ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

האם נמצאה שיטה מבטיחה לטיפול בהתמכרות לקוקאין?

חוקרים מארה"ב ומקסיקו מבצעים שורה של ניסויים לבחינת הרעיון של טיפול בהתמכרות על ידי פולסים מגנטיים (TMS). עד כה השיטה מיושמת על מתמודדים עם דיכאון חריף, שמדווחים על שיפור ניכר במצב הרוח

מדענים מהמכון הלאומי לפסיכיאטריה במקסיקו סיטי ומהאוניברסיטה הרפואית של דרום קרוליינה (MUSC) וחוקרים של המכון הלאומי האמריקאי להתמכרויות בבולטימור (NIDA), חוקרים את הסוגיה האם פולסים מגנטיים למוח (TNS) עשויים לסייע בהתמכרות לסמים.

בגרייה (גירוי) מגנטית (TMS) מופעל שדה חשמלי ברקמת המוח הבסיסית דרך סליל אלקטרומגנטי המונח על הקרקפת. כאשר השדה החשמלי מגיע לסף גירוי מסוים, ומופנה בכיוון מתאים למסלולים עצביים, מופעלים נוירונים במבנה המוח.

סלילי TMS סטנדרטיים מוגבלים להפעלת אזורים בקליפת המוח בלבד, עד לעומק של כ-1.5 סנטימטר. לפיכך, כאשר תהליך גירוי מגנטי נועד לטפל בדיכאון, המערכת הלימבית הקשורה לוויסות מצב הרוח, מושפעת רק באופן עקיף.

טיפול ב-TMS עשוי להשפיע על תפקודי מוח רבים, ביניהם תנועה, תפיסה חזותית, זיכרון, זמן תגובה, דיבור ומצב רוח. תופעות הלוואי הזמניות של טיפול מסוג זה הן ערפול, סחרור ובלבול.

מרכז העיסוק של שיטת ה-TMS מתמקד בשנים האחרונות בהתמודדות עם נפגעי נפש. חלק מהחוקרים סבורים כי הפולסים המגנטיים מסייעים לווסת את רמת הנוירונים במוח, המצויים במצב של חסר או יתר במוח של מתמודד נפש. יש לציין כי מצבם של כ-50 אחוז מהמתמודדים עם דיכאון בארצות הברית, שלא הגיבו לטיפולים תרופתיים קודמים, השתפר באופן משמעותי עם הטיפול ב-TMS.

מעבר לטיפול בדיכאון, יש חוקרים הטוענים כי ניתן לטפל בשיטה זו גם במטופלים הסובלים מהתמכרות לסמים.
בשנת 2013 טענו מדעני מוח מהמכון NIDA שבבולטימור כי הם הצליחו ללמד עכברושים לחפש קוקאין בצורה כפייתית. הם היו כל כך מכורים עד שזה השפיע על יכולת ההליכה שלהם. כמו כן, העכברושים הונדסו גנטית באופן שניתן לשלוט בפעולות מוחם על ידי תאורה שונה. על ידי תאורה מתאימה הפעילו החוקרים במוח העכברושים את האזור המבקר דחפים, ואז נבלמה ההתמכרות לקוקאין.

במקביל, הרופא האיטלקי לואיג'י גלימברטי, שעסק בגמילה מהתמכרויות במרפאתו בפדואה שבצפון איטליה, ניסה באמצעות פולסים מגנטיים לטפל בהתמכרויות לקוקאין, תוך ניסיון להפעיל את בקרת הדחפים של המוח האנושי. התוצאות שנרשמו עם השנים היו מעודדות ביותר ו-300 אנשים נגמלו בצורה זו מההתמכרות לסם.

ד"ר וולטר בראון, פסיכיאטר מאוניברסיטת בראון שבארצות הברית סבור כי ההצלחה אינה קשורה לפולסים עצמם, אלא לאפקט פלצבו. לדבריו, "אין לי ספק כי כמה אנשים עם התמכרות לקוקאין יצליחו להיגמל מהסם או לפחות להתמודד באופן טוב יותר עם ההתמכרות בעקבות טיפול ב-TMS. אך אני סבור שזה יקרה לא בגלל הטיפול, אלא בגלל ההשפעה הפסיכולוגית שלו על המטופל".

מנגד, ד"ר מייקל פוקס, רופא ומומחה הדמיה של המוח בבית הספר לרפואה של הרווארד, שמשתמש ב-TMS לטיפול בחולים הסובלים מדיכאון חריף, סבור כי יש לשיטה סבירות גבוהה. "בשיטה זו יש פוטנציאל גדול ומבטיח. הבעיה היא שזה שטח חדש שאנחנו לא מספיק יודעים עליו", לדבריו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg