מחקר: לילדים אוטיסטים קושי במודעות עצמית
מחקר חדש העוסק במודעות עצמית והבנת רגשות מציע אמצעי נוסף בתחום הבנת רגשות שמבדיל בין ילדים על רצף האוטיזם (ASD) ובעלי קוגניציה תקינה, לבין ילדים עם התפתחות תקינה
מחקר חדש מציע אמצעי נוסף בתחום הבנת רגשות שמבדיל בין ילדים על רצף האוטיזם (ASD) ובעלי קוגניציה תקינה, לבין ילדים עם התפתחות תקינה. במחקר בדקנו את היכולת להבנה ותפישה של רגשות עצמיים העולים בעקבות אירועי עבר בילדים בגיל טרום-ההתבגרות, בני 8-11 על הרצף האוטיסטי ובהתפתחות התקינה.מה המיוחד במחקר?
ידוע שלילדים על רצף האוטיזם יש קושי ביכולת קוגניטיבית הנקראת תיאוריית המיינד-היכולת לזהות רגשות ומצבים מנטליים אצל האחר, מה שיכול להביא לקושי באמפתיה (היכולת להבין ולהשתתף במצבים רגשיים של האחר). מה שעדיין לא ידוע לגבי רצף האוטיזם, הוא האם היכולת לזהות רגשות אצל האחר תלויה ביכולת לזהות ולהבין רגשות אלו "על-עצמי" או שמדובר בשתי מערכות פסיכולוגיות נפרדות המתפתחות ללא קשר ביניהן? האם הבנת רגשות "על עצמי" פגועה בכלל בילדים על רצף האוטיזם? לפני שילד מבין את האחר ומזדהה עמו, האם יש לו הבנה מותאמת של הרגשות העצמיים העולים לאחר חוויות שעבר? תפישת והבנת רגשות בילדים על רצף האוטיזם נבדקה במעט מחקרים בעבר.
רוב המחקרים הקודמים התמקדו בזיהוי סוגי רגשות שונים שהודגמו בתמונות של הבעות פנים. גם בהתפתחות התקינה, לא ברור באיזה גיל נרכשת יכולת זו. במחקר הנוכחי נבדקה יכולת התפישה וההבנה של מספר רגשות בסיסיים (שמחה, פחד, כעס ועצב) "על עצמי" המדווחים בהסתמך על חוויות קודמות בילדים על הרצף האוטיסטי ובהתפתחות הרגילה. אוכלוסיית המחקר כללה 20 ילדים שאובחנו על הרצף האוטיסטי, בגיל ממוצע של 9.6 שנים ובתפקוד קוגניטיבי תקין (IQ=99) האבחון התבסס על כלי אבחון אוטיזם מתוקפים כולל מבחן ה ADOS, autism diagnostic observation schedule. בנוסף, קבוצת הביקורת כללה 20 ילדים בעלי התפתחות תקינה בגיל ממוצע של 9.7 שנים.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הקבוצות לא היו שונות בגיל, בהשכלת ההורים ובתתי מבחנים בקוגניציה המילולית והלא מילולית שנבדקו בשתי הקבוצות. במהלך תצפית ה-ADOS הילד נשאל מתי הוא חש אחד מהרגשות הבאים: שמחה, פחד, כעס ועצב ואיזה אירועים בעבר גרמו להופעת רגשות אלו.
הטסט אינו מציין מה מצופה בגילאים השונים בהתפתחות הרגילה. על מנת לנתח את התשובות, נבנתה מערכת קידוד המתייחסת למידת הקוהרנטיות של התשובה (תשובה ברורה ומותאמת, תשובה מוזרה, תשובות מעורבות (קוהרנטיות ומוזרות) ו"לא יודע") דוגמה לתשובה מוזרה על רגש השמחה, היא למשל: "מה משמח אותך?" –"שביל קליפות התפוזים" לעומת "לשחק כדורגל" שהיא תשובה קוהרנטית. "מה מפחיד אותך?" "שהמורה לקונג-פו מזיז את הראש". לעומת זאת: התשובה "חושך" היא תשובה קוהרנטית.
כמו כן ניתחנו את התכנים שעלו רק בתשובות הקוהרנטיות שסיפקו הילדים וחילקנו לקטגוריות הבאות: תוכן "בין אישי" (לדוג' מוות של אדם קרוב)-"מה גורם לך להיות עצוב?" "שסבא מת", תוכן הקשור לסיטואציות חברתיות (לדוג' מה גורם לך להיות שמח?" "ללכת ליום הולדת", "לשחק כדורסל"), תוכן הקשור ל"סיטואציות לא חברתיות" (לדוג' "מה גורם לך לכעוס?" כשמשחק המחשב נמחק), תוכן הקשור ל"מודעות עצמית" (לדוג' "מה גורם לך להיות עצוב?" -"כשאכזבתי את אמא", "אם לא הצלחתי בבחינה "), ותוכן הקשור לחפצים או חיות (לדוג' פחד מנחשים, חושך).
