 |
/images/archive/gallery/294/920.jpg דגם של פסל המאיטריה.
צילום: מתוך אתר הפרויקט  |
|
|
| גם כשמדובר באהבה ובחמלה - הגודל כן קובע |
|
| פסל בודהא ראוותני במיוחד בעלות של 200 מיליון דולר, באחד האזורים העניים ביותר בעולם, מעורר מחלוקת קשה בעולם הבודהיסטי |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
שחר שלוח
26/4/2005 13:09 |
|
|
|
|
|
|
|
מיזם בסדר גודל חסר תקדים עומד לרקום עור וגידים באחד האזורים העניים ביותר בעולם. יש כאלה שמאמינים שאפילו מבט חטוף בו יעורר בכל אדם באשר הוא חמלה ואהבה ויסייע כלכלית ורוחנית לתושבים המקומיים. המתנגדים סבורים שמדובר בבזבוז משאבים ראוותני דווקא במקום שבו באמת זקוקים בדחיפות לחמלה, אהבה וגם לכסף.
"בהסתמך על מובאות וציטטות מהמהאינה, אנו מאמינים שבעידן המבורך הזה יופיעו אלף בודהות. זהו הזמן של הבודהא הרביעי, בודהא שקיימוני, שהדברים
שלימד עדיין קיימים והבודהא הבא יהיה בודהא מאיטריה".
את הדברים האלה אמר הדלאי לאמה ה-14 טנזין גיאטסו (התגלמות של בודהא החמלה בעצמו, כפי שמאמינים טיבטים רבים), כשהוא מתייחס לבודהא הבא שיופיע בעידן שבו ישכחו שיעוריו וחכמתו של בודהא שקיימוני (המוכר גם כסידהרתא, או פשוט כה-בודהא).
ההיערכות לקראת בודהא מאיטריה (Maitreya), שפירוש שמו - בסנסקריט זה נשמע יותר טוב - אהבה אוניברסלית או אהבה וחמלה, כבר החלו.
קוראים לזה פרויקט מאיטריה, ומי שיזם אותו הוא לאמה טובטן ישה רינפוצ'ה, מייסד הארגון לשימור מורשת המהאינה ה-FPMT, דמות מוכרת בעולם הבודהיסטי ובמערב. לאמה ישה נפטר ב-1984 ומי שירש את מקומו כמוביל הרוחני של ה-FPMT ושל פרויקט מאיטריה הוא תלמידו לאמה טובטן זופה רינפוצ'ה.
כאמור, מדובר בפרויקט בסדר גודל שאפתני במיוחד. פסל ברונזה בדמותו של מאיטריה, שגובהו 152 מטרים (משהו כמו בניין בן 50 קומות, שלוש פעמים פסל החירות, כלומר הפסל הגבוה ביותר בעולם) יוצב בקושינגר, לא הרחק מהמקום שבו בודהא שקיימוני עזב את גופו. קושינגר נמצאת במדינת אוטר פרדש, אחת המדינות העניות בהודו. ומדובר בעובדה משמעותית במיוחד כאשר מדובר בפרויקט בסדר גודל כזה. הפרויקט הוא הרבה יותר מפסל בודהה זהוב עצום ממדים. בתוך הכס שעליו תהיה ישובה הדמות יוקמו מקדש, מוזיאון, חללי תצוגה, ספריה ואולם למופעים אור-קוליים. במתחם שמסביב לפסל יהיו גנים, ברכות, אולמות מדיטציה ואוסף של אמנות בודהיסטית קדושה. מטרתו של מאיטריה וכן גם מטרתו של הפרויקט כולו, אומרים היזמים, היא ללמד אותנו ערכים חיוביים, ובראש ובראשונה אהבה וחמלה.
"בניית הפסל היא לא היעד", אומר לאמה זופה, "היא הדרך להשגת היעד. היעד הוא להיטיב עם אנשים רבים ככל שניתן לזמן ארוך ככל שניתן". ברוח הדברים הללו ייכלל במיזם גם מרכז רפואי ציבורי ובית ספר שכבר פועל ומתחנכים בו 500 ילדים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
כריסטופר טיטמוס, ממובילי המאבק
|
|
|
 |
|
 |
|
אלפי פסלונים קטנים יעבדו טוב יותר
|
|
|
 |
|
|
|
הפרויקט, שעלותו המוערכת היא 200 מיליון דולר, מושך כמובן ביקורות לא מעטות. האנשים שמאחורי המיזם לא מכחישים שהוא ראוותני וטוענים שבכך הוא דומה למונומנטים אחרים מעוררי השראה כמו פסל החירות, הטאג' מאהל, מגדל האייפל, הפירמידות ואחרים. אלא שבניגוד אליהם כאן מדובר גם במיזם עם ערך מוסף של סיוע הומאני לאוכלוסיית האזור ומשמעות רוחנית לאוכלוסיית העולם כולו. על העלות הדמיונית כמעט משיבים היוזמים כי מדובר בפסל שישרוד, כך הם מקווים, לפחות אלף שנים וישרת המוני אדם. עוד מקווים העושים במלאכה כי הפרוייקט יספק מקומות עבודה ומקורות הכנסה לספקי שירותים מקומיים ושבהדרגה יהיה לו ערך כלכלי שיילך ויתפתח ויתרום למקומיים באופן ישיר ועקיף. עוד הם מציינים שהבנייה כולה תיעשה תוך שמירה על איכות הסביבה.
אחד ממבקריו החריפים של הפרויקט הוא כריסטופר טיטמוס מאירגון Insight Meditation אשר באנגליה, השוהה בימים אלה בישראל כאורח של עמותת תובנה. טיטמוס, מורה בכיר למדיטציה, פעיל שלום, סופר ונזיר לשעבר, תומך כמובן בהתכוונות ההומאנית שמאחורי המיזם, אך טוען שהפרויקט היקר, שרק על הקמפיין סביבו הוצאו כבר שני מיליון דולר, הוא טעות מכמה סיבות: מדובר במתחם ופסל מנקרי עיניים במקום העני ביותר בתת היבשת ההודית, כשרק מעטים מתושביו יוכלו ליהנות ממנו כעובדים בשכר; בשנות ה-90 קלגסים הודים מכרו ילדים מקומיים לסוחרים טיבטים שהעסיקו אותם כעבדים במקומות אחרים. הפסל לא יכול לעזור להם, כשאין במקום ביקוש לידיים עובדות; משאבי המים באזור החם מאוד הזה הולכים ומדלדלים ופרויקט מאיטריה יצרוך הרבה מהמעט שיש ממילא; הפרויקט לא יתרום מאומה לצורכיהם הרוחניים והתרבותיים של תושבי הסביבה החיים בעוני מחפיר, שעורר את ארגון ה-PFMT בעצמו לפעול למענם בשנת 2000 והיום נראה כמתעלם מכך ככל שזה נוגע למיזם; מי שייהנו מההכנסות מהתיירות יהיו בעלי עסקים ויזמים זרים - ולא המקומיים מאוטר פרדש.
הצעתו החלופית של טיטמוס היא שפועלים מקומיים ייצרו אלפי פסלונים קטנים של מאיטריה. בכך ייווצרו מקומות תעסוקה ואנשים רבים יותר, בעולם כולו, יוכלו לחזות בדמות שמעוררת חמלה ואהבה ולהתבונן בה כמה שירצו, מבלי לנסוע לאוטר פרדש הלוהטת בחום ולהעיף מבט חטוף בפסל העצום.
תאריך היעד של סיום העבודה הוא ב-2008. בטח עוד נשמע על זה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
