ראשי > ניו אייג' > הצופן האנושי
בארכיון האתר
גירסת הבמאי
החיים הם סרט שהעלילה והסוף שלו ידועים רק למי שיצר אותו. מני ברזילאי על היכולת של האדם לשלוט בתסריט חייו באמצעות מימוש הבחירה החופשית
לכתבה הקודמת דפדף בניו אייג' לכתבה הבאה
מני ברזילאי
18/10/2004 9:22
אמונתו של חולה ביכולתו להירפא מסייעת לריפויו גם כאשר אין לאמונה שום אחיזה רפואית ממשית. תופעה זו הוכחה פעמים רבות והיא מוכרת לכל רופא. בדומה לכך, כל אדם המאמין שהוא חופשי לבחור ולעצב את חייו, יוכל להגשים את חלומותיו יותר מאשר אדם המאמין שחייו מוכתבים על ידי גורל קבוע מראש.

החברה האנושית מבססת את מוסדותיה על ההנחה כי לאדם יש בחירה חופשית. בתי המשפט קיימים מתוך ההנחה שלאדם בחירה - האם לעבור על החוק או לא, ובתי הספר מחנכים ילדים מתוך ההנחה שניתן לעצב אותם
ושעתידם לא נגזר מראש. לא ניתן להבין את אתוס ההצלחה של החברה המערבית, ובמיוחד את של החברה האמריקאית, מבלי להניח שיש לכל אדם בחירה חופשית, שעתידו בידיו ושהצלחתו תלויה במעשיו.
 
עם זאת ידוע כי למעלה מ-90 אחוז מבני האדם מאמינים בדת כלשהי, וכי רוב הדתות מאמינות בקיומו של גורל ובהיעדרה של בחירה חופשית מלאה. נראה אם כן כי עבור רוב בני האדם המעבר מאמונה בגורל לאמונה בבחירה חופשית הוא תנאי הכרחי, גם אם לא מספיק, כדי להתקבל ל"מועדון המצליחנים המערבי".
 

משל "אולמות הקולנוע"
הדת היהודית טוענת שיש לאדם בחירה אך עם זאת כל מעשיו צפויים מראש, כמאמר התלמוד: "הכל צפוי והרשות נתונה". אך אם כל מעשינו צפויים מראש, איך יתכן שנתונה לנו הרשות לבחור?
ספר הזוהר על פי פרשנותו של הרב ברג מציע פתרון מופלא לפרדוקס זה באמצעות המשל הבא: על פי ספר הזוהר, חיינו משולים לאדם העומד במרכזו של חלל ענק ועגול, שעל קירותיו דלתות רבות. כל דלת היא פתחו של אולם קולנוע אחד. בכל אולם קולנוע מוכן להקרנה סרט אחר.
 
תארו לעצמכם שאתם ניצבים במרכזו של האולם הגדול ומתלבטים באיזה סרט לבחור. יש בידכם מעט מאוד מידע על שמות הסרטים המוקרנים בכל אולם קולנוע, ובהיעדר ידיעה מספקת, אתם בוחרים באקראי באחד מבתי הקולנוע. דריכתכם על מפתן בית הקולנוע מפעילה מנגנון אוטומטי שמקרין את הסרט. אתם מתיישבים ומגלים שגיבור הסרט הוא בעצם אתם.

לסרט המוקרן אופי ייחודי. הוא מייצר תחושת ריאליסטיות ממכרת, המשכיחה את הידיעה  שישנם אולמות קולנוע שניתן לצפות בהם סרטים אחרים. על הסרט בכללותו נסוכה תחושה מסתורית, שמשהו בלתי צפוי עומד להתרחש. תחושה זו מחזיקה את הצופה באולם הקולנוע בציפייה, גם בחלקים המשעממים וחסרי התנועה שבסרט.

הנמשל הוא שכל בחירה שאנחנו בוחרים בחיינו מכניסה אותנו למעשה ל"אולם קולנוע" נסתר שמתחיל להקרין "סרט" שסופו אמנם לא ידוע לנו ברגע זה, אך כמו כל סרט אחר, מהלכו וסופו ידועים מראש למי שיצר אותו.

במאי הסרט הוא האל, בעיני המאמין, וחוקי הטבע, בעיני המדען. את הניסיון שלנו לנבא את מהלך הסרט ואת סופו ניתן להמחיש באמצעות השאלה הבאה: האם כוס שנפלה ממקום גבוה נחשבת שבורה עוד לפני הגעתה לקרקע? התשובה שהתלמוד נותן היא ש"כל העתיד להישבר - שבור הוא".
 
הכוס נשברה מרגע שאיבדנו את אחיזתנו בה, גם אם היא טרם פגעה בקרקע והתרסקה. מרגע שהפסקנו לאחוז בכוס, חוקי הטבע הכתיבו את התרסקותה, ובמובן זה גורלה מרגע מסוים היה צפוי מראש. כלומר נפילתה של הכוס והתרסקותה חפה מכל סממן של בחירה חופשית. זהו, אם תרצו, תסריט שסופו ידוע מראש.
 
האם הבחירה החופשית מגולמת גם במשל "אולמות הקולנוע"? הבחירה שיש לאדם היא  האם להישאר ולצפות בסרט מסוים זה או לקום, לעשות מעשה ולעבור לסרט אחר לגמרי.  ההחלטה לעבור מהסרט הנוכחי לסרט אחר אינה מובנת מאליה. ישנם סרטים מענגים, מלטפים, מרדימים, אך בעיקר נוחים, וההחלטה לקום ולעזוב לסרט אחר נתפסת בדרך כלל כבעלת סיכון.
 