תוצאות המחקר העלו ממצאים מעניינים והבדלים משמעותיים בין הקבוצה על רצף האוטיזם לבין הילדים עם ההתפתחות התקינה: מבחינת הקוהרנטיות (בהירות התשובה ומתואמותה), בקבוצת הביקורת, רוב הילדים ענו תשובות קוהרנטיות, בעוד שבקבוצת הילדים על רצף האוטיזם התקבלו תשובות קוהרנטיות רק לגבי רגש ה"שמחה" (75%). לגבי הרגשות כעס ועצב פחות מ 50% מהילדים על רצף האוטיזם נתנו תשובה קוהרנטית מלאה. שיעור התשובות ה"מוזרות", היה מאוד גבוה בקבוצה על רצף האוטיזם (74%) לעומת רק 5% בהתפתחות הרגילה.
מבחינת התכנים שעלו בתשובות הקוהרנטיות נמצא גם כן הבדל בולט בין הקבוצות. ילדים בעלי התפתחות תקינה מרבים לציין תכנים הקשורים ל"מצבים חברתיים" ותכנים הקשורים ל"מודעות עצמית" לעומת אלו על רצף האוטיזם, בעיקר ההבדל בלט בתשובות שניתנו לשאלות על רגש השמחה והפחד. כמו כן, כאשר השווינו בין שתי הקבוצות את מספר התשובות שניתנו לכל שאלה, נמצא שילדים עם התפתחות תקינה נותנים מספר רב יותר של תשובות בעוד ילדים על רצף האוטיזם מרבים להשיב "לא יודע".
בקבוצת הנבדקים על רצף האוטיזם נמצא מתאם בין מספר התשובות הלא קוהרנטיות ומספר התשובות של "לא יודע" לבין חומרת אוטיזם בולטת יותר. לעומת זאת, מתן תשובות קוהרנטיות ומתן תשובות הקשורות לתוכן "בין אישי" נמצא קשור להסתמנות קלה יותר של אוטיזם.
לסיכום
המחקר השווה את תפישת הרגשות על עצמי בילדים בעלי קוגניציה תקינה עם ובלי אוטיזם. המחקר הצביע על כך שלילדים בנורמה בגילאי טרום התבגרות כישורי "תפישת רגשות על עצמי" תקינים (>80% ענו תשובות מותאמות ממצא המצביע על רכישה). לעומת זאת, ברצף האוטיזם, רק לגבי רגש השמחה נמצאה רכישה תקינה (75%) בעוד לגבי היתר הרגשות, פחד ובעיקר לגבי כעס ועצב יש הבנה דלה מאוד איזה אירועים יכולים לגרום לרגש זה.
תוצאות המחקר הצביעו גם על כך שההבדל המשמעותי ביותר בין הקבוצות הוא בכך שברצף האוטיזם יש נטייה בולטת למתן תשובות "לא קוהרנטיות" (מוזרות). למרות שהייתה לילדים על רצף האוטיזם במחקר שלנו קוגניציה תקינה כולל בתחום המילולי, הרי איכותית וכמותית הם נתנו פחות תשובות מותאמות והרבו לענות "לא יודע". בקבוצת הנבדקים על רצף האוטיזם עלו פחות תכנים הקשורים ל"מצבים חברתיים" ("יום הולדת", "כדורגל") המעוררים רגשות שונים. בעיקר בלט הדבר לגבי תשובותיהם למה גרם להם לרגשות השמחה והפחד. כמו כן עלו פחות תכנים הקשורים למודעות עצמית (כמו "היו לי סיוטים", "לא הצלחתי") בעיקר בתשובותיהם לגבי "מה גורם לך להיות עצוב?" לעומת ילדים עם התפתחות תקינה.
נמצא קשר בין חומרת האוטיזם לבין מספר התשובות המוזרות, מספר התשובות של "לא יודע" ומספר התשובות הקוהרנטיות שניתנו בקבוצת רצף האוטיזם. להפתעתנו, בשתי הקבוצות (רצף אוטיזם ובהתפתחות הרגילה) היה שימוש בתכנים הקשורים ליחסים בינאישיים אבל בהתפתחות הרגילה היה יותר אזכור של אירועים חברתיים.
במחקר נמצאו מספר פקטורים המבדילים בין ילדים בהתפתחות התקינה לעומת רצף האוטיזם:
תשובות על שאלות על רגשות עצמיים העולים לאחר אירועים בעבר נמצאו שונות מהותית הן במידת הקוהרנטיות והן באופי התכנים. מכאן, שיש לנו מדד נוסף, "הבנת רגשות על עצמי", שיכול לסייע הן בתהליך האבחון של ילדים בעלי קוגניציה טובה עם חשד ללקות על רצף האוטיזם והן בהערכת חומרת הלקות.
פרופ' דיצה ענתבי-צחור היא מהמרכז הרפואי אסף הרופא, אוניברסיטת ת"אהמחלקה להפרעות בתקשורת.
פרופ' אסתר בן יצחק היא מהמחלקה להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת אריאל.
אקו"ם