האם נמצא הגן שיאריך את חיינו?
מוטציה ייחודית בהורמון הגדילה מאריכה את חיי הלוקים בה לפחות בעשר שנים. "המטרה שלנו היא להבין את המכניזם של המוטציה שמצאנו כדי להביאה לביטוי, כך שנאפשר אריכות ימים תוך שמירה על איכותם", אמר פרופ' גיל עצמון שעומד בראש המחקר
האנושות חולמת על מעיין הנעורים ומספרת עליו אגדות כבר אלפי שנים. מזל שהחיפוש אחר אריכות ימים מתמקד דווקא במחקר ביולוגי ולא בחיפושים אחריו.המבנה הגנטי של אנשים שהאריכו ימים נסרק בקפידה וזאת כדי למצוא את הסיבה שמאפשרת להם לחיות יותר מרובנו. מחקרים אלו אולי לא יאפשרו לנו לחיות לנצח אבל ייתכן שכעת כל האנושות תוכל לחיות עוד 10 שנים בממוצע.
למי קראת פגום?
מוטציה מיוחדת שנמצאה בגן לקולטן של הורמון הגדילה, התבררה כתורמת לאריכות ימים של כעשר שנים בממוצע בקרב גברים. כך עולה ממחקר חדש שהוביל פרופ' גיל עצמון מאוניברסיטת חיפה. "ידענו בעבר שפגיעה במסלולים גנטיים שקשורים להורמון הגדילה, קשורים גם לאריכות ימים. כעת מצאנו מוטציה ספציפית שהימצאות או העדר שלה קשורים ישירות לכך", אמר פרופ' עצמון.
המחקר הנוכחי ממשיך מחקרים קודם של פרופ' עצמון, ראש המעבדה לגנטיקה ואפיגנטיקה של זקנה ואריכות ימים, שבהם התברר כי תפקוד לא תקין של מסלולים ביולוגים שקשורים להורמון הגדילה ולהורמון ה-IGF-1 תורמים לאריכות ימים. אולם עד כה, הפגיעה במסלולים אלה נעשתה במעבדה ולא נמצא מנגנון בתוך הגוף שגורם לכך.
במחקר הנוכחי, שהתפרסם בכתב העת science advances מבית science, נמצאה בפעם הראשונה, בקרב נחקרים ולא במעבדה, מוטציה שפוגעת בפעילות של הורמון הגדילה ותורמת לאריכות חיים בקרב גברים.
גברים נהנים יותר?
אוכלוסיית המחקר הראשונית הורכבה מכ-102 יהודים אמריקאים מעל לגיל 100 ואחר כך התוצאות הושוו לשלוש אוכלוסיות נוספות מכל רחבי העולם של אנשים מעל לגיל 100. בכל אותן קבוצות נמצא כי המוטציה, שבאה לידי ביטוי בהחסרה של אקסון 3 בגן לקולטן של הורמון הגדילה, נמצאת בשכיחות גבוהה בצורה מובהקת בקרב גברים (ולא בקרב נשים) מעל לגיל 100, בהשוואה לקבוצת הביקורת של בני 70.
באופן ממוצע, אנשים שנולדו עם המוטציה הזו חיו בעשר שנים יותר מאנשים ללא אותה מוטציה. לדבריו של פרופ' עצמון, אין ספק כי המוטציה היא לא הגורם היחיד או הבלעדי לאריכות הימים, והיו מקרב הנבדקים גם רבים שחיו מעל לגיל 100 לא המוטציה, אולם הימצאותה של המוטציה הבטיחה כמעט בוודאות אורך חיים.
הגובה כן קובע
מבדיקה של פעילות המוטציה התברר כי תוצאות הפעילות שלה הן יוצאות דופן. בטבע, בדרך כלל, דווקא זנים נמוכים יותר של אותו המין חיים יותר שנים. כך סוסי הפוני חיים יותר מסוסים רגילים, מיני כלבים קטנים חיים יותר מהגדולים ותופעה זו נכונה גם בקרב חרקים שונים. אולם במקרה של בני אדם המצב הפוך.
המוטציה בקולטן גרמה לכך שהוא איפשר לתאים לקלוט פחות את הורמון הגדילה, אולם כאשר ההורמון נקלט בקולטן, ביטוי החלבונים היה מוגבר פי כמה. התוצאה: האנשים שנולדו עם המוטציה וחיו כעשר שנים יותר היו גם גבוהים בכשלושה ס"מ (אינץ') בהשוואה לאלה שנולדו ללא הקולטן. "המחקר הנוכחי סוגר לנו היטב את הקשר שבין תפקוד הורמוני הגדילה ואריכות ימים. כעת המטרה שלנו היא להבין עד תום את המכניזם של המוטציה שמצאנו בכדי להביאה לביטוי, כך שנאפשר אריכות ימים תוך שמירה על איכותם", מסכם פרופ' עצמון.
אקו"ם