 |
/images/archive/gallery/210/393.jpg ד''ר אדוארד באך.
צילום: ארכיון  |
|
|
| האיש והשיטה: ד"ר אדוארד באך |
|
| בשנת 1922 הבחין אדוארד באך באגלי טל שהצטברו על פרחים שגידל. מאותן טיפות הוא התחיל להפיק תמציות שנחשבות היום לתרופה ההומיאופתית הנמכרת ביותר בעולם |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
ענת מסינג
28/11/2004 10:02 |
|
|
|
|
|
|
|
הסינים בחשו צמחי מרפא כבר לפני אלפי שנים, הרמב"ם הפליג בסגולותיהם עוד במאה ה-12 ובמצרים העתיקה הכינו שיקויי מרפא על בסיס 22 צמחים שנבחרו בקפידה למטרה זו. לכן, כשד"ר אדוארד באך החליט לזנוח בשנת 1930 מרפאה משגשגת
בלונדון ולתור אחר שיטת ריפוי חדשה, שהמקור שלה, כך הרגיש, חייב להיות בטבע - עוררה החלטתו מצד אחד תרעומת ופליאה בקרב הקולגות, אך מצד שני, בהתחשב בהיסטוריה העתיקה של צמחי מרפא, היתה כמעט טבעית ומובנת.
רקע היסטורי:
ד"ר אדוארד באך נולד ב-24 בספטמבר 1886 למשפחה וולשית בברמינגהם, אנגליה. הוא השלים את לימודי הרפואה בשנת 1912 ולימים נודע כבקטריולוג, אימונולוג, פתולוג וכירורג. הוא הצטיין בכל אחד מן התחומים הללו וב-1914 כבר החל לנהל את מרפאת האוניברסיטה שבה הוכשר כרופא.
במסגרת עבודתו עסק ד"ר באך בפיתוח חיסונים, אבל למרות ההצלחה שלה זכה חש חוסר שביעות רצון מעולם הרפואה המתרכז בסימפטומים של המחלה ומזניח כליל את האינדיבידואל הניצב מולו, אישיותו, אופיו ומצבו הנפשי והחברתי. מניסיונו למד כי מצב הרוח למשל הוא גורם מכריע בהתפתחותה של מחלה. הוא זיהה קשרים בין כאבי בטן, כאבי ראש, נזלת, צינון וכיבים שונים לבין תחושות של דיכאון, פחד וחרדה בקרב החולים. הוא היה הראשון שזיהה את מה שמכונה "דיכאון יום שני" היום הראשון לעבודה לאחר מנוחת סוף השבוע כתוצאה ממחלות שצצו דווקא ביום זה.
אירוע מכונן:
ב-1922 קרא ד"ר באך לראשונה את הספר "עקרונות אמנות הריפוי" ובמקביל התחיל להתעניין באנתרופוסופיה ובאָיוּרוֶדה - הרפואה ההודית העתיקה. בוקר אחד הבחין באגלי טל שהצטברו על עלי הכותרת של פרחים שגידל. הוא התחיל ללקטם לאחר שהשמש כבר זרחה והזדרז לעשות זאת בטרם יתאדו. מטיפות זעירות אלה החל להפיק את התמציות הראשונות שלו תוך כדי שימוש בעקרונות הומאופתיים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
הגלגול המודרני של התמציות שרקח באך
|
|
|
 |
|
 |
|
הפרחים של אדוארד
|
|
|
 |
|
|
|
ב- 1928 תוך כדי חקירתן של השפעות אימונולוגיות על המעיים החליט לראשונה להשתמש בתמציות שרקח מן הצמחים: מימוליס, זלזלת ופרח ששמו בעברית עממית "אל תיגע בי". במונחים עכשוויים אפשר לומר כי ד"ר באך היה חלוץ הרפואה הפסיכוסומטית המבוססת על קשר חזק בין גוף ונפש.
מחקריו הרפואיים, בעיקר בתחום ההומאופתיה, הובילו אותו להבנה שחלק משמעותי מריפוי המחלה מקורו במצב המנטלי לא פחות מאשר בגוף עצמו. גישה זו, שבשעתו נחשבה למהפכנית, הביאה אותו לחפש אחר שיטת ריפוי טהורה יותר. וכך, באותה נחישות שבה עזב את ביתו הישן והמתפורר בלונדון, את הקליניקה האפורה והפציינטים הכואבים, נטש גם את המדע הקונבנציונלי שהנחה אותו בעבודתו במשך שנים ארוכות.
את הקיצים והאביבים של השנים הבאות הקדיש ד"ר באך לאיתור צמחי בר, לאיסוף קפדני של אגלי טל ולהפקת תמציות טבעיות. בחורפים נהג לנסות את התמציות שרקח על הפציינטים שלו וזכה להצלחה רבה.
בשנת 1934 עבר ד"ר באך להתגורר ב-Mount Vernon שבאזור אוקספורדשיר בדרום אנגליה. שם, במרחבי הירק העצומים, גילה את 19 התמציות הנותרות שלהן נזקק על מנת להשלים את הסדרה הטיפולית שלו.
השיטה:
לשיטתו של ד"ר באך כל המחלות, ובעיקר הכרוניות, משתנות על פי מצבי הרוח שלנו. פרחי באך אינם עוסקים בתקיפת המחלה אלא בשיפור מצב הרוח ושליפת "האני" האמיתי והטבעי מבין הרבדים השונים, ההגנות והעטיפות שאנשים מטפחים באדיקות במהלך החיים. על פי תפיסה זו המחלה הפיזית היא רק סימפטום לחוסר איזון נפשי או רוחני. הגוף יכול להגיב בדרכים שונות למצוקה נפשית "מסוג דומה", ותגובה זו משתנה מאדם לאדם.
בסך הכל גילה והפיק ד"ר אדוארד באך 38 תמציות הנחלקות לשבע קטגוריות. כל קטגוריה מתייחסת לסוג אחר של חולשה העלולה לגרום בעיה פיזית או מחלה.
תמציות לטיפול בפחד הן תמצית כמו עץ הצפצפה, דובדבן או ערמון-אדון. תמציות אלה יעילות במיוחד לטיפול בחרדה שסיבותיה אינן ידועות, והסימפטומים המלווים אותה הן צמרמורת, זיעה קרה ודופק מהיר. תמצית הצפצפה למשל יעילה גם לגבי ילדים המפחדים לישון בחושך או אנשים החוששים מאמונות תפלות.
בין התמציות לטיפול בחוסר ביטחון אפשר למצוא קורנית, אלה ושיבולת שועל. תמציות אלה מסייעות בחיזוק האינטואיציה ושיפור תחושת הביטחון בשעת קבלת החלטות. הן גם מנטרלות נטייה לפסימיות, ייאוש וחוסר יכולת למצוא מטרה בחיים.
בקטגוריה טיפול בתחושת ניתוק מהמציאות ואפתיה אפשר למצוא תמציות כמו חרדל, יערת דבש, זית או ורד בר. הן מועילות בעיקר לאנשים שאינם מפיקים לקחים וממשיכים לבצע את אותן טעויות. התמצית הזית למשל מסייעת במצבי תשישות וחוסר אנרגיה.
תמצית המכונה 'אברש' מומלצת לטיפול בבדידות והיא מיועדת לאנשים המרוכזים בעצמם. תמצית זו משפרת את כושר ההקשבה שלהם. גם סיגלית מים היא תמצית רלוונטית בקטגוריה זו.
תמציות לטיפול ברגישות יתר - דרדר, אדר מצוי ואגוז - משפרות את יכולתו של המשתמש לעמוד על עמדותיו וצרכיו, מחדדות את יכולתו לבחור בין נתינה לדרישה, מקלות על ההתאקלמות בסביבה חדשה ומחזקות את האדם להתמיד בדרך שבחר על פי אמונתו.
