 |
/images/archive/gallery/220/458.jpg רובין שארמה.
 |
|
|
|
|
| בלעדי לקוראי NRG: כדי לחסוך לכם את טרחת הקריאה המייגעת בספר החדש של רובין שארמה, אמירה נירנפלד חילצה עבורכם את העצות והציטוטים השווים |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אמירה נירנפלד
13/12/2004 10:11 |
|
|
|
|
|
|
|
רובין שארמה, מחבר רבי המכר "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" ו"הקדוש, הגולש והמנכ"ל" חוזר עם ספר חדש בשם "חוכמת המשפחה". כצפוי, הספר הוא שילוב מושלם בין אוסף ציטוטים חכמים של הוגים ואנשי רוח לבין אוסף עצות לחיים טובים יותר. הבעיה היא שאותם אלמנטים ארוזים בתוך סיפור מיותר על אשת עסקים מצליחה ועשירה מאוד שנפצעת בהתרסקות מטוס ובבית החולים, בעת שהיא מחלימה מפצעיה, מתגלה בפניה אחיה, נזיר בעל הגלימה האדומה שמכר את הפרארי שלו, למד במנזר הודי והתחייב לחזור למערב וללמד את המערביים איך לחיות.
הנזיר שוטח בפניה את הדרך בה היא יכולה להפוך את עצמה ואת משפחתה למאושרת יותר.
למרות שהסיפור פשטני וחסר אלמנטים ספרותיים מורכבים ולמרות שהדמויות פלקטיות עד כדי לא קיימות, הם עדיין מפריעים להגיע מהר אל אותו ציטוט שחשוב לזכור או אל העצה שחשוב לדעת. כשירות לקורא, ניקיתי את הספר מהעלילה ושמרתי רק על העצות והציטוטים החשובים באמת. בפרפראזה על תפילתו של שארמה, הרשו לי לקוות שפניני החוכמה שתמצאו ברשימה זו יעזרו לכם להרגיש חכמים יותר, שלמים יותר ומוארים יותר מאי פעם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"מוות הוא רק אחת הדרכים הרבות שבהן אפשר למות"
|
|
|
 |
|
|
|
מהפרק "החוויה הטובה ביותר והגרועה ביותר של חיי" ליקטתי שני דברים חשובים: הראשון הוא עצה טובה: "הפסק לחיות את חייך כברירת מחדל והתחל לחיות אותם על פי התוכניות שלך. עצה קטנה משלי: הבחירה שאתה עושה כנשמה בדרך לכדור הארץ הולכת להיות הבחירה החשובה ביותר לחייך בגלגול זה. הקפד לבחור נכון.
הפרק גם מעשיר אותנו בציטוט מאת מארק טווין, שציטוטים שלו תמיד כדאי שיהיו במלאי הציטוטים: "חייה את חייך כך שאפילו הקברן יבכה בלוויה שלך".
דבר נוסף ששארמה ממליץ בפרק הנ"ל הוא לזכור את דברי החכמים שנאמרו לפני מאות שנים ועדיין נכונים: "בסוף חייך תגלה שהדברים שחשבת שהם הדברים הגדולים, היו בעצם הדברים הקטנים, ושכל אותם דברים שחשבת שהם קטנים וחסרי חשיבות, היו בעצם הדברים הגדולים והחשובים".
בפרק "מתנת החיים" ממליץ לנו שארמה בהשראת רוברט לואיס סטיבנסון לחזור ליסודות החיים הטובים ולפשט את חיינו: "הדברים הטובים ביותר הם הדברים הקרובים ביותר: הנשימה שבנחירך, האור שבעיניך, הפרחים שלרגליך, המחויבות שבידיך, שביל האמת המתפתל מולך. אל תשאף לכוכבים, אלא בצע את העבודה הפשוטה והרגילה של החיים כפי שהם מתגלים בפניך, מתוך אמונה שהמחויבות היומיומית והשגרה הקבועה הם הדברים המתוקים ביותר בחיים".
