 |
/images/archive/gallery/178/786.jpg גרפיטי ברחובות תל אביב.
אנונימי  |
|
|
|
|
| הגרפיטי הזה, שכבר כמעט שנתיים מתנוסס ברחובות תל אביב, הוא מעין מפה מעודכנת של מצב האדם ומצבו של העולם |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אורן אנטין
4/10/2004 10:13 |
|
|
|
|
|
|
|
במרכז כתובת הגרפיטי רואים דמות אדם. מתחתיה מופיע הכיתוב "אתה נמצא כאן". מתחת לכיתוב ראש חץ מצביע אל עבר שלושה אייקונים דמויי כלי שח: צריח שמגן דוד בראשו ומעט מתחתיו שני כלים נוספים עם צלב נוצרי וסהר מוסלמי. משם, בתנועה סיבובית עם כיוון השעון, יוצא חץ שמאלה ולידו מופיע הכיתוב "רק אהבה", ומוביל לפסגת הכדור שמתווה הכתובת ועליה מצוירים שלושה עצים ירוקים. חץ נוסף יוצא מהפסגה ימינה בחזרה אל כלי השח הדתיים שלמטה, ודמויות של בני אדם מטיילות לאורכו, ובכך הוא משלים את צורת הכדור.
בגרפיטי מופיע גם סמל העין של האל המצרי רע, אל השמש ונציג השלמות. מצד ימין למטה מופיע סמל הדומה לקלשונו של שיווה, אל ההרס ההודי. מישהו גם טרח להוסיף בטוש איקס על הצלב ועל הסהר וכתב "מוות" מעליהם.
כתובת הגרפיטי הזאת מופיעה עדיין על קירות רבים ברחובות תל אביב, בעיקר באזור נווה צדק ובמרכז העיר, ואין לי מושג מי עשה אותה ולשם מה.
בדרך כלל המפגש עם כתובת גרפיטי הוא קצר, מהיר וברור: כמה מילים מרוססות בספריי שהתודעה קולטת, מסווגת וממשיכה הלאה. הגרפיטי הזה שונה, בעיקר משום שיותר משהוא כתובת, הוא מעין מפה מעודכנת של מצבנו ומצבו של העולם. הגזע האנושי נמצא בתקופת מעבר בין תודעה שלטת אתנוצנטרית לתודעה שלטת פלורליסטית, הווה אומר בין אמונה שהדת/קבוצה שלך היא החשובה ביותר וככזאת מאפשרת אפליה ומלחמה, לבין זאת המקבלת כל אדם ויצור באמונתו שלו ומאפשרת שונות.
ישראל היא ערש האתנוצנטריות. יהודים תמיד היו קבוצה מתבדלת שמנסה לשמור על טוהרתה הגנטית ומנוהלת על פי דין ועולם השונים עבור
יהודי ולא יהודי. לא נראה לכם? הביטו באיזו אדישות מתקבל כאן הסבל שאנחנו גורמים לפלסטינים חמישים שנה בלבד אחרי שאנחנו בעצמנו עברנו התעללות על רקע אתנוצנטרי, או מה אנשים מרגישים כשבחדשות מדווחים על מטוס שהתרסק ובו היו 300 אנשים, אבל אף אחד מהם לא היה יהודי.
גם רבים משכננו המוסלמים גדושים באתנוצנטריות עד מעל לאוזניהם ודוגלים בחיסול לכל מי שכופר באללה או במנהיג הפוליטי המקובל. הנצרות דווקא אהבה לאמץ לחיקה קהלים חדשים וסללה את דרכה אל עוצמתה הנוכחית על ידי אינקוויזיציה, מלחמות ונהרות של דם.
שלוש הדתות האלה התחילו כאן, במקום הזה שבו אנחנו נמצאים, והמקום הזה עדיין מהווה מרכז כובד עולמי לדינמיקה של אתנוצנטריות, מלחמות, טיפשות וסבל. אתנוצנטריות אינה רעה כשלעצמה, היא היתה שלב חשוב באבולוציה ההתפתחותית של החברה האנושית, ואיגדה כנופיות ושבטים פראיים לממלכות מסודרות ושומרות חוק, אבל כמו כל שלב באבולוציה, הגיע זמנה לעבור ולפנות את מקומה לתפיסה מתקדמת יותר, פלנטרית, המעמידה את הפלנטה, על כל מה שקיים בה, במרכז.
בינתיים נמשך שלב המעבר, והכוכב שלנו, כדור הארץ, מתחיל להיסדק מכל מה שאנחנו עושים לו עם חיינו הצרכניים, האלימים והתזזיתיים. יותר ויותר אנשים, בדרך כלל אלו החופשיים והמשכילים יותר, מתחילים להבין שכדי להבטיח עתיד טוב יותר לגזע האנושי, חובה עלינו להפסיק לייצר נשק להשמדה המונית, ליזום מלחמות ולתרום לזיהום, ובמקום זאת להפוך עוד ועוד אנשים וחברות לחופשיים, משכילים ופלנטריים, לא לפני שנספק להם אוכל, קורת גג ושאר דברים בסיסיים הדרושים לו לאדם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
רק אהבה תעלה אותנו אל העצים הירוקים
|
|
|
 |
|
|
|
הכדור העייף הזה, עם העצים הירוקים למעלה, נמצא בנסיגה עמוקה ומסוכנת בשנים האחרונות. מאז ימי ביל קלינטון, האיש שסימן יותר מכולם אנושיות פלורליסטית, פתוחה, ואכפתית, הספקנו לקבל את בן לאדן ובוש, שרון ועוד מנה מערפאת המוכר לעייפה מסיבובים קודמים. בוש, אדם בעל תודעה אתנוצנטרית מובהקת, שש אלי קרב ומבטל בזלזול הסכמים בינלאומיים בתחום האקולוגי, שנועדו לצמצם את הנזק האדיר שארצות הברית ושאר העולם גורמים לכדור הארץ ולמשאביו הטבעיים, שהם גם משאבינו ומשאביהם של ילדינו. באזורנו, שרון וערפאת ממשיכים להתמיד בסירובם למלא את חובתם ולהגיע להסכם כדי להפסיק לשפוך את דמם הזול של נתיניהם, שזה אנחנו.
כתובת הגרפיטי שעל הקיר מציינת רק תרופה אחת להינצל מציפורני האתנוצנטריות השחורה. רק האהבה יכולה להעלות אותנו למעלה, אל העצים הירוקים. אבל איזה סוג של אהבה תביא אותנו לשם?
הניחוש שלי הוא שלא מדובר באהבה של ילד לממתק, ספורטאי לספורט, או בעל קנאי לאשתו המושכת. האהבה שתביא אותנו למעלה היא סוג אחר של אהבה, מתקדם יותר, אישי יותר ורכושני פחות. אהבה לכל מה שחי וקיים, בגלל שבבסיסנו אנחנו חלק בלתי נפרד ממנו. למיטב ידיעתי, אהבה מסוג זה היא דבר נדיר מאוד. אם יש לכם ממנה, שימרו עליה היטב וטפחו אותה. אנחנו נזדקק לכל טיפה ממנה בשביל לעבור בשלום את סוף התקופה האתנוצנטרית אל עבר אביב של הפתעות וצרות חדשות.
ובנתיים, אנחנו נמצאים כאן, מסונוורים מהסתה דתית, מפחד ומטיפשות, חיים את חיינו הקטנים בתווך ונקרעים בין אותם כוחות במלחמה המתרחשת גם בתוך תודעתנו, שיש בה חלק אגוצנטרי שחושב רק על עצמו, וחלק אתנוצנטרי שלא אוהב את מי שלא איתנו, וחלק פלנצנטרי שמזדהה עם כל העולם. על פי התיאוריה האינטגרלית של קן וילבר, שלושת החלקים, וחלקים נוספים שלא הזכרתי, הם שלבים לגיטימיים באבולוציה האנושית, ואינם טובים או רעים בפני עצמם, אלא אם נותנים לאחד מהם לדכא ולדרוס את האחרים, שזה מה שקורה בדרך כלל. תשאלו אפילו את זה שהוסיף "מוות" לגרפיטי בטוש השחור.
אורן אנטין, מחבר הספר "בפקולטה ללימודי האושר", עוסק כיום בחקר הפילוסופיה האינטגרלית של קן וילבר. הכתבה פורסמה לראשונה באתר הגדה השמאלית.
קישורים נוספים:
פרק מתוך "בפקולטה ללימודי האושר"
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
