשמל נוספים במספרים נמוכים יותר.
המשרד גם נתן מענקים במגזר המסחרי למשל בהחלפת צ'ילרים למזגני ענק לגופים מסחריים ובתי מלון, דבר שהוכח כחסכוני ביותר, יש דוגמה בית מלון שהחליף את המערכת והצ'ילרים בעידוד המשרד וההשקעה החזירה עצמה תוך 3 שנים, יש דוגמה למחלבה שפעלה להתייעלות אנרגטית בעידוד המשרד וההשקעה החזירה את עצמה תוך שנתיים כך שאם משקיעים נכון בהתייעלות אנרגטית עם עידוד או תמיכה ממשלתית זה נכון מאוד".
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
השר הוסיף ואמר כי "אני רואה התייעלות אנרגטית גם במעבר שלנו לייצור חשמל ע"י גז, זה גם התייעלות אנרגטית, הגז הרבה יותר זול מהמזוט, קצת יותר יקר מהפחם, אבל הרבה יותר זול ממגזרי הסולר והמזוט ששימשו אותנו בעבר, ב- גם בהשלכות הסביבתיות והבראותיות שלו, הוא חוסך המון מבחינת בריאות הציבור וג- גם גז כחול לבן, את המיסוי על הגז לא מקבלות ממשלות זרות אלא המיסוי מגיע למדינה ולאזרחי ישראל.
ישראל בהחלט נמצאת בשדרוג כל המערכים האנרגטיים שלה, בודקים אפשרות מול האמריקאים ומדינות אחרות איך אפשר לקדם גז טיבעי דחוס בתחבורה ציבורית וגם איך אפשר לחבר מפעלים ועסקים יותר קטנים לגז טיבעי כדי שיהיו יעילים יותר ופחות יזמו. אני כשר אנרגיה מחוייב להגזיר את הקצב להתייעלות באנרגיה שנחסוך בכסף, בזימום ונחיה בפחות זיהום, פחות הוצאות ויותר הכנסות למדינה".
אדי בית הזבדי מנהל אגף שימור אנרגיה וראש מינהל ערים חכמות במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, אמר כי "האוכלוסיה כיום בישראל מונה 8,320,000 איש, 2,260,000 משקי בית בקצב גדילה של כ-60,000 משקי בית לשנה, עיקר השימוש בחשמל נמצא בבניינים ובתים הן לעסקים והן למגורים. המטרה של האגף מבחינת שימור אנרגיה היא להקטין את ההוצאות של אנרגיה אצל הצרכן הסופי מבלי לפגוע ברמת השירות האנרגטית ובאיכות הסביבה. במקביל הם שואפים למקסימיזציה של העבודה מהאנרגיה המושקעת. התועלות למשק הן תועלת כלכלית וסביבתית, שיפור תחרותיות של התעשייה, שיקום תשתיות, הגבלה של העליה בצריכת האנרגיה והקטנה של השקעה בתשתיות והקטנת התלות בייבוא דלקים."
בית הזבדי ציין כי "עשינו חישוב תחזית בשנת 94' מה היה קורה עם התייעלות אנרגטית ובלי התייעלות אנרגטית ומצאנו שהיום אנו משתמשים ב- 26 מיליון טון שווה ערך נפט, אם היינו פועלים בלי שימור אנרגיה היינו מגיעים היום למשהו כמו 33-34 מיליון טון אנרגיה, גם בעלות וגם בהיבט זיהום האויר והסביבה זה חסכון אדיר.
יעדי הממשלה בתחום משק האנרגיה הם: אמינות אספקת האנרגיה והדלקים לכל מגזרי המשק, היערכות לשעת חירום ומשברי אספקה כגון מלחמה, ארועי טרור, אסונות טבע וכדומה, אספקת דלקים באיכות גבוה בהתאם לתקנים האירופים וסבה לדלקים נקיים יותר מבחינת איכות הסביבה, קידום התחרותיות והיעילות במשק הדלק, מלחמה בתופעול עברייניות באמצעות חקיקה, פיקוח ואכיפה , יעול השימוש באנרגיה וחיסכון בדלקים וחשמל, גיוון סוגי סל הדלקים לרבות דלקים ממקורות מתחדשים כמו ביופיול ג"ט סינ-גז וכו' , ניהול המידע באופן זמין ושקוף לגורמי הממשלה, לציבור והמגזר העסקי בארץ ובעולם. כיום ישנה התייחסות מיוחדת לשינוי התנהגות צרכנית של צרכני האנרגיה השונים, ואחד היעדים הוא הקטנת צריכת האנרגיה במגזרים השונים." סיכם בית הזבדי.
