מחקר: קיים קשר בין המראה לשם שלנו
משתתפים במחקר חדש הצליחו לזהות את שמם של אנשים שלא הכירו רק מתוך התבוננות בתמונתם - הרבה מעבר לסטטיסטיקה של בחירה אקראית. המסקנה: רוב האנשים נראים כמו השם שלהם
מחקר חדש מגלה כי למרבית ההפתעה, רוב האנשים נראים כמו השם שלהם. בבדיקה שנערכה במחקר התברר כי מראה הפנים שלנו משתנה לאורך חיינו כתוצאה מציפיות חברתיות. ב-40% מהפעמים הצליחו המשתתפים במחקר לנחש את שמות האנשים, לפי תמונתם בלבד.המחקר מצא כי התופעה בה לעיתים אנו פוגשים אנשים שקשה לנו לזכור את שמם, או אפילו קוראים להם בטעות בשם של מישהו אחר, מצטרפת לתחושה שיש אנשים שהשם שלהם "ממש מתאים להם", לעומת אחרים שהשם שלהם "לא מתאים להם כלל". תחושות אלה הובילו את חוקרי המחקר לבדוק את השאלה: האם יתכן שמרבית האנשים נראים כמו השם שלהם?

פרצוף צוהל וקמטי צחוק יעידו על שם עליז יותר - רוני למשל. מפכ''ל המשטרה, רוני אלשיך
צילום: יוסי זליגר
המחקר של ד"ר רותי מאיו ויונת צוובנר מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף עם פרופ' יעקב גולדנברג מהמרכז הבין תחומי בהרצליה וחוקרים מביה"ס למנהל עסקים HEC בפריז, עסק בשאלה: האם אנשים מצליחים לזהות את שמו הפרטי של האדם לפי מראה פניו בלבד.
המחקר בדק כ-94 אלף תמונות פנים באמצעות ניטור מחשב, ועוד כ-1,000 תמונות פנים שנותחו בידי המשתתפים. במחקר הוצגו למשתתפים תמונות פנים של אנשים שהם לא מכירים, ומתחת לכל תמונה הופיעו ארבעה או חמישה שמות פרטיים. למשתתפים נמסר כי אחד מהשמות המופיעים הוא השם האמיתי של האדם בתמונה, וביקשו מהם לבחור את השם שנראה להם כשם האמיתי של האדם בתמונה.
הסתברות לניחוש אקראי במסגרתו המשתתפים יצליחו לבחור בשמו האמיתי של הנבדק הייתה כ-20% או 25% מהמקרים (תלוי במספר השמות שהופיעו עם התמונה). אך המחקר גילה כי אחוז האנשים שהצליחו לבחור את השם האמיתי של האדם המופיע בתמונה היה באופן מובהק מעבר להסתברות של ניחוש מקרי: עד 40% מהפעמים. אותה התופעה נצפתה גם כאשר כל האנשים שהופיעו במחקר היו בני אותו גיל, מאותו מוצא, מעמד סוציואקונומי וכדומה. כלומר – המשתתפים הצליחו עדיין לבחור את השם הנכון של האדם שפניו הופיעו בתמונה.

קיים דמיון למלך החיות? אריה דרעי
צילום: מירי צחי
ההשערה המרכזית של המחקר נשענה על ההנחה כי התהליך שמתרחש בפנים של בני אדם הינו "נבואה שמגשימה את עצמה" - כלומר אנשים הופכים דומים למה שמצפים מהם. תהליך פסיכולוגי זה מוכר בהקשר של סטריאוטיפים אחרים, כמו מגדר ומוצא, והשערת החוקרים הייתה שתהליך זה מתרחש גם בהקשר של שמות. כך לדוגמא, אם לשם יש סטריאוטיפ של שמחה וספונטניות, אזי יתכן שהאדם עם השם הזה יבחר בתסרוקת "חופשיה" יותר, משקפיים צבעוניים למשל וגם יחייך יותר, דבר שיוביל לקמטים שונים סביב הפה והעיניים. כך אותו אדם יראה שונה מאדם עם שם בעל סטריאוטיפ רציני (לדוגמא, רוני או גילי, לעומת רות). מה שגילו החוקרים הוא שהציפיות הסביבתיות והחברתיות אכן בסופו של דבר משפיעות על מראה הפנים שלנו.
עד כה נערכו מחקרים שונים שבדקו איך מראה הפנים משפיע על הרושם שאנו יוצרים על אחרים. המחקר הזה מציע את הכיוון ההפוך - איך הציפיות של אחרים משפיעות על מראה הפנים שלנו. הממצאים של המחקר מראים שמראה הפנים שלנו לא מולד וקבוע, אלא משתנה. יתרה מכך - הוא מושפע מציפיות חברתיות.

שקוף שזה לירן. שטראובר עושה פרצוף לאיתי שכטר
צילום: דני מרון
כחלק מתהליך הבחינה המחקרית להשערה ש"נבואה מגשימה את עצמה", ביקשו החוקרים לבדוק האם ניתן לזהות את השם הפרטי בהתאם למידע בפנים שהוא יותר נשלט. לכן, באחד הניסויים נתנו לאנשים לראות רק את מראה השיער מתוך התמונה. נמצא שגם במצב זה אנשים בוחרים את השם הנכון מעל להסתברות מקרית. ממצא זה מציע שאנשים בוחרים תסרוקת מסוימת לפי הסטריאוטיפ של השם שלהם.
בניסוי נוסף מצאו החוקרים כי היכולת לבחור את השם הפרטי פוחתת באופן מובהק עבור פנים של אנשים שאינם משתמשים בשם הפרטי שלהם, אלה בכינוי. כלומר, אם אדם אינו משתמש בשם שלו - הוא לא נראה כמו השם שלו. לבסוף, נמצא כי ניתן ללמד מחשבים לזהות את השם הפרטי של האדם ממראה פניו בלבד.
המחקר מראה עד כמה אנו מושפעים מהציפיות החברתיות שיש לגבינו, עד כדי כך שאפילו השם הפרטי שלנו משפיע על מראה הפנים שלנו. בניגוד לסטריאוטיפים אחרים, אותם אנו מכירים ומודעים ולכן יכולים לעיתים להתנגד אליהם ולא להיות מושפעים, אנשים כלל אינם מכירים בהשפעה העצומה של השמות שלהם על זולתם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg