 |
/images/archive/gallery/157/623.jpg סואמי שיבננדה.
צילום: ארכיון  |
|
|
| האיש והשיטה: סואמי שיבננדה
|
|
| הוא היה רופא מוכשר, כתב למעלה מ-300 ספרים ולפני שהפך לאחד ממורי היוגה החשובים והמשפיעים בכל הזמנים, בילה 10 שנים בתרגול רוחני סגפני שכלל, בין היתר, גם צומות ארוכים וטבילות חורף במימי הגנגס הקפואים
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
שחר שלוח
24/8/2004 10:01 |
|
|
|
|
|
|
|
"שרת, אהוב, תן, טהר, מדוט
והגשם" (סואמי שיבננדה)
רקע היסטורי:
סוואמי שיבננדה נולד ב-1887בשם קופוסוואמי בכפר השוכן לגדות הנהר טמרפראני בדרום הודו, למשפחת ברהמינים אדוקה. כבר בילדותו המוקדמת ניכר היה שהנער בורך בשכל חריף ובלב רחב. הוא הצטיין בלימודיו, חס על עניים, האכיל רעבים וחילק את הממתקים שלו עם בעלי החיים. הנער גם נהג להביא מנחות ופרחים למקדש האל שיווה שהיה שייך לאביו.
מלבד היותו תלמיד מבריק סוואמי הצטיין גם בקול ערב ובכשרונות שירה ומשחק. כאשר למד בקולג' לקח חלק בהצגות תיאטרון ואף שיחק את הלנה היפה במחזה "חלום ליל קיץ". כאשר סיים את לימודי האמנות בקולג' פנה ללימודי רפואה וגם שם בלט בחריצות ובהצטיינות יתרות. בזמן שחבריו היו נוסעים לבתיהם בחופשות, קופוסוואמי העדיף להישאר בבית החולים, לטפל, ללמוד ולצפות בניתוחים. הידע שצבר בתום שנת לימודים אחת היה רב מזה של בוגרי לימודי רפואה.
ב-1913 עזב דוקטור קופוסוואמי את הודו ונסע למלזיה שם מונה למנהל בית חולים, זאת למרות שהיה צעיר וחסר ניסיון. הוא נודע כרופא אדיב, רחום, שנון ובעל חוש הומור (כן, זה נשמע כמו מה שזה נשמע). אנשים שהכירו אותו נהגו לומר שבורך במתנה אלוהית. הוא טיפל באנשים מכל המעמדות ובכל סוגי החולי. תחת ידיו טופלו סאדוהים (פרושים), קבצנים ומצורעים. הוא הצליח לרפא גם מקרים שנראו כחסרי תקווה. למרות שידיו היו מלאות עבודה מצא דוקטור קופוסוואמי זמן להשתתף גם במסיבות ובאירועים חברתיים. מאוחר יותר יעידו כתביו על החשיבות הרבה שייחס להשתלבות בחברה הסובבת, נימוסים טובים ודרך ארץ.
אירוע מכונן:
השלהבת הרוחנית של סוואמי שיבננדה לובתה כאשר יום אחד העניק לו סאדהו את הספר Jiva Brahama Aikyan מאת שרי סוואמי סאטצ'ידננדה. הוא החל לקרוא בשקיקה ספרים של סואמים שונים, כתבים נוצריים, את התנ"ך וספרות תיאוסופית, והחל להקדיש זמן רב לתפילות ולתרגול יוגה וללימוד הבהגווד גיטה וכתבי קודש הינדואיסטים אחרים.
ב-1923 דוקטור קופוסוואמי שב ממלזיה להודו. הוא הגיע למדרס שבדרום תת היבשת והתחיל שם במסע צלייני שכלל ביקור אצל מהטמות (נשמות גדולות) ובמקדשים. בסופו של המסע צפונה, באזור ההימאליה, הגיע הרופא הטוב לרישיקש בחיפושיו אחר מקום לתרגול רוחני. הוא התיישב בעיר שעל גדות הגנגס הקדוש ב-1924. באותה השנה פגש את הנזיר שרי סוואמי וישונננדה סראסווטי. הפגישה עם הנזיר היתה הצעד המשמעותי הבא בדרכו של קופוסוואמי מרופא מבריק למורה גדול. אחרי הכרות קצרה, ראה דוקטור קופוסוואמי בנזיר את מורהו הרוחני, ואילו הגורו הכיר בו מיד כתלמיד וקיבל ממנו את שבועות הסגפנות. המורה העניק לתלמידו את השם סוואמי שיבננדה סרסוואטי וכך נקרא מאז והלאה.
סוואמי החל בחיי סגפנות שכללו צומות מתמשכים, מדיטציות של 12 שעות וטבילות ארוכות במימיו הקפואים של הגנגס בחורף בשעות שלפני זריחת החמה. ימים שלמים ניזון רק מלחם שצבר בבקתתו וממים שהביא מהנהר. בכל תקופת הסדהנה (תרגול רוחני) שלו, שארכה כ-10 שנים לא זנח את הטיפול בחולים. הוא לא הסתפק בריפוי, הוא גם סעד, האכיל, קיבץ עבורם נדבות ונשא את חוליו אל בית החולים בעת הצורך.
באותה תקופת סגפנות נזירים עמיתים רבים נמשכו אל הסוואמי, אל דרכו ולהשראתו הרוחנית. בתום הסדהנה היה סוואמי למורה היוגה החשוב ביותר בהודו. למרות שכמעט לא עזב את רישיקש מעולם (להוציא שני מסעות בהודו) התפשטה תורתו במהירות. בתקופת הסיגוף תירגל את כל סוגי היוגה והחל לחבר את כתביו, שבראשיתם היו מעין הנחיות שנתן לעצמו: "ותר על מלח, ותר על סוכר, ותר על תבלינים, ותר על ירקות, ותר על צ'אטני, ותר על תמרהינדי...". לא במקרה בין האסאנות (תנוחות) הבסיסיות של שיבננדה יוגה ישנן כאלה המסייעות לנו לתרגל ויתור. עוד כתב הסוואמי: "הימנע מרשע, אל תנקום, החזר טובה כנגד רעה, הבלג על עלבון ועל חבלה...".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
להשקיט את מי האגם על מנת שתיראה קרקעיתו
|
|
|
 |
|
|
|
השיטה:
לתרגול היוגי על פי שיטתו של שיבננדה חמישה מרכיבים המשלימים ותומכים זה בזה:
תרגול פיזי נכון - כל שיטות היוגה רואות בגוף את כלי הרכב של הנשמה אל ההארה ולכן אין מדובר בתרגול פיזי פרופר. בשיטת שיבננדה, כפי שפותחה ע"י תלמידו סוואמי וישנו דווננדה, יש דגש גדול על נשימה והרפיה. התרגול נפתח בתרגיל החימום "ברכה אל השמש" ואחריו סדרת אסאנות בסיסיות, בנוסף לאסאנות מתקדמות ווריאציות שונות.
התנוחות מתורגלות בסדר קבוע: עמידת ראש, עמידת כתפיים, מחרשה, דג וכן הלאה. התנוחות מאזנות זו את זו - תנוחת הדג, למשל, שבה הגוו נמתח לאחור והחזה מובלט החוצה מאזנת את עמידת הכתפיים והמחרשה (תנוחה בה שוכבים על הגב וכפות הרגליים מונחות מעבר לראש). התרגול הפיזי נחתם בהרפיה בשכיבה על הגב תוך שימוש בהתכוונות מחשבתית להרפיית כל האיברים בזה אחר זה.
נשימה נכונה (פראנאימה) – הנשימה היוגית המלאה היא נשימת בטן: בשאיפה, ע"י תנועה של הסרעפת מרחיבים את הבטן, אחר כך את אזור הצלעות ולבסוף את חלק העליון של הריאות. בנשיפה הסדר הפוך - תחילה מכווצים את הסרעפת, ואחר כך מרוקנים את הריאות מלמעלה כלפי מטה. מלבד הנשימה היוגית מתרגלים גם פראנאימה – תרגילי נשימה שחלקם מסייעים לניקוי חלל הריאות וחלקם תורמים לאיזון מנטלי. הנשימה היא אחד הכלים להרפיה.
