 |
/images/archive/gallery/188/676.jpg פולי סויה.
צילום: קיי-אר-טי  |
|
|
|
|
| טרנד הסויה הנוכחי כולל תחליפי חלב, תחליפי בשר, משקאות, חטיפים, ומה לא. האם זה בריא יותר? לא בטוח |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
סמדר הירש ,
21/10/2004 13:04 |
|
|
|
|
|
|
|
3.65 מיליארד דולר. זהו היקף הצריכה של מוצרי סויה בשוק האמריקני בלבד ב-2002. באותה שנה הושקו למעלה מ-50 מוצרי סויה חדשים באירופה, ושנה לאחר מכן הגיעה תעשיית הסויה באירופה להיקף של 1.5 מיליארד יורו. החטיפים, המשקאות, המעדנים, רוטבי הבישול ותחליפי הבשר והחלב המבוססים על סויה הפכו בשנים האחרונות לטרנדיים בכל בית מערבי בעל מודעות תזונתית. זאת למרות שמחקרים שהוצגו בשבוע שעבר בבלגיה, במסגרת כנס הסויה השנתי, לא מצליחים להוכיח חד-משמעית את היתרונות המיוחסים לצריכה מוגברת של חלבון הסויה.
פולי הסויה הם קטניות ממשפחת הפרפרניים, כמו שעועית, אפונה ועדשים. תיעוד ראשון שלהם בספרי התזונה הסינית העתיקה מגיע מהמאה ה-11 לפני הספירה, והרפואה הסינית מייחסת להם יכולת לרפא תחלואים רבים, מסוכרת ועד שפעת. הסויה עשירה בפרוטאין, דלה בשומן, מכילה כמות ברזל דומה לבשר אדום ובעלת ערכים גבוהים של סיבים תזונתיים, אשלגן, סידן ומגנזיום, והוויטמינים A ,B
ו-E.
אלא שרוב מוצרי הסויה שמגיעים אל המדף בסופרמרקט או בבית-הטבע הם מעובדים ומתועשים, ומרביתם הונדסו במפעל בתהליכים כימיים ו"הועשרו" בחומרים משמרים, בסוכרים, ובחומרי טעם וריח להשבחת המרקם הסופי. זה לא מונע, כמובן, מיצרניות הסויה לרכב על טרנד המודעות הבריאותית שדוגל בתזונה המבוססת על מזון טבעי וצמחי. גם יצרניות החלב, שנפגעו מהאופנה החדשה של נטישת חלב הפרה, מצטרפות לחגיגת השיווק, ומשקיעות מיליוני דולרים בפיתוח מוצרי סויה חדשים ובקמפיינים זוהרים מבריאות שמלווים את השקתם.
הפריחה המסחרית של הסויה מלווה בהבטחות בריאותיות על סגולותיה במניעת מחלות לב, מחלות כלי דם, סוכרת, מחלות סרטן שונות ואף אוסטיאופורוזיס. לחגיגת הסויה הבינלאומית הצטרף גם ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקני), שב-1999 אישר לציין על גבי מוצרי הסויה את האמירה "מסייע במניעת מחלות כלי דם ולב". על-פי המלצות הארגון, יש לצרוך 25 גרם חלבון סויה ביום.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
תחליף לטיפול הורמונלי
|
|
|
 |
|
|
|
אחד המרכיבים העיקריים בפולי הסויה הוא הפיטואסטרוגן, שהוא בעצם הורמון צמחי. סטיבן אטקין מהמחלקה לסוכרת ואנדוקרינולוגיה באוניברסיטת האל באנגליה, הציג בכנס מחקרים שנעשו בקופות ובנשים בגיל המעבר, שניסו להוכיח כי צריכת איזופלאבונים (מרכיבי הפיטואסטרוגן) מוגברת מונעת התפתחות של סוכרת מסוג 2, הנפוצה בקרב נשים בגיל הבלות. אולם לטענתו, בשלב המחקרי הנוכחי הצטבר מידע מועט מכדי להגיע למסקנות כלשהן בנוגע לאפקטיביות הסויה.
