'ניו אייג NRG - מציאות אחרת

ראשי > ניו אייג' > טארוט

מציאות אחרת

ד"ר יואב בן דב עושה סדר בקלפים: מה ההבדל בין החפיסות השונות ואיך בוחרים את חפיסת קלפי הטארוט הכי מתאימה

דפדף בניו אייג'

ד''ר יואב בן דב
23/5/2005 15:33

עד לשנות השבעים של המאה העשרים (ובישראל, עד שנות השמונים) קלפי טארוט היו קשים להשגה, וגם אם הגעתם לאחת מהחנויות המעטות שמכרו אותן, מבחר החפיסות שהן הציעו היה מצומצם. היום כבר אפשר להשיג בקלות מגוון עצום

של קלפי טארוט בסגנונות ובעיצובים שונים. חנויות מיסטיקה עם מבחר גדול של חפיסות טארוט נפוצות כמעט בכל עיר גדולה, ואפשר גם להזמין חפיסות מהוצאות שונות ברחבי העולם דרך האינטרנט, כמו למשל בחנות הספרים הגדולה אמזון, או באתרים הרבים המתמחים במוצרי טארוט ומיסטיקה.

המבחר הגדול הזה יכול להיות גם מבלבל כשרוצים לבחור חפיסה לעבודה, וכדי להתמצא בו כדאי להכיר את סוגי החפיסות העיקריים. באופן כללי אפשר להבחין בין שלושה סוגים של קלפי טארוט: הטארוט של מרסיי, הטארוט של וויט (שנקרא גם "חפיסת ריידר"), וחפיסות אחרות.


	הטארוט של מרסיי


	הטארוט של מרסיי (Tarot de Marseilles) הוא התבנית הקלאסית של קלפי הטארוט, והדבר הקרוב ביותר ל"טארוט האמיתי". מצד אחד, הטארוט של מרסיי שומר על סמלים שהועברו באופן מסורתי במשך דורות רבים. מצד שני, הטארוט של מרסיי שימש כבסיס לפרשנות המיסטית של קלפי הטארוט שהתפתחה לראשונה בצרפת של המאה ה-19, והוא היה נקודת המוצא כמעט לכל החפיסות החדשות שהופיעו מאז. למעשה, הטארוט של מרסיי אינו חפיסה מסוימת אלא תבנית משותפת של חפיסות שונות, השונות מעט זו מזו בפרטיהן. במאות ה-17 וה-18 פעלו בעיר מרסיי שבדרום צרפת כמה עסקים משפחתיים של יצרני קלפים, שהפיצו את תוצרתם בכל אירופה. התבנית המשותפת של החפיסות האלה הופיעה כבר לפני כן באיטליה, וסמלים רבים שמופיעים בה הם בעלי היסטוריה של מאות או אף אלפי שנים. אולם כאשר החלו מלומדים ומיסטיקאים להתעניין בקלפי הטארוט, הם קראו לה על שם העיר שבה נוצרו חפיסות הקלפים שהגיעו לידיהם. כיום אפשר להשיג העתקים של כמה מהחפיסות המקוריות החשובות שהודפסו על ידי יצרני הקלפים של מרסיי. אולם רוב הקוראים בקלפי מרסיי משתמשים בגירסאות חדשות יותר, שנוצרו במהלך המאה העשרים תוך שילוב של פרטים מחפיסות היסטוריות שונות. החפיסה הנפוצה ביותר כיום בצרפת היא הדפסה מחודשת של גירסה שיצר חוקר טארוט בשם פול מרטו (Marteau) בשנות השלושים של המאה ה-20. הקלפים האלה מופצים תחת השם "קלפי מרסיי עתיקים" (Ancien Tarot de Marseilles), ונושאים את שם ההוצאה גרימו (Grimeau) שפול מרטו עבד איתה. מחוץ לצרפת מופצת גם גירסה דו-לשונית של קלפי גרימו, שבה שמות הקלפים כתובים גם בצרפתית וגם באנגלית. אולם היא אינה מומלצת משום שפרטי הציורים שלה שונו כדי לפנות מקום לכיתוב הנוסף. הקלפים של הוצאת גרימו מדויקים ומוקפדים מבחינת פרטי הקווים, אולם הצבעוניות שלהם חדה ותוקפנית במקצת. יתרה מזו, פול מרטו נטל את צבעי הקלפים מחפיסות שהודפסו במכונה במאה ה-19 ולא מחפיסות מוקדמות יותר. כדי להתאים את צבעי הקלפים לטכניקת ההדפסה במכונה, פרטי הקלפים נצבעו מחדש במשטחים אחידים של צבעים בסיסיים. התוצאה היא שבחפיסות אלה מגוון הצבעים הוא קטן ביחס לחפיסות המוקדמות יותר, שנצבעו בעבודת יד. מלבד הקלפים של הוצאת גרימו, יש מהדורות נוספות לטארוט של מרסיי בגירסת פול מרטו, ובחלקן הצבעים הם רכים יותר. אולם בכולן מופיע מגוון הצבעים המצומצם של דפוס המכונה, ולא הצבעים העשירים של חפיסות מרסיי המקוריות. בשנת 1998 יצאה לאור מהדורה חדשה של קלפי הטארוט של מרסיי שצויירה מחדש בידי אלכסנדרו ז'ודורובסקי (Jodorowsky), במאי ומורה להתפתחות אישית שלמדתי אצלו טארוט בפריז בשנות השמונים, ופיליפ קמואן (Camoin), היורש האחרון ממשפחתו של ניקולה קונבר (Conver) שיצר בשנת 1760 את הגירסה החשובה ביותר לטארוט של מרסיי. ז'ודורובסקי וקמואן השתמשו בחפיסות טארוט שונות ובתיעוד היסטורי שהשתמר בידי המשפחה. על סמך החומרים האלה, הם שיחזרו בציורי הקלפים כמה סמלים שלדעתם היו בתבנית המקורית, ונשארו בחפיסות שונות רק בצורה מרומזת. הם גם השיבו לקלפים את הגוונים העשירים שהיו בחפיסות הישנות, לפני המעבר לצבעי דפוס של מכונה. כיום אני משתמש בחפיסה של ז'ודורובסקי וקמואן, ותיאורי הקלפים שיופיעו בהמשך מבוססים עליה. אפשר להזמין אותה ישירות מבית ההוצאה של קמואן.


אלכסנדרו ז'ודורובסקי


	הטארוט של וויט


	חפיסת הטארוט הנפוצה והמשפיעה ביותר במהלך כל המאה העשרים הודפסה לראשונה על ידי בית ההוצאה ריידר (Rider) בשנת 1909. החפיסה הזו קרויה על שמו של ארתור אדוארד וויט (Waite), חבר לשעבר במסדר שחר הזהב. אולם בפועל היא נוצרה על ידי ציירת בשם פמלה קולמן סמית, שקיבלה ממנו הוראות כלליות ותרגמה אותם לשפת ציורים מוחשית של נופים ולבוש בסגנון פסטורלי של תקופת הרנסנס. בשנה שלאחר מכן, וויט פירסם ספר בשם "המפתח המצויר לטארוט" (The Pictorial Key to the Tarot). בספר זה הוא תיאר בקצרה את רעיונותיו, והתייחס לכמה מהסמלים המופיעים בציורי הקלפים של החפיסה. כפי שוויט מתאר בספרו, החפיסה שלו נועדה לשמש גם כמערכת סמלים מיסטית, המבטאת את הגירסה האישית שלו לתורות של מסדר שחר הזהב, וגם כאמצעי לחיזוי וייעוץ אישי. אולם וויט ראה את שני השימושים האלה של הטארוט כנפרדים, ולכן הוא הקדיש לתורות המיסטיות בעיקר את ציורי הסידרה הראשית, ולחיזוי אישי את הסדרות המשניות. שמות הקלפים, שפת הסמלים ופרטים רבים בציורי הקלפים הושפעו משיטתם של אנשי מסדר שחר הזהב, שכזכור שינו את העיצוב המסורתי. אולם בכמה נקודות חשובות וויט חזר למתכונת המקורית של מרסיי, קלפים אחדים הוא עיצב לגמרי מחדש, ופרטים רבים נוספו לחפיסה כפרי דמיונה האמנותי של הציירת. יתרונה הגדול של חפיסת וויט הוא בציורי קלפי המספרים של הסדרות המשניות. בטארוט של מרסיי ובחפיסות מסורתיות אחרות, קלפי המספרים מצוירים בצורה מופשטת ודלה בפרטים. קלף 6 מסדרת המטות, למשל, מראה שישה מקלות מוצלבים עם עיטורי צמחים מסביב, ובקלף 6 מסדרת המטבעות יש סידור גיאומטרי של שישה עיגולים צהובים. העיצוב הזה הופך את הלימוד והזכירה של משמעויות קלפי המספרים לקשה יחסית. בחפיסה של וויט, לעומת זאת, על כל אחד מקלפי המספרים יש ציור של מצב אנושי המבטא את משמעות הקלף, כאשר סמל הסדרה משולב בו במספר המתאים. לדוגמה, ששת המטות משולבים בתוך ציור של רוכב הנושא עימו זר ניצחון, וששת המטבעות מופיעים בציור של אדם עשיר, המעניק נדבות לשני קבצנים. בגלל הציורים המפורשים של קלפי המספרים החפיסה של וויט היא קלה יותר ללימוד, ובמיוחד עבור מתחילים. זו היתה בוודאי סיבה חשובה לכך שהחפיסה זכתה להצלחה עצומה. במהלך המאה העשרים הודפסו מהדורות רבות שלה, כולל מספר לא מבוטל של מהדורות פיראטיות או מועתקות, והיא הפכה לפופולרית ביותר מחוץ לצרפת. החפיסה הזו שימשה גם כמקור השראה לרוב החפיסות החדשות שהופיעו משנות השישים ואילך, ושקלפי המספרים שלהן מצוירים באופן דומה לקלפים של וויט. כיום ניתן להשיג את החפיסה של וויט בגירסאות שונות. הגירסה ה"רשמית" והפופולרית ביותר נקראת הטארוט של ריידר-וויט (Rider-Waite), ומופצת מאז 1971 על ידי חברת U.S. Games Systems. למעשה הגירסה הזו היא יצירה מחודשת, משום שלוחות הדפוס של המהדורה המקורית אבדו במהלך מלחמת העולם השנייה. כדאי גם לשים לב לחפיסה שנקראת "הטארוט המקורי של וויט" (Original Waite Tarot). חפיסה זו מבוססת על העתק מצולם של קלפים שהודפסו במהדורה המקורית, והצבעוניות שלה רכה ונעימה יותר. בשנים האחרונות הופיעו עוד כמה גירסאות המבוססות על ציורי הקווים של וויט, שכיום הם חופשיים מזכויות יוצרים, עם צביעה חדשה. אפשר להתרשם מהן באתרי אינטרנט העוסקים במכירת קלפי טארוט מסוגים שונים.


קלף מחפיסת ווייט


	חפיסות אחרות: החפיסה ההיסטורית


	מלבד הטארוט של מרסיי ושל וויט, אפשר כיום להשיג בחנויות ובאתרי האינטרנט מגוון עצום של חפיסות שונות. נציין כאן כמה סוגים חשובים של חפיסות כאלה. החפיסות ההיסטוריות הן העתקים של חפיסות עתיקות השמורות במוזיאונים ובאוספים פרטיים. לפעמים מדובר בעותק מצולם של הקלפים שהשתמרו, עם השלמה מינימלית של פרטים או קלפים שנשחקו ואבדו במהלך הזמן. במקרים אחרים זהו שחזור חדש של החפיסה, כלומר נסיון להציג את הקלפים כפי שנראו במקור, לפני שקווי הציורים שעליהם היטשטשו והצבעים דהו. דוגמה אופיינית לחפיסה כזו, שקיימת גם במהדורה מצולמת וגם במהדורה משוחזרת, היא חפיסת "ויסקונצי-ספורצה" הקרויה על שם שתי משפחות אצולה איטלקיות. החפיסה המקורית צוירה באמצע המאה ה-15 לכבוד חתונה שאיחדה את שתי המשפחות, והיא אולי החשובה מבין החפיסות המוקדמות של הטארוט. חפיסות היסטוריות באיכות טובה במיוחד מיוצרות על ידי בית ההוצאה Lo Scarabeo באיטליה, אולם גם בהוצאות אחרות אפשר למצוא חפיסות מוצלחות. בדרך כלל חפיסות היסטוריות אינן משמשות לקריאה, אלא לאספנות או למחקר ולימוד של סמלי הטארוט בגירסאותיהם השונות.


	חפיסות של אסכולות מיסטיות


	מאז המאה ה-19 אגודות ומורים שונים של תורות מיסטיות יצרו חפיסות קלפי טארוט משלהם, כמו לדוגמה חפיסה שהוציא אוסוולד ווירת' (Wirth) על פי רעיונותיו של אליפז לוי ב-1889, או החפיסה המקורית של מסדר שחר הזהב (שכיום אפשר להשיג רק עותקים משוחזרים שלה). במהלך המאה העשרים הופיעו חפיסות רבות כאלה, כמו למשל החפיסה של אליסטר קראולי משנות הארבעים, "קלפי אושו זן" שנוצרו בהשראת תורתו של המורה הרוחני ההודי אושו, ועוד. רבים כיום משתמשים בחפיסות כאלה בלי להיות ממש חסידים של אותן אגודות או מורים. עם זאת, צריך לזכור שציורי הקלפים מעבירים מסרים לרמות שונות של התודעה, ולכן משהו מהאישיות והגישה של קראולי או אושו, למשל, ישתקף בכל קריאה שנעשית באמצעות הקלפים שלהם.


קלף מתוך חפיסת הקלפים שצייר סלבאדור דאלי


	חפיסות אתניות


	כזכור, אנשי מסדר שחר הזהב ראו בקלפי הטארוט מערכת סמלים אוניברסלית, שאפשר לבטא במונחיה סמלים דתיים ומיסטיים מתרבויות שונות. בעקבות הרעיון הזה, הופיעו משנות הששים ואילך גירסאות של קלפי טארוט המעוצבות מחדש עם סמלים ודמויות מיתולוגיות של תרבויות שונות. דוגמאות לחפיסות כאלה הן קלפי טארוט בסגנון ציור יפני מסורתי, קלפים המציגים מוטיבים אפריקאיים, טארוט בסגנון אינדיאני, טארוט המציג דמויות אלים הלקוחות מדת הוודו של ניו אורליאנס, ועוד. כאן כדאי להזכיר עוד חפיסה בסגנון "אתני", למרות שהיא מוקדמת הרבה יותר. בשנת 1896 יצר שחקן תיאטרון צרפתי בשם פלקונייה (Falconnier) חפיסת קלפי טארוט בסגנון מצרי עתיק. את ההשראה לכך הוא קיבל כמובן מהגישות המיסטיות שייחסו את הקלפים לתרבות מצרים העתיקה. אולם פרטי הציורים שלו לא התבססו על שום מסורת מקובלת, אלא נלקחו מעתיקות מצריות ואשוריות במוזיאון הלובר ובמוזיאון הבריטי. בשנות השלושים של המאה ה-20 הועתקו הציורים של פלקונייה בכתביה של קבוצה מיסטית אמריקנית בשם "כנסיית האור", שהציגה אותם כשיחזור המקור המצרי העתיק של קלפי הטארוט. גירסאות שונות של הקלפים ה"מצריים" האלה קיימות גם כיום.


	חפיסות פמיניסטיות


	עד שנות השבעים של המאה העשרים שרר מצב מוזר. מצד אחד, רוב העוסקות בקלפי טארוט ברמות שונות (לקוחות, תלמידות, קוראות) הן נשים. מצד שני, הכותבים והיוצרים החשובים בתחום היו כמעט כולם גברים. תופעה נפוצה נוספת היתה חפיסות שנקראו על שם גברים, אולם בפועל נשים ציירו אותן. דוגמאות לכך הן לא רק החפיסה של וויט אלא גם החפיסה של קראולי, החפיסה המקורית של מסדר שחר הזהב ועוד. רק בעשרות השנים האחרונות החלו להופיע במספר משמעותי ספרים וקלפי טארוט שהם לגמרי פרי יצירתן של נשים. בדרך כלל יש בחפיסות האלה ניסיון להקנות לקלפים עצמם אופי נשי יותר, מתוך מחשבה שבתקופות הארוכות של שלטון גברי גם קלפי הטארוט ספגו השפעות המייצגות נקודת מבט גברית. בדרך כלל בחפיסות אלה הציורים הם בקווים ובצבעים רכים יותר, יש בהם נוכחות בולטת יותר לדמויות נשיות, ומשולבות בהן התייחסויות לאלוהות נשית כמו ה"אלה הגדולה" או "אמא אדמה". יש גם חפיסה פופולרית בשם "טארוט אם השלום" (Motherpeace Tarot), שהמעצבות שלה ראו את צורת המלבן של קלפי הטארוט הרגילים, המכתיבה תבניות קשוחות של פריסה בקו ישר, כביטוי לדרך חשיבה גברית. לפיכך הן יצרו חפיסה של קלפים עגולים, שאפשר להניח אותם זה ליד זה בכל מיני אפשרויות.


	חפיסות אמנותיות


	בשנים האחרונות הפכו קלפי הטארוט מקור השראה ליוצרים ואמנים שונים, שיצרו חפיסות טארוט בסגנון ייחודי משלהם. דוגמה ידועה לחפיסה כזו היא קלפי טארוט שצייר האמן הספרדי סלוואדור דאלי. כיום אפשר למצוא, בהוצאות פרטיות ומסחריות, חפיסות רבות שאנשים עיצבו במתכוון כיצירת אמנות. לעתים קרובות ציירי החפיסות האלה משלבים את השאיפה האמנותית בהשראה מיסטית, או שהם מתייחסים לשימוש בקלפים לצורך קריאה אישית, אולם לפעמים מדובר באמנות לשם אמנות בלבד. התפתחות משמעותית בכיוון זה היא הופעתה של הגרפיקה הממוחשבת, המאפשרת ליצור קלפי טארוט באמצעות הדבקה ועיבוד של פרטי תמונה ממקורות שונים. באופן זה אנשים רבים שאינם אמנים מקצועיים החלו ליצור חפיסות טארוט אישיות. לעתים קרובות קלפי טארוט שנוצרו באופן פרטי ובאמצעים ממוחשבים מופצים רק כקבצים אלקטרוניים ברשת, כדי לחסוך את הטירחה וההוצאות של ההדפסה על נייר. תופעה חדשה נוספת היא עיצוב חפיסות טארוט ברשת האינטרנט כיצירה קבוצתית של יוצרים שונים, כאשר כל אחד מהם תורם קלף אחד או יותר לחפיסה הכללית.


	חפיסות לא סטנדרטיות


	למרות שינויים קטנים בסדר הקלפים או בשמותיהם, רוב החפיסות שתיארנו עד כה שומרות על המספר הכללי ועל מבנה הסדרות של חפיסות הטארוט המסורתיות. עם זאת, יש גם חפיסות קלפים שחורגות באופן משמעותי מהמודל המקובל של הטארוט. בדרך כלל חפיסות כאלה נקראות בשמות אחרים, אולם לפעמים גם הן נושאות את השם "טארוט". "הטארוט של איזיס" למשל היא חפיסה שיצאה לאור בכמה שפות ומשמשת לקריאה וייעוץ אישי. בחפיסה זו יש סדרה אחת עם 36 קלפים הנושאים סמלים מיסטיים ופסיכולוגיים, שרק חלק מהם קשורים בבירור לקלפי הטארוט המקובלים.


	איזו חפיסה לבחור?


