ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

שיני עכברים הובילו חוקרים לממצא מפתיע

מחקר חדש, שהתבסס על השוואה בין מאובני שיני עכברים, גילה כי בני האדם החלו להתיישב ביישובי קבע מוקדם יותר ממה שהיה מקובל לחשוב עד עתה. החוקרים מעריכים: "ייתכן כי התיישבות זו גרמה לבני אדם להתחיל לעסוק בחקלאות"

עד היום נהוג היה לחשוב כי תחילת העיסוק של בני האדם בחקלאות היא זאת שגרמה למעבר ליישובי קבע. אך מחקר חדש טוען שההיפך הוא הנכון וייתכן כי בני האדם עסקו בחקלאות מכיוון שעברו ליישובי קבע.
 
המחקר שנערך באוניברסיטת חיפה, מעלה אפשרות כי בני האדם התיישבו במגורי קבע כבר לפני 15 אלף שנים, כ-3,000 שנים מוקדם יותר מהזמן בו מקובל היה לחשוב – עם תחילת המהפכה החקלאית.
 
"עד היום התפיסה הייתה שהחקלאות היא הסיבה להתיישבות הקבע אולם במחקר נמצא כי האדם החל להתיישב אלפי שנים קודם לכן ואולי העובדה שהם ישבו ביישובי קבע גרמה לכך שהם החלו לעסוק בחקלאות", אמר ד"ר וויסברוד, המוביל את המחקר.

התגלית המפתיעה הגיעה בזכות בדיקה של מאובני שיניים של עכברים מכמה אתרים פרה-היסטוריים בישראל, והתאפשרה בזכות טכנולוגיה חדשה, שסייעה להבדיל בין שיניים של עכברי בית לעכברי בר.

החוקרים התמקדו בעכברי הבית מכיוון שמדובר בחיה "מלוות אדם", המשגשגת בסביבה אנושית ונודדת עמו לכל מקום אליו הגיע. התפישה של החוקרים עד עתה היה כי עכברי הבית עברו את ההתאמה האבולוציונית מעכברי הבר עם תחילת המהפכה החקלאית, כאשר האדם עבר ליישובי קבע.
 
באתרים השונים שנבדקו על ידי החוקרים התגלה כי עד לפני 15 אלף שנים השיניים שנמצאו בשטח היו של עכברי בר בלבד. זאת בעוד שיניים שתוארכו לתקופה מאוחרת יותר התגלו כשייכות לעכברי בית.

כדי להסביר את השינוי שהתחולל פנו החוקרים לשבט המסאיי באפריקה, החי באורח חיים של יישובי קבע זמניים, ומצאו כי 80 אחוז מהעכברים שם היו עכברי בית. משם הסיקו כי אם ישנו רוב מובהק כזה ביישוב קבע זמני, אפשר לומר בוודאות כי 100 אחוז עכברי בית הם עדות ליישוב קבע.

המחקר נעשה בהשתתפות חוקרים מן המרכז הלאומי למחקר מדעי בפריז ואוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, ופורסם היום בכתב העת היוקרתי PNAS.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg