ראשי » מדע ומחשבים » מדע » חידושים והמצאות

מהפכה: זיהוי דמנציה דרך פצעי לחץ בעור

חוקרים במרכז הרפואי הרצוג סבורים שהשינויים החריגים במוח המובילים לדמנציה, מביאים לשינוי בעורם של החולים ולהתפתחות פצעי לחץ. מבחן העור יוכל לשמש כלי לאיתור ואבחון מוקדם של דמנציה ויאפשר לבלום ולעכב את המחלה

ד"ר אפרים יאול, מנהל מחלקת סיעוד מורכב במרכז הרפואי הרצוג, מומחה בטיפול בפצעי לחץ, שם לב לתופעה שחולי דמנציה רבים ובמיוחד בדמנציה מתקדמת, נוטים יותר לפתח פצעי לחץ. הוא סבר שהשכיחות הגבוהה של פצעי לחץ אינה תוצאה של חוסר תנועה והחליט לבדוק האם יש קשר בין שתי המחלות – דמנציה ופצעי לחץ.

בבדיקה כמותית שערך במרכז הרפואי, הוא מצא של-76% מהמטופלים הגריאטריים שסבלו מפצעי לחץ, הייתה דמנציה בעוד שבקרב מי שלא סבלו מפצעי לחץ, רק ל-32% מהם הייתה דמנציה. בשנים האחרונות פרסם ד"ר יאול שלושה מחקרים ב-International Wound Journal   המראים על קשר מובהק בין דמנציה לפצעי לחץ. כל המחקרים מתמקדים בדמנציה מתקדמת, זאת בניגוד לרוב המחקרים בתחום, העוסקים בדמנציה מוקדמת ובדרך למנוע את התפתחותה.
 
בפברואר 2017, ד"ר אפרים יאול יחד ד"ר עודד מאירון, חוקר במרכז לחקר המוח ומנהל המעבדה לאלקטרו פיזיולוגיה ונוירוקוגניציה במרכז הרפואי הרצוג פרסמו ב-Journal of Alzheimer's Disease את התיאוריה שלהם על הקשר בין שתי המחלות שלכאורה אינן קשורות. ד"ר יאול הציג את התיאוריה גם בכנס החורף של האגודה הישראלית לגריאטריה.

השערתם היא שהשינויים החריגים במוח המובילים לדמנציה, קורים במקביל גם במערכות גוף אחרות. כגון, שינויים ברקמת העור של חולי דמנציה הופכים אותם לפגיעים יותר להתפתחות פצעי לחץ. "אנו מצפים לראות שהשינויים האלה מתרחשים גם בחולים בעלי פגיעות קוגניטיביות מתונות ולא רק במי שסובלים מדמנציה מתקדמת", אומר ד"ר מאירון. החוקרים משתפים פעולה עם צוותי מחקר בבולטימור המפתחים בדיקה לזיהוי סימנים ביולוגיים חריגים ברקמת העור של חולי דמנציה.

ההשלכות המעשיות של התיאוריה של ד"ר יאול  וד"ר מאירון הן כפולות. טיפול בחולי דמנציה במצב מתון, יכלול טיפול מניעתי אינטנסיבי יותר לאור הסיכון המוגבר לפצעי לחץ. כגון, שינויים תכופים בתנוחת החולה, מזרנים מיוחדים ואמצעים אחרים היכולים למנוע היווצרות פצעי לחץ. מההיבט המחקרי: יקודמו מחקרים קליניים של בחינה נוירו-דיאגנוסטית של שכבת העור, כדי להגדיר טוב יותר את סוג ושלב הדמנציה, ולהשתמש באמצעים שאינם פולשניים לעכב ולדכא את המחלה. מבחן העור יוכל לשמש כלי רב עוצמה לאיתור מוקדם ולאבחון ספציפי שכן לא כל סוגי הדמנציה דורשים אותו טיפול ולא כל ירידה קוגניטיבית מסתיימת בדמנציה.

מידע זה יסייע לקלינאים להתוות טיפולים מתאימים כדי להאט ולבלום את התקדמות הדמנציה לרמה שבה פצעי לחץ ופגיעות קוגניטיביות יכולים להיות בעלי משמעות פטאלית. אם נוכל לזהות את השלבים המוקדמים של מחלת הדמנציה, ניתן יהיה להתערב ולעכב ירידה קוגניטיבית מואצת באמצעות גרייה מוחית בלתי פולשנית ובשימוש בתוכניות להעצמה קוגניטיבית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg