 |
"המרפא היחידי לכל אדם - הוא האדם
עצמו" (אבי גרינברג) רקע היסטורי: אבי גרינברג לא הסתפק בתרגול של האטה יוגה, קראטה, קונג פו ואייקידו. הוא לא מצא תשובה ניצחת גם כשהתנסה במדיטציה יפנית, סינית והינדואיסטית. גם התעמקות בשיאצו וברפלקסלוגיה, בעיסוי שבדי, תאילנדי או ביו דינמי לא הרגיעו אותו. קבוצות הגשטאלט לא הלהיבו אותו. אפילו הילרים שפגש במסעותיו - בדואים ושמאנים שגילו לו את סודותיהם - השאירו אותו נבוך ולא מרוצה.
אבי גרינברג נולד וגדל בחיפה. לקראת גיל 30 הוא הגיע למסקנה שעל מנת להשיג שינוי משמעותי בחיים, אדם צריך ללמוד כיצד לפתח את כוחותיו ויכולותיו האישיים, וכך עשה. הוא בחר להתמקד ברפלקסולוגיה הוליסטית ומשם בהדרגה התפתח לקראת ניסוח שיטת גרינברג המלאה. עקרונות השיטה: שיטת גרינברג מלמדת את האדם, תוך שימוש במגע ובתנועה, לזהות מצבים פיזיים המונעים ממנו להגשים את עצמו.
העיקרון המנחה העומד בבסיס השיטה הוא שיצורים חיים פועלים באמצעות הגוף. כל פעילות שאנשים עושים - התנהגותית, מנטאלית או רגשית - היא בעלת ביטוי גופני.
אדם הסובל ממתח נפשי למשל עשוי לנשום נשימות רדודות ולסבול מהגבהה מסוימת של הכתפיים בזמן הנשימה. מיגרנות יכולות להתפתח בעקבות החזקה נוקשה של הראש לאורך זמן. אדם שמשתדל להיראות חזק ובטוח ותמיד הולך זקוף, עשוי לסבול עם השנים מכאבי גב וממתח בכתפיים. כאבים אלו הם הדרך של הגוף לסמן לאדם שמשהו בו צריך להשתנות. אנשים רוכשים הרגלים שברבות השנים הופכים לדפוסים אוטומטיים. כאלה אנחנו, מתרגלים, נאחזים ומשחזרים לנצח את אותם דפוסים. קחו לדוגמה ילדה שהוריה אמרו לה "יעלי, זה לא יפה ללכת עם בטן בחוץ", והיום, בגיל 35, היא עדין מכניסה את הבטן. ה'ילדה טובה' יעלי לא יודעת להצביע על הקשר בין נטייתה זו 'להכניס את הבטן' לבין העצירות הכרונית ממנה היא סובלת כבר שנים. במסגרת תרגיל בשיטת גרינברג היא תתבקש לנפח את הבטן ולשאוף לתוכה שאיפות גדולות - משימה שתהיה לה קשה מאוד לביצוע. "ילדה טובה" תתייצב לא רק בפני המחסום הגופני אלא גם או בעיקר בפני המחסום הפסיכולוגי שכן גם היום, כשהיא מנפחת את הבטן באופן לא מודע, היא עדיין מצפה לגערה מפי אמה. בינתיים, עד שתגיע הגערה, היא תחוש בושה ואשמה.
ראשית כל, כדי לשנות דפוסים, צריך לזהות את הדרך הפיזית בה הם נחווים על ידי הגוף. האם הבנאדם נוהג ללכת עם כתפיים שמוטות וגב כפוף, האם הוא משליך את רגליו לכל עבר בזמן ההליכה, האם הוא מכווץ ישבן וירכיים בלי סיבה. לאחר שמזהים במהלך הטיפול ניואנסים פיזיים בגוף, נעשה ניסיון בשלבים הבאים של תהליך הלמידה, לפתח שליטה מודעת ולהפסיק את הדפוס. לאחר שיצליח המטופל לעקור את הדפוס יזכה בחופש, החופש לבחור כיצד להתנהג ולהגיב כל פעם מחדש, בהתאם לנסיבות ולסיטואציה ולא כתוצאה מדפוסים בלתי נשלטים.
כמו כל תהליך טיפולי-לימודי גם הטיפול בשיטת גרינברג נפתח באיבחון, שחלקו נעשה גם בכף הרגל. העקרונות הרפלקסולוגיים אותם פיתח גרינברג אמנם דומים לעקרונות הרפלקסולוגיה הקלאסית, אולם מביני דבר טוענים כי בשיטתו של גרינברג מגיעים לתוצאות מקיפות ומדויקות יותר.
אליבא דה גרינברג, כף הרגל מהווה תיק רפואי מסודר שמלווה את הנבדק מיום הולדתו ועד היום. שם, בין הקווים, העור היבש והאצבעות הפחוסות מופיעה רשימה אמינה לא רק של האזורים המכווצים, המתוחים או הכואבים בגופו של הפרט, אלא גם מתי הופיעו לראשונה ובאילו נסיבות. האמינות מיוחסת לעובדה שכף הרגל היא אזור מוזנח יחסית, או לכל הפחות מוצנע. היא אינה נוהגת להתקשט בקישוטים מיותרים שנועדו לערפל את המצב הקיים וזאת בשל מיקומה הפריפריאלי והמוסתר. מקריאה בכף רגל ניתן ללמוד על מצבו הפיזי של האדם וגם על ההרגלים השונים שלו. שם, בין העקב לבהונות, ניתן לזהות מוקדי קושי בחיים, חרדת מבחנים, לחץ בעבודה, קושי בקבלת החלטות, בעיות ביחסים עם בן הזוג, קושי להירדם, להתעורר, להתרכז ועוד.
לפי השיטה, כף הרגל מחולקת לארבעה חלקים המשויכים לארבעה אלמנטים: האצבעות - אלמנט האוויר המתייחס לראש, כרית כף הרגל - אלמנט האש המתייחס לחזה ולידיים, קשת כף הרגל - אלמנט המים המתייחס לבטן ולרגשות, העקב - אלמנט האדמה המתייחס לגב ולרגליים. עור קשה באגודל למשל יכול להצביע על מתח בעורף. קווים רוחביים באזור הקשת יכולים להצביע על עצירויות או זרימת אנרגיה לקויה באזור הבטן.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
אין בסיס אידיאולוגי או מיסטי
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אבל האבחון, חייבים לזכור, הוא רק נתח קטן מן התהליך כולו. עכשיו, לאחר שנעשה האבחון, מחליטים המדריך והתלמיד במה להתמקד. יחד הם חוקרים את הקשר בין הכאב (התגובה הפיזית) לבין הסיטואציה הרגשית או המנטלית. מבררים כיצד נוצר המתח הפיזי ואיך אפשר לטפל בו ולהפסיקו.
מה קורה במהלך הטיפול? הרבה דברים. המדריך משתמש בטכניקות של מגע, תנועה, נשימה, ריכוז והרפיה. את תוצאות הראשונות, כך מעידים מטופלי השיטה, ניתן לחוות כבר לאחר שישה מפגשים. שני סוגי אנשים יכולים להגיע למפגש טיפול שכזה. אדם הסובל מסימפטום ידוע ומעוניין להיפטר ממנו כמו למשל מיגרנות, כאבי גב, ראומטיזם, עצירות או אלרגיה. כמו גם ילדים עם בעיות חוזרות כמו דלקות, אלרגיות, הצטננויות וחוסר ריכוז. ואדם המבקש להכיר את עצמו טוב יותר ולשפר את איכות חייו.
שיטת גרינברג אינה מיועדת לאנשים הסובלים ממחלות קשות, המצריכות טיפול רפואי. ולעולם אינה באה במקום טיפול רפואי אלא רק כתוספת לצידו. לשיטה גם אין בסיס אידיאולוגי או מיסטי ואין היא דורשת מהמטופל או המדריך לשנות את אורח חייו.
עם זאת, מעבר לפתרון הבעיות הספציפיות, ישנם יתרונות נוספים מהם נהנים כל המתנסים בשיטה: עלייה ברמת האנרגיה והחיוניות, ערנות, צלילות, עלייה ברמת הריכוז, שינה טובה יותר, פתיחות, גמישות, עיכול טוב יותר ושקט נפשי.
להבדיל משיטות אחרות: במקרה של גרינברג קשה להצביע על ארוע מכונן או על חוויה אחת ויחידה ששינתה את חייו והובילה אותו להמצאת השיטה, אבל בהחלט אפשר לדבר על מהפך שהוביל אותו לשינוי קונספטואלי בתפיסת העצמי: ממטפל הפך למדריך או למורה. כמטפל נתקל לא פעם במטופלים ששבו אליו עם כאבים חוזרים ונשנים. הניסיון הוביל אותו למסקנה המרכזית ולמאפיין המבדיל את שיטתו משיטות אחרות: הדרך היחידה להיפטר מדפוסים בלתי רצויים היא על ידי מחקר אישי של כל אדם את עצמו. מטפל לא יועיל כאן, רק מדריך או מורה. שכן האדם חייב לגלות בעצמו כיצד יצר את הדפוס הפיזי או הנפשי שמוביל לכאבי הגב הבלתי נסבלים שלו. רק לאחר שיכיר וילמד את הדפוס הקיים יוכל לעקור אותו. שיטת גרינברג להבדיל משיטות טיפוליות אחרות מציעה תהליך למידה. בארץ ובעולם: אבי גרינברג החל להפיץ וללמד את שיטתו בארץ ובעולם באמצע שנות ה-80. כיום פועל בארץ מרכז גדול בנווה צדק בתל אביב, שם מתקיימים גם קורסים להכשרת תלמידים. בראש המרכז עומד ספי שריד, מורה בכיר ומנוסה ובעל הזיכיון להפעלת השיטה בארץ. רותי שפירא, תלמידה נוספת של גרינברג, פועלת באזור חיפה ומתמקדת בעבודה עם אמהות אחרי לידה. רחל פוטר עובדת בעין הוד. בנוסף פועלים בארץ כמה מאות מדריכים אשר עברו את ההכשרה במרכז בתל אביב. המרכז הראשי של שיטת גרינברג נמצא בלוזאן, שוויץ, שם גם מתגורר גרינברג עצמו, ומרכזים נוספים פועלים גם באוסטריה, ספרד ואיטליה. קישורים נוספים: האתר הרשמי של שיטת גרינברג
|  |  |  |  | |
|