ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

מחקר חדש יאפשר לנבא התפשטות של גרורות סרטן

פרופ' דפנה ויס מהטכניון, פיתחה שיטה לחיזוי גרורות של גידולים סרטניים הגורמות לכ-90% ממקרי המוות מסרטן. "תוך שעתיים-שלוש יוכלו הרופאים להעריך את הפוטנציאל הגרורתי של הגידול ולהתאים את הטיפול", אומרת ויס

תגלית חשובה בהתמודדות עם מחלת הסרטן: פרופ'-משנה דפנה ויס מהטכניון, פיתחה שיטה לאומדן הפוטנציאל הגרורתי של גידולים סרטניים. 90% ממקרי המוות מסרטן נובעים מגרורות, ולכן איתורן המוקדם משפר את סיכויי ההישרדות של המטופל.

בניגוד לטיפול בגידולים הראשוניים, הנעשה כיום ביעילות גבוהה, הטיפול בגרורות סרטניות מורכב ומאתגר. גרורות אלה נשלחות לאברים בריאים דרך מערכות הלימפה וכלי הדם, וקשה לזהותן בשלבי התפתחותן הראשוניים. כאשר הן מאותרות, בדרך כלל בשלב שבו הן כבר גדולות ומפושטות, ההתמודדות הרפואית עמן מסובכת מאוד. זו הסיבה שגרורות סרטניות אחראיות לכ-90% מהתמותה מסרטן.
 
בעשורים האחרונים פותחו שיטות שונות לזיהוי הפוטנציאל המטסטטי של תאים, בעיקר על סמך סמנים גנטיים וביולוגיים. חסרונן של מדידות אלה בכך שהן יקרות, אורכות זמן רב ואינן ישימות בסוגי סרטן כגון סרטן לבלב, שעדיין לא אופיינו בסמנים המעידים עליהם. למעשה, עד כה לא הוצגה שיטה יעילה, מדויקת וכללית מספיק לכימות הפוטנציאל המטסטטי החיוני לניבוי היווצרותן של גרורות.

כעת, גישה מחקרית שפותחה בטכניון תאפשר ניבוי מוקדם ומהיר של היווצרות גרורות סרטניות. מידע זה יאפשר לרופאים לטפל בגרורות אלה כבר בשלבים המוקדמים של התהוותן ובכך ישופרו סיכויי ההישרדות של המטופל. הגישה האמורה הוצגה לראשונה ב-2013 ופיתוחה נמשך מאז בכמה כיוונים, המוצגים בשלושה מאמרים שפרסמה לאחרונה פרופ'-משנה דפנה ויס מהפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון.
   
פרופ'-משנה ויס, ראש המעבדה למכנוביולוגיה של סרטן ופצעים, חוקרת את הכוחות המכניים שמפעילים על רקמות הגוף תאים מטסטטיים - תאים עם פוטנציאל גרורתי גבוה. המחקר נערך באמצעות משטחי ג'ל סינתטיים שיוצרו במעבדתה של ויס, ומדמים בקשיחותם רקמות רכות בגוף. המטרה: לכמת את הפוטנציאל הגרורתי (Metastatic Potential) של תאי סרטן. בניסויים במעבדה נבדקים הכוחות שמפעילים תאים כאלה על אותם משטחים, כדי להידחף לתוכם. 

במחקריה של פרופ'-משנה ויס נמצא כי שינויים במבנה התא ויכולתו להפעיל כוח מכני, עשויים לספק את המידע החיוני הזה בדרך כמותית מדויקת. שיטה זו, שאינה תלויה בגנטיקה הספציפית של הגידול, מאפשרת מדידה מהירה (תוך שעות ספורות) ומותאמת אישית לחולה.
 
משטחי הג'ל הסינתטיים שפיתחה פרופ'-משנה ויס דומים ברמת הקושי שלהם לרקמות רכות, וכך מאפשרים לחקור את התנאים שבהם מפעילים התאים כוח על הרקמה שלתוכה הם מנסים לחדור. שיטה זו מאפשרת לכמת את מידת הכוח שהם מפעילים ואת ההבדל בהתנהגותם של סוגי תאים שונים. "התא הסרטני שואף לחדור לרקמות תקינות ולהשתלט על שטחים בתוכָן", מסבירה פרופ'-משנה ויס. "לכן פיתחו התאים הסרטניים במהלך האבולוציה גמישות מבנית המאפשרת להם להתרכך או להתקשח כדי להידחף דרך אזורים צרים".

על סמך תכונותיה של הרקמה הבריאה והמבנה שלה, משנים תאי הסרטן את תכונותיהם בהיבטים כגון צורה, מבנה פנימי וקשיחות מבנית. "מעניין לציין שבתנאים מסוימים הסוד של התאים הסרטניים אינו קשיוּת אלא דווקא רכּוּת - התא הסרטני רך וגמיש יותר מתא בריא, והתא המטסטטי רך וגמיש אף יותר. התאים הסרטניים מסתגלים לסביבה במהירות, והשיטה שלנו מבוססת על זיהוי השינויים שחלים בהם", מסבירה ויס.
   
בימים אלה, על סמך אישורים של ועדת הלסינקי שהתקבל כבר בשנת 2015, מתחילה פרופ'-משנה ויס לבדוק את הממצאים על גידולים אמיתיים שהוצאו מגופם של חולי סרטן השד, סרטן הלבלב וסרטן הקיבה; וכן גידולים מסוג סרקומה ע"ש יואינג האופיינית לילדים ולנוער. פרופ'-משנה ויס מבהירה שהמחקר מבוסס על "שאריות" של רקמות גידול שאין בהן שום צורך, אפילו מבחינת הבדיקה הפתולוגית.

"לפי הממצאים הראשוניים נראה שאנחנו באמת מצליחים לזהות את התאים המטסטטיים ברקמות האלה על פי תכונותיהם המכניות. היעד היישומי שלנו הוא לפתח מערכת שתאפשר לצוות הרפואי לבדוק, כבר במהלך הביופסיה או הניתוח, את הסבירות להימצאות גרורות של הגידול באיברים אחרים ולהעריך באילו איברים מדובר. כאמור מדובר בבדיקה מהירה מאוד, כך שתוך שעתיים-שלוש יוכלו הרופאים להעריך את הפוטנציאל המטסטטי של הגידול ולהתאים את הטיפול לנתונים אלה", מסכמת ויס.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg