 |
/images/archive/gallery/177/038.jpg מני ברזילאי.
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
| מני ברזילאי על הכוח הנסתר לריפוי מחלות והפונקציות הרדומות של האדם. כתבה שנייה בסדרה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
מני ברזילאי
4/10/2004 10:19 |
|
|
|
|
|
|
|
את המושג צופן ניתן לפרש כדלת המחברת בין הידוע לנו ובין מה שאינו ידוע לנו. הצופן הוא דלת המאפשרת כניסה למי שיש מפתח, והוא מחסום למי שאין לו מפתח. צפנים מסוגים שונים מפעילים אותנו: צפנים כימיים יכולים לגרום לנו הזיות, צפנים מוזיקליים יכולים לגרום לנו לרקוד, צפנים מילוליים לבצע הוראות, צפנים תחושתיים - להגיב תגובות מוטוריות אוטומאטיות והצופן הגנטי - הוא מכיל את כל מה שקיבלנו מאבא ואמא.
מדעי הרפואה ומדעי ההתנהגות מפענחים חדשות לבקרים צפנים של תפקוד האדם, ואולי בעצם מפענחים צפנים על מוגבלות תפקוד האדם. חלק מהביקורת של
הרפואה האלטרנטיבית על הרפואה המערבית הוא שהרפואה המערבית רואה את האדם דרך משקפת החולי ופחות דרך משקפת הבריאות. באופן דומה, גם הפסיכולוגיה המערבית נוטה לראות את האדם דרך משקפי הסטייה ולא דרך הפוטנציאל ויכולת ההשתנות.
"אדם ניכר בכוסו, כיסו וכעסו" נאמר אצלנו במקורות. בפתגם זה ניתן למצוא צופן לניבוי התנהגות האדם במצבים שונים. פתגם זה עוסק בתובנה עתיקה שאומרת שכשאדם כועס, כשהוא נדרש לחלק את רכושו, או כשהוא בגילופין הוא מופעל על ידי ה"צופן האמיתי שלו" ולכן, אם רוצים להכיר את האדם, צריך לבחון אותו ברגעי אמת אלה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
תפילה מרחוק
|
|
|
 |
|
|
|
גישה שונה בתכלית לתפיסה זו מציב אחד מענקי הרוח של העם היהודי בתקופתנו, הרב קוק. הרב קוק טען שהאדם נבחן דווקא ברגעיו הגדולים, כלומר כדי להכיר את היכולת האמיתית של האדם, צריך להתבונן באופן תפקודו ברגעים המוצלחים והגדולים של חייו.
במאמר הקודם תוארו חלק מהתשובות האפשריות לשאלה מדוע האדם ממצה רק חלק קטן מהפוטנציאל הטמון בו. במאמר הנוכחי נציע תשובות נוספות ומפתיעות. לתשובה הראשונה נתוודע דרך היכרות עם תופעה שנוטים לשייכה לתחום הדת והמיסטיקה - השפעת התפילה על ריפוי מחלות. בשנים האחרונות הוכח מדעית, עד כמה שהדבר יישמע מוזר, שלתפילה יש כוח ריפוי מסתורי. ד"ר אבי בליך מבית החולים הפסיכיאטרי לב השרון, שכתב על כוחה של התפילה לריפוי מחלות בכתב העת "הרפואה" (כרך 141 חוברת ו', יוני 2002), מציג את המושג "תפילה מרחוק" (D.P - Distance Prear), מושג המתאר מצב בו אדם או מספר אנשים מתפללים לשלומו של חולה שאינו מוכר להם ושהחולה מעולם לא הכירם. לטענת ד"ר בליך יעילותה של התפילה מרחוק לריפוי מחלות הוכחה מבחינה מדעית. מחקרים רבים שמצוטטים באותו כתב עת מסכמים: "תפילה מרחוק יכולה להשפיע על חולים עם דלקות בכלי הדם. הטיפול יעיל מבחינה כספית, אינו משפיע לרעה וצריך לשקול להשתמש בו כחלק מהנוהל הקליני" (פרופ' לייבוביץ', מרכז רפואי רבין, פ"ת). במאמר אחר מציינים חוקרים ממכון הלב האמריקאי בקנזס, ארצות הברית, שתפילה מרחוק הוכחה כיעילה במקרים של שהייה קצרה ביחידות לטיפולי לב. המסקנה במאמר היא שתפילה יכולה להיות תוספת אפקטיבית לטיפול רפואי סטנדרטי.
המגזין "טיים" מאוקטובר 1998 מסכם מחקרים רבים בנושא וטוען כי התוצאות אצל חולים שהתפללו עבורם (שלא ידעו שמתפללים עבורם) היו בין 50 ל-100 אחוז טובות יותר מאלו שבקבוצת הביקורת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
באיזה "פרוטוקול תקשורת" מדובר
|
|
|
|
|
|
|
המסקנה אם כן של רוב המחקרים היא שלתפילה מרחוק יש השפעה ברורה ומדידה על ריפוי חולים, אם כי המחקרים בנושא לא עוסקים בהבנת המנגנון של השפעת התפילה מרחוק על חולים, אלא מתמקדים יותר בתיאור התופעה. איך קורה אם כן שאדם שמתפלל לשלומו של חולה, שהוא איננו מכיר, מבלי שהחולה יהיה מודע לכך שמתפללים עבורו, מצליח לסייע בריפוי החולה? באיזה "פרוטוקול תקשורת" עובר המידע בין המתפלל לחולה?
האם תופעה זו מצביעה על יכולת נסתרת שקיימת באדם שבאה לידי ביטוי רק כשאנחנו מתפללים לשלומו של מישהו? ואם זה נכון, הרי שבאמצעות דוגמה זו הצענו הסבר נוסף לשאלה מדוע האדם מנצל חלק קטן מיכולתו? מפני שהפוטנציאל האנושי מכיל, כפי הנראה, יכולות רבות שאינן באות לידי ביטוי בחיי היומיום שלנו והן משמשות כמאגר יכולות למקרים ספציפיים (למשל הדוגמה של החייל הפצוע מהמאמר הקודם).
תשובה אפשרית נוספת לשאלה מדוע האדם ממצה רק חלק קטן מיכולתו היא שבתהליך הסוציאליזציה שלנו אנחנו מנווטים, מחונכים ומכוונים להשתמש ביכולות מעטות בלבד. הדבר יומחש במשל הבא: נניח שביקשנו מחבר שנוסע לחו"ל לקנות לנו בדיוטי פרי מכשיר פקס, מבלי לדעת שבפועל קנה לנו חברנו מכשיר משולב (פקס-טלפון-מכונת צילום-מדפסת-סורק ועוד. כשאנחנו פותחים את החבילה שהביא החבר, אנחנו תוהים מדוע מכשיר פקס צריך להיות כל כך גדול ומורכב? אנחנו מזמינים טכנאי שיסביר לנו כיצד להשתמש במכשיר הפקס שזה עתה קיבלנו, וכך במשך חודשים רבים אנחנו משתמשים במכשיר הפקס שלנו מבלי לדעת שיש לנו בבית משרד שלם. הנמשל הוא שבתהליך ה"הדרכה", תהליך החינוך והסוציאליזציה שלנו, לא טרחו ללמד אותנו להשתמש בכל ה"פונקציות" של הפוטנציאל שלנו.
בסוף המאה ה-19 פרחו פילוסופיות רבות שטענו לקיומם של מצבי תודעה שונים. פילוסופים כמו גורדג'ייף, אוספנסקי, שטיינר, מאדאם בלבצקי ואחרים טענו שלאדם מצבי תודעה רבים אך הוא חווה מעטים מהם בלבד. בנוסף, טענו פילוסופיים אלה שניתן, בתהליך לימוד והתפתחות תודעתית, לחוות מצבי תודעה המתארים מציאות שונה בתכלית ממה שאנחנו מכירים. בהמשך לרעיון מצבי התודעה נוסיף שאם כך הדבר ייתכן שככל שנחווה יותר מצבי תודעה כך ניחשף ליותר "יכולות רדומות".
תשובה נוספת לשאלה מדוע האדם מנצל רק חלק קטן מיכולתו היא שהאדם לא דורש מעצמו למצות יותר בגלל סיבות כמו עצלנות, היעדר חזון, דימוי עצמי נמוך, חוויות כישלון וכו'.
אחת הסיבות האפשריות, המעניינות והמרתקות ביותר לשאלת המיצוי החלקי של הפוטנציאל עוסקת בשאלת הבחירה החופשית. אם יש לאדם בחירה חופשית, ואם היא חופשית באמת, ייתכן שמשמעות המילוי החלקי של הפוטנציאל היא רוחנית ביסודה, כלומר שהמיצוי החלקי של הפוטנציאל הוא מצב התחלתי שהאדם מוזמן, מתוקף בחירתו החופשית, לעשות משהו עם עצמו כדי לנצל אותו.
לסיום, חוב קטן לקוראי המאמר הקודם, שהעלו את השאלה מניין אנו יודעים שהאדם ממצה חלק כל כך קטן מיכולתו. ובכן, בתהליך גילוי וטיפול במחלה נדירה המכונה "מיימת המוח" גילה פרופ' לורבר מאנגליה כי אף על פי שלחולים במחלה זו יש לא יותר מ-5 אחוז ממשקלו של מוח רגיל, הם תפקדו באופו נורמלי לחלוטין. פרופ' לורבר טוען שממצא זה מציב סימני שאלה מרחיקי לכת על כל ההנחות הבסיסיות שלנו על המוח האנושי. העובדה שאפשר לתפקד באופן נורמלי לחלוטין עם כל כך מעט מוח היא מדהימה כשלעצמה, אך הממצא היותר מדהים הוא שחולים במחלת מיימת המוח מסוגלים לפתח "מוח" כמעט לחלוטין, גם אם הם לא נולדו איתו. ניתן לשמוע ולראות את ממצאי פרופ' לורבר בסרט תיעודי מדהים של B.B.C שנקרא בשם הפרובוקטיבי: "האם המוח נחוץ?".
מני ברזילאי הוא ממפתחי פרויקט מיכא"ל (מיצוי כישורים אישיים למצוינות), טכנולוגיית למידה למימוש הפוטנציאל האנושי.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