תמציות להגנה מפני ייאוש ואובדן תקווה הן תפוח בר, בוקיצה, אלון, אורן או ערמון מתוק. תמציות אלה מתאימות לניקוי עצמי וחשיבה חיובית. כמו כן, הן מפתחות תחושת אחריות ואומץ.
בקטגוריה האחרונה להפחתת דאגה יתרה אפשר למצוא תמציות אשור, עולש או גפן היעילות בנטרול חוש הביקורת, צמצום הדאגה האובססיבית כלפי אחרים וחיזוק העניין העצמי.
ואם לא די בכל אלה, אזי בראש רשימת התמציות ניתן למצוא תמצית פלא נוספת שהיא בעצם מזיגה של חמש תמציות יסוד, ומוכרת יותר בשם "רֶסקיוּ רֶמֶדי" - התרופה ההומאופתית הפופולרית ביותר כיום בעולם. במקרים קיצוניים כמו תאונה, הלם או חרדה גדולה, תמצית זו נותנת מענה מצוין. רבים נוטלים אותה גם לפני פגישה חשובה, ראיון או מבחן במקום כדור הרגעה. התמצית מונעת מצבים של "בלק-אאוט", שומרת על מיקוד גבוה ומנטרלת גורמי חרדה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מותר לערבב
|
|
|
|
|
|
|
הוראות שימוש:
בעת הנטילה יש לטפטף 2-4 טיפות תמצית בכוס מים ולשתות. לסירוגין, למי שלא צמא יכול לטפטף 2-4 טיפות מתחת ללשון ולגרגר. ספיגת הטיפות מתחת ללשון יעילה יותר. מומלץ להשתמש בתמצית לפחות ארבע פעמים ביום, ובמקרים קיצוניים אפילו כל חצי שעה, עד להקלה במצב.
להבדיל משיטות אחרות:
מטפלים בשיטת באך מסכימים כי יש דמיון בין הפקת תמציות פרחי באך לבין אופן ההכנה של תרופות הומאופתיות אחרות. בשני המקרים נהוג לדלל את החומר המקורי, אבל טכניקת הדילול שונה. הבדל נוסף טמון בעובדה כי נטילת תמציות באך אינה שוללת כדורים או תמציות מכל סוג אחר, כולל תרופות פרמקולוגיות. הבדל נוסף הוא שבניגוד לטיפולים אחרים אפשר להשתמש בפרחי באך גם כטיפול מניעתי.
ממשיכי הדרך:
ד"ר אדוארד באך הלך לעולמו ב-27 נובמבר 1936, בגיל 50. נורה וויקס, אשת סודו, המשיכה את עבודתו. במלאכת הפצת השיטה סייעו גם ויקטור בולן וד"ר ווילר.
כיום קיים מכון מיוחד באנגליה שבו נרקחות תמציות הפרחים, אם כי שיטת ההפקה השתנתה מעט. במקום ללקט את אגלי הטל המצטברים בלילה על עלי הכותרת משרים היום את הפרחים במי מעיין טהורים, ומים אלה משמשים להכנת התמציות. מעט טיפות של אלכוהול טבעי מסייעות בשימור התמצית לאורך זמן.
איפה משיגים?
ניתן להשיג את התמציות בכל בית מרקחת בעולם, בלי מרשם רופא. בית המרקחת ההומאופתי בפינת הרחובות שלמה המלך והנביאים בתל אביב, הוא מקור מצוין לתמציות הנרקחות במקום. כל אדם יכול לטפל בעצמו וגם אם האבחנה שגויה ונעשה שימוש בתמצית לא מתאימה - אין סיבה לדאגה שכן פרחי באך נטולי תופעות לוואי לחלוטין.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
