הכירו את המחשב שחושב כמו בן אנוש
אלגוריתם חדש שנכתב במעבדות חברת גוגל, מצליח לראשונה לעקוף בני אדם בהבנת קשרים הגיוניים בין משפטים לוגיים ובין דגמים תלת ממדיים דומים. אז בקרוב נהיה מיותרים? לא כל כך מהר
המוח האנושי אינו רק מאגר זיכרונות או מאגר מידע שלנו. הוא גם מאפשר לעבד את המידע הזה בדרכים חדשות ולייצר ממנו תוצרים מורכבים שלא קיימים מלכתחילה בחומר הישן. הגמישות הזו, יכולת ההמצאה והסקת המסקנות מתוך בליל של נתונים לא קשורים, היא תחום שבו גם מחשבי בינה מלאכותית מתקשים מאד.
הסיבה לקושי היא שמדובר בעצם ביצירה חדשה, בבניית תהליך שלא נובע בצורה ישרה מהמידע הקודם אלא הוא מאגד אותו באופן חדש. מבחינה זו החשיבה האנושית עדיין טובה יותר מזו של מחשבים. בכושר האלתור וההמצאה שלה, בגמישות ובהבנת דבר מתוך דבר. אולם ככל הנראה גם פה המדע מתקרב לרגע שמחשבים יוכלו לחשוב כמונו ואף לעקוף את כושר האלתור, ההמצאה והגמישות האנושיים.
אלגוריתם חדש, שנכתב במעבדות חברת גוגל, מצליח לראשונה לעקוף בני אדם בהבנת קשרים הגיוניים בין משפטים לוגיים ובין דגמים תלת ממדיים דומים. כאמור ההישג הגדול של האלגוריתם החדש הוא בכך שמדובר בדפוס חשיבה רציונאלי ייחודי שמחשבי הבינה המלאכותית הרגילה מתקשים לבצע ובני האדם עושים ומבצעים באופן יומיומי.
למשל, כשבן אדם קונה בית חדש הוא שוקל במהלך ההחלטה שלו באופן אינטואיטיבי ואינסטינקטיבי מספר רב של פרמטרים הגיוניים כמו: יכולת מימון, סוג השכנים, קרבה לעבודה, דרכי גישה, מוסדות חינוך וכן הלאה. חשיבה מסוג זה אינה רק כריית נתונים מבחינה סטטיסטית ולמידה מהעבר אל ההווה והעתיד, אלא הצלבה מורכבת של מערך שיקולים רב ממדי שמייצר השוואה לאפשרויות קנייה נוספות באזור.
מדובר בעצם ביצירת מסקנה חדשה על בסיס של נתונים שלכאורה אין קשר ישיר ביניהם כי כל אחד עומד בפני עצמו. הקשר הוא כמובן הבית החדש, אך כדי להבין זאת צריך להסיק בבת אחת את משמעות הקנייה של בית חדש על כל המורכבות הקיימת בכך.
בנקודה זו למחשבים של הבינה המלאכותית היה חיסרון מול יריב אנושי בתחום קבלת ההחלטות מכיוון שהם מייצרים מסקנה אחרת חדשה ולא מייצרים תשובה על סמך הסקת מסקנות רגילה.
כדי להמחיש את הבעיה נציין כי לבינה מלאכותית היה קשה להסיק את המסקנה הבאה: "לילי היא ברבור", "לילי לבנה", "גרג הוא ברבור": שאלה מה צבעו של גרג? על סמך הנתונים בן אנוש יסיק ש"גרג הוא לבן" אולם למחשבים הסקת המסקנות הזו הייתה קשה מכיוון שלכאורה אין קשר בין לילי לגרג אלא יש כאן הבנת דבר מתוך דבר. אולם כעת מתברר כי ניתן להכריח מערכת ממוחשבת לחשוב כמו אופן הפעולה של הנוירונים האנושים במוח. במילים אחרות, אלגוריתם חדש כופה על המחשב לשקול במקביל בבת אחת שורה ארוכה של דימויים וצרכים שונים ולייצר קשר כולל בין כל התהליכים האלו באופן המשקלל את התוצאה בדומה להסקת מסקנות אנושיות.
ביצירת מסקנה חדשה על סמך נתונים שלכאורה אין קשר ביניהם הצליח המחשב ב-96% מהפעמים להגיע לתשובה הנכונה בעוד שבני אדם הצליחו רק ב92% מהפעמים. עד כה אלגוריתמים אחרים הצליחו להגיע למסקנה הנכונה בשיעור נמוך מבני אדם כשהתוכנה הטובה ביותר הצליחה בשיעור של 77% מול היתרון הגבוה של המוח האנושי.
מדובר בהתקדמות ביכולת הסקת המסקנות האנושיות. עם זאת עדיין האלגוריתם יכול להסיק רק במצבים פשוטים שכוללים רק שני נעלמים. זאת בניגוד לחשיבה האנושית המסיקה מסקנות על סמך תחומים רבים ועל סמך מרחבים גדולים יותר של דימויים וידע. לכן, בפועל עדיין אין מחשב שינצח בני אדם בתחום הזה אך מדובר בפעם הראשונה שנעשתה התקדמות משמעותית בתחום המורכב הזה וייתכן שבעתיד יפותחו האלגוריתמים שינצחו את האדם בכל סוג דומה של חשיבה.
אקו"ם