ד"ר קורט וייסגארט ראש הצוות לארצות המגרב ומערב המזרח התיכון ב-MED-ENEC של האיחוד האירופי, הסביר כי כיום ישנו בזבוז אנרגיה משמעותי, ולדעתו יש להתמקד דווקא בצד הדורש של הצרכנים וללמד אותם להשתמש באנרגיה ביעילות מירבית יותר.
בנוסף הוא הציע לאמץ קודים מסוימים להנהלות אנרגטית בהם קוד לבניית מבנים. ד"ר וייסגארט הציג את מצרים כדוגמה למדינה בה החשמל משמש בעיקר בבניינים ובתים פרטיים, כאשר כיום נעשה שימוש בכ-30,000 מגה וואט לכל המדינה ואם כל המבנים יעמדו בקוד המבנים של האיחוד האירופי אשר בין היתר כולל בידוד יותר טוב שמונע בזבוז אנרגיה הצריכה של מצרים תרד לכ-20,000 מגה וואט, כלומר חיסכון של שליש מהעלויות וניצול האנרגיה הנוכחי, כמובן שישנן השלכות נוספות כגון זיהום סביבתי וכדומה.
עוד הוא ציין כי במגרש החיסכון האנרגטי שינם מספר שחקנים, בהם הממשלה לה תפקיד מרכזי יש צורך במחוייבות והטמעה מצד הממשל, שחקנים חשובים נוספים הם מפתחים, משקיעים, יצרנים ומפיצים, אדריכלים ואחרים. "צריך להבין שמשקיע חושב מראש למה לו להשקיע יותר בבניית מבנה שהוא מוכר, למה להשקיע יותר כסף בבידוד טוב יותר ובאיכות המבנה, את המחסום הזה הממשל צריך לפרוץ, הממשל צריך לקבוע קוד ורגולציה בהתאם".
הוא סיפר כי "בגרמניה החלו כבר לפני 30 שנה עם קוד המבנים וכיום כאשר רוכשים דירה בגרמניה מקבלים איתה תעודה המציינת מה הציון האנרגטי של הדירה. ההתייעלות האנרגטית קובעת שבתחילה משקיעים קצת יותר אך בטווח הארוך ישנו חיסכון עצמום שמחזיר עצמו מהר מאוד ויש לו השלכות על כלל המערכות סביב, הן זיהום ובעיות בריאותיות נילוות, והן בצורך להקים עוד תחנות כוח לייצור אנרגיה, החיסכון משליך על כלל המערכת".
הצעה נוספת שהמומחה האירופי הציע היתה סובסידיות. הוא אמר כי יש לייצר מנגנון של סובסידיות למבנים חדשים, כך שלמשקיעים ולמי שבונה יהיה תמריץ לבנות לפי קוד הבנייה לחיסכון אנרגטי.
שניר ניב מאגף התקציבים במשרד האוצר הסביר על תקציבי משרד האוצר בנושא התייעלות אנרגטית, וכן הסביר כי בועידת האנרגיה שתתקיים בפריז – צרפת בחודש דצמבר הקרוב יציגו כלל המדינות את יעדיהן להתייעלות אנרגטית וחיסכון בפליטת גזי חממה עד לשנת 2030. ישראל מתכוונת להציג יעדים שאפתניים שנקבעו בממשלה והם חסכון של 7.7 טון גזי חממה לנפש, 17% התייעלות אנרגטית בצריכת חשמל, 17% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, 20% הפחתה בנסועה פרטית. התקציב שהמדינה מייעדת לטובת הנושא הואערבויות של 500 מיליון ש"ח, ומענקים של 300 מיליון ש"ח.
תערוכת ACLIMA, התערוכה הבינלאומית ה-23 למיזוג אוויר, קירור, חימום, אוורור והתייעלות אנרגטית, מאורגנת ע"י קבוצת שטיר, המתמחה בארגון תערוכות וכנסים בינלאומיים, ונערכת בחסות לשכת המסחר ובחסות חברת אלקטרה, במסגרת התערוכה הוצגו כ- 5,000 מוצרים (מזגנים, מאווררים, מערכות חימום, מערכות קירור, צ'ילרים, תנורים, מערכות בקרה ועוד) המייצגים כ- 700 חברות ברחבי העולם בלמעלה מ-100 ביתנים שונים.
אקו"ם