הפרק "המסע המופלא של ג'וליאן מנטל הגדול" מכיל את מספר העצות הגדול ביותר מבין כל הפרקים שבספר - אם אתם חייבים לקרוא פרק אחד מתוך הספר, קראו אותו. בפרק זה עונה שארמה על השאלות הגדולות והחשובות של החיים כמו למשל מהו פשר החיים? למה אנחנו כאן? מהן המטרות האמיתיות של קיומנו בעולם? ובכן, קוראים וקוראות יקרים ויקרות, התשובה היא שעלינו להיות אמיתיים: "אנחנו אומרים את הדברים שאנשים אחרים רוצים שנאמר, ולובשים את הבגדים שאנשים אחרים רוצים שנלבש, ועושים דברים שאנשים אחרים רוצים שנעשה. במקום לחיות את החיים שנועדנו לחיות, אנחנו חיים את חייהם של אנשים אחרים. וכשאנחנו עושים זאת, אנחנו מתים מוות איטי". לצורך המחשה של הרעיון מצטט שארמה את החוקר אלווה סימון, באחת האמרות היפות בפרק ובספר בכלל: "מוות הוא רק אחת הדרכים הרבות שבהן אפשר למות". הציטוט מלווה בעצה הקוראת לנו לא לעשות את הדברים שאנחנו יודעים שהם לא נכונים בשבילנו, כדי שנוכל להיענות לכל הדברים החשובים באמת שיוסיפו עושר רב ותחושה של הגשמה אמיתית לחיינו. עצה מעולה, אין ספק, אולם הדרך ליישומה של אותה עצה נותרת מעט מעורפלת. שארמה מודע לבעייתיות ומציע כפתרון את דבריו של לייטון (איש חשוב ומוכר, עד כדי כך ששארמה מניח כי זה מיותר לציין את שמו המלא ואת תרומתו התרבותית) שאומר ש"הצרות הן אבק היהלומים שהגורל משתמש בו כדי ללטש את אבני החן שלו". או ציטוט נוסף של אותו לייטון שיכול לשמש כמנטרה יעילה אם חיי היום יום שלכם הם לא בדיוק הדבר שאתם מאחלים לעצמכם: "הפצעים שלנו בסופו של דבר מקנים לנו חוכמה. אבני הנגף הופכות ככלות הכל לאבני דרך, והמפלות שאנו נוחלים הופכות ליתרונות". המלצה קטנה שלי: אם אחרי ששתיתם ממעיין החוכמה של שארמה, הצרות ממשיכות להטריד אתכם ואתם עדיין מתפעלים את ההרס העצמי שלכם, פשוט תדחיקו. נוסחה מנצחת שמוכיחה את עצמה במישור המדיני-חברתי-פוליטי, תעבוד גם במישור האישי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אהוב גם את עבודתך
|
|
|
|
|
|
|
שארמה מסביר לנו שהדבר שאנחנו זקוקים לו יותר מכל בעולם הזה הוא אהבה והוא לא מתייחס רק לאהבה בינאישית. אנחנו חייבים להפגין אהבה גם לעבודה, לסביבה והכי חשוב לעצמנו. את דבריו הוא מחזק בציטוט מאת טולסטוי: "סגולה אחת ויחידה קובעת אם פעולה היא טובה או רעה: אם היא מגדילה את כמות האהבה בעולם, היא טובה. אם היא מפרידה בין אנשים וזורעת איבה ביניהם, היא רעה", ומציע גם את מילותיו של הפילוסוף הגדול חליל ג'ובראן: "כשאתה עובד, אתה חליל שאת לבו הופכת לחישת השעות למוזיקה. לאהוב את החיים באמצעות העבודה פירושו להיות בקשר אינטימי עם הסוד הכמוס ביותר של החיים. כל עבודה ריקה מתוכן אלא אם יש בה אהבה, כי עבודה היא אהבה ההופכת גלויה לעין".
לכן, קוראים וקוראות יקרים ויקרות אהבו את עבודתכם, התמסרו לה, ובתוך כך הוסיפו ערך לחייהם של אחרים. למען הסר ספק, שארמה מדגיש כי אפשר לנהל חיים מקצועיים מספקים ובאותו זמן לגדל משפחה נפלאה: "החוכמה היא לעבוד בצורה חכמה יותר, לא לעבוד קשה יותר. עליך לפתח תחושה חזקה של התמקדות בעבודתך ולראות באופן צלול יותר אילו פעילויות חיוניות ואילו לא. זה יפנה זמן למשפחה וגם לפעילויות של טיפוח עצמי שיחזירו את השקט הפנימי והשמחה לחייך". למרות ששארמה הבטיח מפורשות לחזור לנושא בפרקים הבאים ולהסביר לנו איך עושים את זה, הוא לא עשה כן. כנראה שכח, או שמא מדובר בחלק שהושמט בעריכה או אולי בתרגום. לא נורא, קורה, בסופו של דבר הרי כולנו בני אדם.
גם האושר לא נשאר בחוץ. "אנחנו מספרים לעצמנו שנהיה מאושרים כאשר נשיג את הקידום המיוחל בעבודה או כאשר נעבור למקום עבודה חדש. אנחנו אומרים שנפנה זמן להתבונן בכוכבים ולהגשים את משאלותינו כשנפרוש מהעבודה. אך זה השקר הגדול של החיים. האושר אינו מגיע כשאתה משיג דברים מסוימים. הוא מגיע כשאתה חושב מחשבות מסוימות. אושר אינו אלא מצב נפשי שביכולתנו ליצור בעצמנו באמצעות הדרך שבה אנחנו מעבדים ומפרשים את האירועים בחיינו". לצורך המחשה מצטט שארמה את דבריו של ההוגה ססיל (שכאמור, כמו לייטון, הוא מוכר כל כך שאין צורך לצ'פר אותנו בשמו המלא): "בכל שנה משנות חיי השתכנעתי יותר ויותר שהדבר החכם ביותר והטוב ביותר שאפשר לעשות הוא למקד את תשומת ליבי ביפה ובטוב ולחשוב מעט ככל האפשר על הרוע ועל השקר".
ושארמה חוזר ומזכיר לנו: "רובנו איננו זוכים בפרסים הגדולים של החיים. פוליצר, נובל. אוסקר. טוני. איימי. אך כולנו זכאים לתענוגות הקטנים של החיים. טפיחה על השכם. נשיקה מאחורי האוזן. דג שמן. ירח מלא. מקום חניה. אש בוערת. ארוחה טובה. שקיעה מרהיבה. מרק חם. בירה קרה. אל תרטנו על כך שלא קיבלתם את הפרסים הגדולים של החיים. תיהנו מהתענוגות הקטנים. יש מספיק לכולם".
את נושא האושר מסכם הסופר המלומד במילים הבאות: "היד הנותנת היא היד הלוקחת. נתינה לאחרים מתחילה את תהליך הקבלה. אסור להפוך את האושר למטרה ולמניע. צריך להפוך את מתן השירותים לאחרים ואת משאלת הלב להעשיר אנשים למוקד העיקרי של החיים - ואז יגיע האושר".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ניימדרופינג רוחני
|
|
|
|
|
|
|
כעת הגענו אל השורה התחתונה של הספר, אל לב ליבו של הקונפליקט הקיומי - משמעות החיים: "עליך רק לדמיין שמטרת החיים היא אושרך שלך בלבד ואז יהפכו החיים לדבר אכזר וחסר טעם. עליך לאמץ את מה שחוכמת האנושות, האינטלקט שלך ולבך אומרים לך: שמשמעות החיים היא לשרת את הכוח שהביא אותך לעולם. אז יהפכו חייך לשמחה".