כדי לעבור לסרט אחר צריך להאמין שיש אלטרנטיבה, שיש סרטים אחרים. כדי לעבור לסרט אחר צריך לקבל החלטה שהסרט המוקרן לא טוב עבורנו, ולכן עלינו לעשות מעשה כלשהו שיוציא אותנו מ"הסרט" הנוכחי אל עבר "החלל הגדול" שרק בו נמצאת הבחירה החופשית.
 
זהו, על פי ספר הזוהר, הקשר המסתורי שבין הגורל לבחירה. הגורל אינו תוכנית סודית  שכתב וביים אל נוקם ונוטר הבא עימנו חשבון. הגורל הוא אוסף של חוקי הטבע החומריים והרוחניים שאינם נוקטים עמדה "אישית" כלשהי ביחס למעשינו ומחדלינו.
 
חוקי הטבע הרוחניים הם החוקים המקבילים והמשלימים לחוקי הטבע החומריים. לכל הדתות הגדולות יש תורות סודיות, שאינן חשופות לקהל המאמינים הרחב. תורות הסוד הללו עוסקות בין השאר בלימוד ובגילוי חוקי הטבע הרוחניים.

המשותף לחוקי הטבע החומריים ולחוקי הטבע הרוחניים הוא שכולם פועלים על פי עקרון הסיבתיות. ההבדל הגדול הוא שחוקי הטבע החומריים מוכרים לנו באופן שמאפשר לנו לעשות בהם שימוש מועיל, בעוד שרוב בני האדם אינם חשופים ומודעים לקיומם של חוקי הטבע הרוחניים.
 
כשם שאין צורך באמונה בגורל כדי להסביר שכוס שנפלה עתידה להתרסק, כך אין צורך באמונה בגורל כדי להסביר תאונה שנוצרה בגלל שנהג נסע במהירות גבוהה על כביש ראשי כנגד התנועה ונהרג.

תיאורית העולמות המרובים
לעקרון הסיבתיות המתגלה במציאות הפיזית יש מקבילה רוחנית המחייבת תוצאה מוגדרת לסיבה התואמת לה. אחת הדוגמאות לחוק טבע רוחני נוגעת למושג לכאורה מטריאליסטי, מושג הקניין. אדם המתמקח עם מוכר על מחירו של מוצר כלשהו צריך לקחת בחשבון שאם המוכר, מסיבה כלשהי, ימכור לו את המוצר במחיר נמוך מהמחיר שהוא קנה אותו, החוק הרוחני של הקניין יחייב שהקונה לא יוכל ליהנות מהמוצר שקנה, משום שתהליך העברת הקניין הרוחני מחייב הוגנות ואינו מאפשר הנאה ממוצר שהמוכר הפסיד כתוצאה ממכירתו.  הוגנות היא מידה רוחנית. אין בה מרכיב מטריאליסטי, פיזי, והיא סותרת במידה רבה כל היגיון כלכלי טהור.

בטבע לא קיימים יחסי הוגנות: הנמר אינו הוגן עם טרפו, והעץ אינו הוגן עם הציפורים המקננות בו. הניסיון לטעת הוגנות בסיטואציות חומרניות הוא בדיוק מה שהופך את החוקיות החומרית לחוקיות רוחנית ומה שמבדיל אותנו, בעלי הבחירה החופשית, מחוסר הבחירה.

במשל אולמות הקולנוע הסרטים הרבים, המוכנים והממתינים להקרנה, הם עולמות מקבילים לעולמנו הממשי בו אנו צופים ב"סרט" הנוכחי. העולמות המקבילים הם פוטנציאל שמתממש ברגע שנכנסנו "לצפות" בהם.

הבחירה החופשית הנתונה לנו מאפשרת לנו לקבל החלטות בצמתים מרכזיים של הכרעה. ביחס לכל הכרעה, מעשה או מחדל, חוקי הטבע מחייבים סדרת פעולות שהם התוצאה הישירה, העקיפה או הנסתרת של הכרעתנו.

פרשנות ספר "הזוהר" לסוגיית הגורל, שנכתבה לפני מאות, אם לא אלפי שנים, דומה דמיון מדהים לאחת התיאוריות החשובות בפיזיקה המודרנית - תיאורית "העולמות המרובים" של יו אברט.
התיאוריה הוצעה לראשונה בשנת 1957 על ידי יו אברט כדרך אפשרית להתגבר על הבעיות המושגיות של מכניקת הקוונטים, שהיא התיאוריה המשמעותית ביותר בפיזיקה המודרנית.

תיאורית העולמות המרובים מנסה להסביר את החידות הגדולות הקשורות לאנרגיה האפלה ביקום ולקצב התפשטות הגלקסיות.

המחשה סיפורית יפהפייה של משל אולמות הקולנוע ניתן לקרוא בספר "אשה זרה" שכתב פרופ' שלמה לניאדו. הספר מספר סיפור אהבה מופלא על המעבר מהעולם הממשי לעולם המקביל ועוסק בדילמה הקלאסית של מה היה קורה אילו האדם היה מקבל החלטה אחרת בכל רגע בחייו. 
 
מני ברזילאי הוא ממפתחי
פרויקט מיכא"ל (מיצוי כישורים אישיים למצוינות), טכנולוגיית למידה  למימוש הפוטנציאל האנושי.
חדשות
פותחים ראש
מדיטציה
בודהיזם
אומנות לחימה
הספרייה
אסטרולוגיה
  מדד הגולשים
תשתחרר, בנאדם
                  40.86%
אני הוא זה
                  9.68%
האיש שפתח את הדלת
                  5.38%
עוד...
הצופן האנושי
הדיקטטורה של העתיד  
האינטליגנציה של הרוח  
הסרטן החברתי  
עוד...