 |
/images/archive/gallery/141/893.jpg רמאנה מהארישי.
צילום: ארכיון  |
|
|
| לאן הולך העולם כשאנחנו ישנים? |
|
| רמאנה מהארשי, פאפאג'י אקהרט טול, אושו וג'ון וורן לואיס: חמישה אנשים שהתעוררו דנים בקשר בין שינה ל"מיני הארה" |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
עומר יריב
22/7/2004 9:30 |
|
|
|
|
|
|
|
הפילוסופיה ההינדית מציינת שלושה מצבים ביניהם נעה ההכרה: עירות, חלום ושינה עמוקה. כולנו ערים, כולנו ישנים וכולנו חולמים. מצב העירות מקבל כמובן את מירב תשומת הלב, מכיוון שזהו המצב בו אנו מודעים יותר מכל. אך מה לגבי שני המצבים האחרים? למרבה הפלא, המחשבה המערבית אינה יכולה לתרום לנו הרבה בנושא. המדע אמנם יכול לנתח את השינה (לחלק אותה לחלקים, למדוד אותה וכן הלאה) אך לכמה שאלות בסיסיות עדיין אין הוא יכול לספק תשובה. כמו למשל לשאלה כיצד התפתח מנגנון השינה? מה משמעות החלומות? ובעיקר השאלות הבסיסיות ביותר: מדוע אנחנו ישנים? ומדוע אנחנו חולמים?
שינה היא אחד הדברים היותר מובנים מאליהם בחיי האדם. כולנו ישנים. אנחנו עשויים כמובן להתעניין בשאלות כמו איפה נישן, באילו תנאים ולכמה זמן,
אבל עצם העובדה שאנחנו ישנים בכל יום (במקרה הטבעי) היא ברורה מאליה עד כדי כך שמעט מאוד מחשבה מוקדשת לעניין. ועם זאת לכולם ברור גם הערך של השינה והנחיצות שלה, שהופכת ליותר בולטת בעיקר כשהיא נמנעת מאיתנו.
המקרה המתועד הארוך ביותר של אי שינה הוא של נער בן 17, שנשאר ער במשך 11 יום. מעניין לציין שאמנם הנער לא ניזוק פיזית בצורה רצינית מההרפתקה, אך היכולת המנטלית שלו (ושל נבדקים אחרים) ירדה עד לרמת חוסר תפקוד. עכברים שנמנעה מהם שינה למשך מספר שבועות התמוטטו ומתו. רוב המדענים המתעסקים בנושא מסכימים שלשינה יש תפקיד חשוב מאוד בתהליך עיבוד הזיכרונות והלמידה, וכולם מודעים לחשיבותה של השינה, אך מעבר לכך אין למדע תשובות ברורות לגבי השאלות שנזכרו למעלה, ובראשן: מדוע אנחנו ישנים?
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
פאפאג'י
|
|
|
 |
|
 |
|
מסע אל תוך הבלתי מגולם
|
|
|
 |
|
|
|
אקהרט טול, אחד המורים הרוחניים המוערכים שצמחו בשנים האחרונות, תיאר את מצב השינה כך: "אתם עושים מסע אל תוך הבלתי מגולם בכל לילה כשאתם נכנסים למצב של שינה ללא חלומות. אתם מתמזגים עם המקור. אתם מושכים ממנו אנרגיה חיונית שמחזיקה אתכם לזמן מה כשאתם חוזרים למגולם, לעולם הצורות הנפרדות. אנרגיה זו הרבה יותר חיונית מאוכל: 'לא על הלחם לבדו יחיה האדם'".
"מסע אל תוך הבלתי מגולם", "מתמזגים עם המקור", לרגע זה נשמע כאילו מצב השינה ללא חלומות, המצב שאנחנו חווים כל לילה למשך כמה שעות, הוא הארה קטנה.
ג'ף גרינוולד, עיתונאי וסופר מוכשר, ראיין בזמנו את פאפאג'י, המורה הידוע מלוקנאו. הראיון, שהתפרסם בספר בעל השם הקורקטי: "פאפאג'י: ראיונות", התגלגל איכשהו לדיון בהרגלי השינה של המראיין, שבשלב זה כבר קיבל שיעור פרטי מפאפאג'י:
"אם אתה חופשי מהדמיון, אתה חופשי גם מהזמן, מכיוון שכל תמונה תזכיר לך את הזמן ותשאיר אותך בגבולותיו. במצב העירות אתה רואה תמונות: של אנשים, של דברים, של רעיונות. כשאתה הולך לישון, כל אלו נעלמים. עכשיו, כשאתה ישן, איפה כל התמונות הללו? איפה האנשים? איפה הדברים?
בשינה הדברים האלה עדיין שם. הם לא נעלמים כשאני ישן.
"אתה מתאר את מצב החלום. אני מדבר אתך על מצב השינה. אני אדגים לך. באיזו שעה אתה הולך לישון?
ב-11:30 בלילה.
"חשוב על השנייה האחרונה, זו שאחרי 11:29 וחמישים ותשע שניות. מה קורה בשנייה האחרונה הזאת? האם השנייה השישים שייכת למצב השינה או למצב העירות?
היא באזור שבאמצע, לא כאן ולא כאן.
"עכשיו, בוא נדבר על שנייה אחת מאוחר יותר. השנייה השישים כבר עברה. הרגע דיברת על 'כאן' ו'שם'. איפה זה 'כאן' ו'שם' ברגע הראשון של השינה? באותו הרגע, אתה דוחה הכל: כל התמונות, כל הדברים, כל האנשים, כל מערכות היחסים. כל הרעיונות נעלמים ברגע שאתה מזנק לתוך השינה. לאחר השנייה השישים אין יותר זמן, אין חלל, אין מדינה.
"... אתה היית מאושר כשישנת. אם זה לא היה מצב של אושר, אף אחד לא היה אומר 'לילה טוב' ליקיריו בכל לילה לפני השינה. בלי קשר לכמה שאתה קרוב אליהם, אתה אומר 'לילה טוב. תנו לי לישון'. יש משהו עליון, משהו גבוה, משהו יפה יותר בשהייה לבד".
|
|
|
|
|
|
|  | | אקהרט טול | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