שגיא קופר, פיזיולוג שנלחם בטרנד הלא מבוקר של צריכת הסויה, טוען כי ההמלצות לצרוך סויה כתחליף הורמונלי בגיל המעבר הן המלצות מגוחכות. לטענתו, אם מתן הורמונים בגיל הבלות הוא נושא שנוי במחלוקת, הרי שגם שימוש בתחליף הצמחי שלהם הוא מסוכן לא פחות, בשל הדמיון הרב. "כדי לקבל גלולות יש צורך במרשם רופא, אולם נשים צורכות מוצרי סויה ללא פיקוח או עצה מקצועית ומציבות את עצמן במצב שרבים לא חושבים שהוא חיובי", הוא כותב. מחקרים נוספים בנוגע לסויה בודקים את השפעת צריכת האיזופלאבונים על מניעת אוסטיאופורוזיס.
אווה ליידקינג אולסן, מהמכון לתזונה בקופנהגן, אמרה בכנס כי צריכה של 15 עד 25 גרם חלבון סויה ביום עשויה לעצור אחוז אחד של בריחת סידן בשנה, בעיקר אם נשים יתחילו לצרוך סויה כבר בגיל ההתבגרות, שבמהלכו נבנים 80 אחוז ממאסת העצם הכוללת. אלא שגם במקרה זה, אין עדיין מספיק מחקרים המוכיחים זאת.
איאן רולנד, מאוניברסיטת אלסטר בבריטניה, אף הציג בכנס טענה כי בקרב גברים בעלי נטייה גנטית לחלות בסרטן הערמונית, שצורכים סויה באופן קבוע, ייתכן אף ייצור של "מחסום" מסוים המונע התפתחות תאים סרטניים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא לתינוקות
|
|
|
|
|
|
|
אחת הסיבות העיקריות לאופנתיות הסויה, שפורחת בכל מצב צבירה, החל מאבקה, דרך סוכריות, חלב וגבינה ועד שניצל או המבורגר, היא הביקורת הגוברת בעשור האחרון על השימוש בחלב פרה, ובמקביל, פריחתן של התורות הטבעוניות, אורגניות, סיניות או אלטרנטיביות. לדברי קופר, מדובר ב"ניסוי גדול ולא מבוקר עלינו ועל ילדינו".
אולי בגלל זה, כאשר דיברו על חשיפת תינוקות וילדים למוצרי סויה, הרוב המכריע של המדענים, החוקרים, הרופאים והתזונאים שהשתתפו בכנס נקטו משנה זהירות. משרד הבריאות הישראלי פרסם נייר עמדה האומר כי השימוש הנרחב בתרכובות מזון לתינוקות על בסיס סויה הינו ללא התוויה מוצדקת, וכי הבחירה הראשונה, אם יש צורך בתחליף הנקה, צריכה עדיין להיות חלב פרה. רק כאשר קיימת רגישות לחלב, אומר נייר העמדה, יש להשתמש בחלבון סויה.
עוד מציינים הרופאים החתומים על נייר העמדה כי ידוע ש-30 עד 40 אחוז מהתינוקות הרגישים לחלב פרה רגישים גם לסויה. גם ועדה בריטית שהוקמה ב-2003 לבדיקת הנושא המליצה כי תינוקות יוכלו לצרוך חלבון סויה רק במקרה שבו יש הצדקה קלינית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שדיים כבר בילדות המוקדמת
|
|
|
|
|
|
|
מחקרים מראים כי החומר הבולט באיזופלאבונים, הג'נסטאין, עלול לשנות את דפוסי ההתפתחות המינית של ילדים. אצל ילדים שקיבלו פורמולה מבוססת סויה, רמת האיזופלאבונים היתה גבוהה עד פי חמישה מאשר אצל נשים שקיבלו תוספי סויה.
תינוקות בנות פיתחו שדיים ושיער גוף נשי כבר בילדות המוקדמת, ואצל בנים, החשש הוא שיפתחו ספירת זרע נמוכה ואיכות זרע נמוכה עד כדי עקרות בשל חשיפה מוגברת לחלבון סויה. מאידך, יצרניות הסויה מקדמות מחקרים שמנסים להוכיח כי הרגישות ללקטוז ולחלב מן החי היא נרחבת מאוד בקרב ילדים, וכי הדרך להילחם בתופעת השמנת היתר של ילדי שנות האלפיים היא החלפת החלבונים מן החי בחלבוני סויה.
בנוגע לקשר בין סויה לבין התפתחות סרטן השד, הדעות נותרו חלוקות. בכל מקרה, לנשים בעלות היסטוריה משפחתית של המחלה המליצו גם החוקרים בכנס להימנע בינתיים מצריכת סויה.
הכותבת השתתפה בכנס כאורחת יצרנית הסויה "אלפרו" | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
