 |
/images/archive/gallery/157/619.jpg יועצת הטיפוח של התוכנית.
מתוך אתר הערוץ דיסקברי  |
|
|
|
|
| גם לניו אייג' כבר יש תוכנית ריאליטי. אמירה נירנפלד סבלה מנדודי שינה וגילתה אותה בשעות הקטנות של הבוקר |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אמירה נירנפלד
23/8/2004 10:34 |
|
|
|
|
|
|
|
זה היה רק עניין של זמן, חשבתי לעצמי כשנתקלתי לגמרי במקרה בתוכנית "עשר שנים בעשרה שבועות" (ערוץ דיסקברי) עד שגם לניו אייג'רים תוקדש תוכנית ריאליטי. שהרי אם אחת הווריאציות של הז'אנר היא המטאמורפוזה (במסגרתה משנים לאדון ולגברת האלמונים את הבית או את הצורה) והרבה ממהות הניו אייג' הוא שינוי והשתנות, מכאן שזה ממש לא מפתיע שגם הניו אייג' הצטרף לקדחת הריאליטי והשמיע את גירסתו הקארמטית.
בתוכנית משתתפים חמישה אנשים ממיאמי המעוניינים להשיל מעצמם עשר שנים ולהיות צעירים ומאושרים עם קורטוב של רוחניות מלמעלה, או כפי שאמר הקריין: "בעיר שרוב החיים בה קורים
בחוץ, זה כמעט פשע לא להיות צעיר וחיוני". נוסף על הדרייב החברתי שיושב להם בין הקמטים, לכל אחד ואחת מהם גם דרייב אישי לצמצום השנים: הכבאי רוצה להופיע על לוח השנה של הכבאים, בחורה אחרת רוצה להיראות איך שהיא נראתה לפני שלוש שנים, ביום חתונתה, כיוון שיום חתונתה היה אסון והיא מעוניינת בתיקון על ידי שיחזור הערב הגדול, אשה נוספת רוצה לשיר את השיר האהוב עליה בביקיני והבחור החמישי רוצה לשוב לימי הזוהר שלו כמגיש בטלוויזיה. על פניו נראה שהמשתתפים הם אנשים שפשוט לא התקבלו לאף תוכנית ריאליטי אחרת. עם זאת, הנראטיב של התוכנית שונה במהותו מהנהוג בז'אנר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
ריאליטי נטול התאכזרויות
|
|
|
 |
|
|
|
אם רוצים לעמוד על ההבדלים, צריך רק להציץ בתוכנית הרשע האולטימטיבית - "הברבור" שלקחה כמה נשים מכוערות ועל ידי סדרת נתונים מכף ורגל ועד ראש הפכה אותן לבובות חרסינה שנראות כמו הכלאה בין מיס פיגי לברבי.
ב"ברבור" הנערות האומללות שוכנו בטירה ללא מראות. אחרי מסע כירורגי, תוך כדי שהן מגובסות ונפוחות מכף רגל ועד ראש, הן עוברות סדרת אימונים ושומרות על משטר דיאטה. המטרה: להגיע אל התחרות הסופית בה מישהי תזכה בתואר הנכסף, הברבור בה' הידיעה. בחורה שהעיזה להגיר דמעה או להתלונן, חטפה נזיפה, כי עם גישה שלילית אי אפשר להיות ברבורה.
בסדרה שלנו, החבר'ה ממשיכים בחייהם. הם לא כלואים בשום טירה, הם רק נשלחים לביקור אצל יועצת היופי, למכון הכושר, לסדנה לשמירה על ראש פתוח ולקליניקה לתזונה טבעית. מותר להם לקטר (ושכה יהיה לי טוב הם מנצלים זאת עד תום) וגם לא לעשות מה שאומרים להם. בעצם, מדובר בגישה מהפכנית - סדרת ריאליטי בלי תחרות, בלי התאכזרויות, בלי התעללויות פסיכולוגית ועם הרבה הסברים על אורח חיים בריא והרמוני. בניגוד לברבור, שבו הצופה מודה לאל שלמרות הטאיירים, החצ'קונים, השיניים הקצת בולטות והחזה הנפול, היא יושבת על הכורסה ולא משתתפת בעצמה בתוכנית, מ"עשר שנים בעשרה שבועות", אפשר ללמוד המון ואף ליישם בבית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
טיפוס על קירות להתגברות על מחסומים רגשיים
|
|
|
|
|
|
|
למעשה, התוכנית עוסקת באנשים שאימצו לעצמם את כל החולות הרעות של המערב: התמכרות לאוכל, שתייה, סיגריות, שהייה לא מבוקרת בשמש וחוסר פעילות גופנית.
וכך, על פי מיטב המסורת הניו אייג'ית, מלמדת התוכנית את החבר'ה ממיאמי ואת הצופה איך לשפר את חייו ואת מראהו באמצעות כל מיני תורות ותיאוריות על גוף ונפש, כמו למשל מסאז' להחזרת העור הרפוי למקומו, ספורט אתגרי כמו טיפוס על קירות כדי להתגבר על מחסומים רגשיים, יוגה, שירה ועוד. למעט שימוש קל בבוטוקס (אחרי הכל, זה בכל זאת מיאמי), הכל טבעי.
בניגוד לברבור אין מדובר בתפיסה הגורסת כי על מנת להיראות טוב, צריך להחליף לך את כל האיברים בגוף, אלא באמונה שאתה בסדר כמו שאתה, אתה רק צריך לשמור על עצמך ולהשקיע בעצמך קצת יותר תשומת לב ואנרגיה.
ושלא תחשבו שזה קל. תיקחו לדוגמה את הכבאי שעובד בלילות וסדר היום שלו מתהפך והוא דופק סטייק בשמונה בבוקר, כי לפי השעות שהוא ער בהן , זה צהריים, או את האיש שלרוע המזל התברך רק בחברים שתיינים כפייתיים שהתחביב שלהם הוא לצאת לפאבים ולהרביץ מנגלים בעוד שהוא נאלץ לאכול סלט ואפילו לא להוסיף מלח.
בהיעדר תחרות בין משתתפי הסדרה, כל אחד מהמשתתפים, בזמנו החופשי ובקצב שלו, מתקדם, מתנסה, נשבר, מעגל פינות, מרמה קצת ואז חוזר למשטר החמור של תוכנית העבודה שהוכנה לו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
יועצת הטיפוח. "היופי מתחיל מבפנים"
|
|
|
|
|
|
|
אז למה זה משעמם?
|
|
|
|
|
|
|
אין מה לומר, מבין כל סדרות הריאליטי שיצא לי לראות (ואני מכורה), ב"עשר שנים בעשרה שבועות" הריאליטי הוא באמת ריאליטי. עם זאת, רק תוכנית שמתעדת איך מנגבים אבק מהרווח שבין החריצים ברצפה, תוכל להתחרות בשעמום הזה. או במילים אחרות: התוכנית פשוט משעממת.
מה, בעצם, כל כך רע בקצת טלוויזיה חינוכית, מהזן שנכחד כשהורידו את שעת כושר? לדעתי, השעמום נובע מהעובדה שהתוכנית מציגה נראטיב שונה מנראטיב החלום והגשמתו, עליו מושתת רוב העשייה הטלוויזיונית. גם תוכניות הריאליטי וגם תוכניות הפיקשן, הן ואריציה על סיפור סינדרלה: כצופים התרגלנו לפיה שהופכת דלעת למרכבה, ולא לסינדרלה שגמרה לימודי חשמל ואלקטרוניקה, הרכיבה לעצמה מכונית מחלקים משומשים, חיה על אצות, יוצאת כל יום לריצה מסביב לבלוק, עד שיום אחד (אחרי הרבה בליינד דייטים כושלים) חברה מסדרת לה את אחיה, הם מתחתנים וסינדרלה מגלה שהמשכנתה מקמטת לה את העור.
כנראה שכשסדרה לא מציגה הגשמה מוחלטת של חלום או מטאמורפוזה קיצונית, וכשאין בה מנצחים ומפסידים, אפשר לכבות את הטלוויזיה בכל רגע, כי אין מתח. אז השמנה הורידה עוד קילו, בשביל זה לראות אותה מזיינת ת'שכל חמישים דקות? הדרך היחידה שהיתה הופכת את זה לנסבל, היא אם התוכנית היתה מכניסה קצת רומנים, בגידות, סקס ותככים בין הגזר לכפיפות בטן. היא לא עושה את זה, ואולי טוב שכך.
האם זה מעיד על כשלון הרומן בין הטלוויזיה לתכנים ניו אייג'ים, לפחות במסגרת תוכניות הריאליטי? כנראה שכן. אלא אם כן שעמום לא מרתיע אתכם. כאמור, להבדיל מתוכניות ריאליטי דוגמת הברבור, המספקות פתרונות אינסטנט - האף ארוך מדי - נקצר, הבטן רופפת - נשאב אותה פנימה, כדי להפוך אנשים שחיים הכי לא נכון שאפשר למאושרים, בעלי גישה מעט רוחנית לחיים, נדרש תהליך, לפעמים אפילו ארוך, לפעמים אפילו מייגע ורצוף קשיים.
נכון שגם בניו אייג' יש פתרונות אינסטנט דוגמת מתקשרים, אסטרולוגים, קוראים בטארוט או גרפולוגים בשקל שפותרים לאנשים פלונטרים בתוכניות הבוקר, או אפילו תוכנית סאטירה כמו "פשוט נהדרת" שעושה שימוש בורגני בניו אייג' ומשתמשת בו כבמוצר צריכה גרידא (יוגה כדי לרזות, למשל) - אבל זה כבר נכנס ל"פח הזבל של התרבות המערבית", כפי שכבר הוגדר כאן בערוץ בעבר.
אל תצפו למצוא בטלוויזיה תכנים ניו אייג'ים שיאתגרו את המחשבה ואת אורח החיים שלכם, כי הרגלי הצפייה יכוונו תמיד לצרכים קפיטליסטים. למרות ש"עשר שנים בעשרה שבועות" מציגה תוכן חריג בנוף הריאליטי, בסופו של דבר, היא עדיין משרתת את המערכת הקפיטליסטית שמפעילה את חדרי הכושר, אתרי הספא והמומחים למיניהם.
מתוך הנחה שהטלוויזיה לא הולכת להשתנות בקרוב, אנחנו צריכים להחליט האם אנחנו מחכים לפֵיה הטובה או מכבים את הטלוויזיה ומבשלים את הדלעת.
התוכנית משודרת בימי שבת ב-5:00 לפנות בוקר. שידור חוזר: שבת 14:30.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