בנוסף על העצות, מכיל הפרק הנ"ל גם שני ציטוטים שכדאי לזכור על מנת לשפר את העליונות המנטאלית שלכם במפגשים בהם אתם נדרשים להרשים את הנוכחים. אחד מהם שייך לג'ורג' ברנרד שו: "להיות בגיהינום פירושו להיסחף, להיות בגן עדן פירושו לנווט". שימו לב, מה שנכון לשארמה נכון גם לכם: שזירת שמותיהם של אנשים מפורסמים ופניני חוכמתם במהלך שיחה, תסווג אתכם כאנשים משכילים ולכן ראויים להתייחסות. ציטוט יפה נוסף מגיע ללא מקור, כך שתוכלו לנכס אותו לעצמכם: "מצידו השני של הפחד נמצא החופש". שימוש נכון בו יסמן אתכם גם כשנונים ולכן ראויים לכבוד כפול ומכופל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"כדי להיות הורה מצוין, יש להפוך אדם מצוין"
|
|
|
|
|
|
|
הפרקים הבאים המובילים לקראת סיומו של הספר מתמקדים במיומנויות של מנהיג המשפחה (אגב, גם אם אין לכם ילדים מומלץ לא לדלג לפסקה הבאה, כיוון שאותן עצות נכונות גם לגבי עסקים ועבודה). איחדתי עבורכם את העצות לפסקה תמציתית אחת הכוללת גם תוספות קטנות משלי, למקרים בהם הילדים שלכם מעט פחות צייתנים מהילדים ששארמה מציג, כמו גם למקרים בהם הילדים סופגים את תרבותם גם ממקורות חיצוניים כמו טלוויזיה ואינטרנט, בניגוד לילדים ששארמה הכיר, שכנראה לא נחשפו לדברים מעין אלה.
עצה ראשונה: "עצבי את ילדייך כמנהיגים באמצעות הענקת אהבתך הבלתי מותנית... הדרך הטובה להצליח היא להיות נדיבה באמת". המלצה קטנה שלי: השקיעי בעצמך ובעיצוב הבית, לפני שילדייך ידרשו שתעזרי להם עם שכר הדירה והמשכנתא.
עצה שנייה: "עלייך לעודד את ילדייך להיות הטובים ביותר במה שהם יכולים להיות ולהוביל אותם לממש את הכשרונות המצוינים ביותר שלהם ולחיות את חייהם בצורה הטובה ביותר".
עצה שלישית: "כדי להיות הורה מצוין, יש להפוך אדם מצוין". ועצה אחרונה: העניקי לילדך חיי נצח באמצעות מתת המורשת, הקריאי לילדייך סיפורים ולמדי אותם לאהוב ספרים, כל החוכמה והיופי שבעולם נמצאים בין דפיהם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אמת, גם כשהיא מטופלת בידיים כל כך חסרות כישרון היא עדיין אמת
|
|
|
|
|
|
|
למרות התייחסותי הצינית לציטוטים ואמרות החוכמה שבספר, ברור לי לחלוטין כי שארמה אסף בקפדנות דברים יפים באמת, שתמיד טוב לשמוע פעם נוספת, על אף היותם קלישאיים ומשויכים לעיסת השארמה הכה לעוסה.
בביקורת המצוינת על ספרו הקודם של שארמה "הנזיר, הגולש והמנכ"ל" ניתח עומר יריב את תופעת הצלחת ספריו של רובין שארמה: מצד אחד, רובין שארמה הוא הפאסט פוד התרבותי והוא מגיש לאנשים חומר לעוס, תמציתי, רדוד וארוז יפה. מצד שני, אמת, גם כשהיא מטופלת בידיים כל כך חסרות כישרון וכל כך מסחריות, היא עדיין אמת ולכן היא מצליחה לגעת בנפשם של רבים. ברור שספריו של שארמה הם מראה מצוינת לתרבות של רייטינג ושורות תחתונות. עם זאת, יותר משהטרידה את מנוחתי הרדידות של הספר, הטרידה אותי השאלה איך גורמים לאותן מילים יפות להפוך לדרך חיים ולא להישאר סתם משפטים יפים? הרי רבים מהאנשים שקוראים אותם בשקיקה באמת זקוקים להם כמדריכים ובאמת נמצאים במצב בו הם צריכים עזרה. אישית, מצאתי שם הרבה עצות שנשמעות יפה אך הן בלתי ישימות בעליל, במיוחד אם אני אותו אדם עסוק ואטום נטול נגישות רוחנית, כפי שמתוארת הדמות הראשית בספר. אולי אם אותה דמות היתה קצת פחות פלקטית וההתנהלות שלה בסיפור לא היתה כוללת רק את המשפט הקבוע "וואו, זה כל כך יפה וחכם, תן לי לכתוב את זה", יכול להיות שהייתי מקבלת רעיון איך הופכים את התיאוריה לפרקטיקה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
עטיפת הספר
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