הרפיה נכונה - רק בהרפיה מלאה שום אנרגיה אינה מתכלה. כדי להגיע למצב זה יש להשתמש בשלוש שיטות הרפיה: הרפיה פיזית המתחילה בבהונות ומטפסת מעלה עד קצה הקודקוד, הרפיה מנטלית המושגת באמצעות נשימה רגועה בקצב אחיד ומתון והרפיה רוחנית המושגת ע"י שחרור התודעה מהאגו והזדהות עם "עצמי" המצוי בכל, חזק, מלא שמחה ורוגע. אותו "עצמי" הוא ההכרה הטהורה המצויה בתוכך. שם ולא בגוף נמצא מקור כל הידע, השלווה והשמחה.
תזונה נכונה - התזונה היוגית היא כמובן צמחונית (סוואמי ג'י, כברהמין, היה צמחוני מלידה) ומבוססת על אוכל טרי ופשוט, כזה שלא בושל יתר על המידה, או קורר וחומם בשנית. הדיאטה היוגית אינה מכילה מרכיבים העלולים להפר את שלוות הנפש ולכן אינה כוללת אלכוהול, קפה ותה וגם לא שום ובצל. ברור שבשר, דגים וביצים אינם באים בחשבון כלל.
מדיטציה - המדיטציה היא הדרך "להשקיט את מי האגם על מנת שתיראה קרקעיתו". כאשר התודעה ממוקדת ב"עצמי" שנמצא בתוכה ניתן להעמיק את הריכוז וליהנות מחוויה מתמשכת של שלווה ואושר. במדיטציה ניתן לבחור נושא לריכוז כמו הנשימה, הצליל "אום" או הצורה של "אום" ולהשקיט את הפטפוט הבלתי פוסק של המחשבות. כאשר הן מופיעות, נותנים להן לחלוף מבלי להיאחז בהן או לגרש אותן בכוח.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
סואמי וישנו דיבננדה. הביא את תורתו של שיבננדה אל המערב
|
|
|
|
|
|
|
המקום שבו איש חכם הפך למורה גדול
|
|
|
|
|
|
|
היום:
ב-1936 ייסד סוואמי שיננדה את הDivine Life Society- על גדות הגנגס. עם הזמן הפך הארגון לחובק עולם ולמפיץ מסרים של חוכמה רוחנית ושירות בלתי אנוכי.
סוואמי שיבננדה סרסוואטי סיכם את משנתו במילים ספורות: שרת, אהוב, תן, טהר, מדוט והגשם. הוא חיבר למעלה מ-300 ספרי יוגה ופילוסופיה בשפתו הפשוטה והבהירה, ממש כמו אותם פתקים ששרבט בבקתה בשנות הסיגוף שלו ברישיקש: "... לעולם אל תהיה נמהר או מרושע, אין דבר לשנוא בעולם. שנאה היא בורות. יש להיפטר מכל תיעוב ע"י אהבה וחקירה עצמית...".
לבו של סוואמי חדל לפעום ב-1963 והוא הלך לו למקום אחר, מותיר אחריו מורשת שהיום היא חלק מהותי בחייהם של מתרגלי יוגה בכל העולם.
סוואמי וישנו דבננדה, אחד מתלמידיו הגדולים של סוואמי שיבננדה הוא האיש שהביא את תורתו של המורה למערב כאשר נשלח על ידו לשם כך ב-1957. סוואמי וישנו דבננדה הוא מייסדו של ארגון שיבננדה ליוגה וודנטה ונודע בשם "הסוואמי המעופף", בשל נסיעותיו המרובות בעולם לשם יישוב סכסוכים. לארגון שיבננדה הבינלאומי מרכזים ללימוד יוגה, מדיטציה ודמיון מודרך בכל העולם, כמו גם אשראמים להכשרת מורי יוגה בשיטת שיבננדה. ארגון החיים האלוהיים מוציא לאור ספרים וכתבי עת ומי שמבקר ברישיקש יכול לסור לשם ולסייר במקום שבו איש חכם הפך למורה גדול.
קישורים נוספים:
מרכז שיבננדה בישראל
ארגון שיבננדה העולמי
ארגון החיים האלוהיים
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