	בתיאורי הקלפים שיופיעו בהמשך, נשתמש כאמור בקלפי הטארוט של מרסיי בגירסת ז'ודורובסקי וקמואן. אולם אין להבין מכך שזוהי החפיסה היחידה שנכונה לכל אחד ובכל זמן. בגלל שקלפי הטארוט של מרסיי שימשו כנקודת מוצא לחפיסות האחרות, תיאורי הקלפים ומשמעויותיהם על פי הטארוט של מרסיי יכולים להיות שימושיים גם כאשר עובדים עם חפיסה שונה. אולם בחירת החפיסה היא עניין אישי, שתלוי בנטיות ובשיטת העבודה של כל אחת ואחד. גם במהלך חייו של קורא בקלפים מסוים ייתכן שהוא יחליף כמה פעמים את החפיסה שלו, על פי השינויים וההתפתחויות שהוא עובר - גם עם עצמו, וגם ביחס לקלפים. אז איך לבחור את החפיסה המתאימה? אפשר להניח לבחירה להתרחש באופן אינטואיטיבי וספונטני, ולשם כך לתת אמון בנסיבות ובצירופי האירועים שמגלגלים לידינו חפיסה מסוימת. לדוגמה, אם כבר יש לך חפיסה שאתה חש איתה בנוח, או חפיסה שהגיעה לידיך בעקבות מפגש או צירוף אירועים בעל משמעות (ובתנאי שהמשמעות היא חיובית), כדאי להמשיך עם החפיסה הזו עד שתהיה סיבה טובה להחליף אותה. אם למשל המפגש המשמעותי הראשון שלך עם הקלפים היה דרך קורא או מורה שמשתמש בחפיסה מסוימת, אולי כדאי לאמץ אותה. אפשר גם לעיין במבחר שנמצא בחנויות מיסטיקה או באתרי האינטרנט המתאימים, ולבחור חפיסה מסוימת באופן אינטואיטיבי, על פי התחושה שמקבלים מהציורים שלה. עניין התחושה הוא חשוב ביותר: חפיסה שמעבירה לנו תחושות לא נעימות תשפיע לרעה על האיכות ועל תוכן המסרים של קריאות שנעשה בה. אם זוכרים את הנקודה הזו, אפשר לבחור חפיסה על פי שיקולים של התאמה לרקע האישי, לנטיות ולאופן הקריאה שלנו. הדבר נכון במיוחד לגבי המגוון העצום של חפיסות בסוג השלישי שהזכרנו ("חפיסות אחרות"). מי שחש קירבה והזדהות עם תורותיהם של אושו או של אליסטר קראולי, למשל, אולי יבחר להשתמש בקלפים שעוצבו בהשראתם. באופן דומה, אפשר לבחור קלפים בסגנון אינדיאני אם אנו חשים קירבה לתורות ולאמונות שעומדות מאחוריהם, או קלפים פמיניסטיים אם בקריאה אנו נוטים להדגיש תכנים הקשורים בנשים ובנשיות, וכדומה. אם אין לנו סיבה מיוחדת לבחור חפיסה כזו, סביר שננהג כמו רוב הקוראים בשלב ההתחלתי של הלימוד ונבחר באחד משני הסוגים הראשונים: הטארוט של מרסיי או הטארוט של וויט. לשם כך כדאי להשוות את היתרונות והחסרונות של שתי החפיסות. ההבדל החשוב ביותר הוא שציורי הקלפים של וויט ברורים ופשוטים יותר לקריאה. הדבר אמור במיוחד לגבי קלפי המספרים של הסדרות המשניות, שכאמור וויט הוסיף להם ציורים מפורטים של מצבים אנושיים. אולם גם בקלפי הסדרה הראשית, ציורי הקלפים של וויט מעבירים מסר פשוט וברור יותר מאשר הטארוט של מרסיי. לדוגמה, אם נתבונן בקלף הקוסם שפותח את הסדרה הראשית, אנו רואים אצל וויט דמות של מכשף רב עוצמה, השואב את כוחו מהשמים ומשליט את רצונו על האדמה. גם בטארוט של מרסיי אפשר לראות בקלף הקוסם מיומנות, יכולת שימוש בכלים וחיבור בין השמים והאדמה. אולם הציור של מרסיי מורכב יותר: הקוסם שלו מופיע כדמות הססנית וצעירה, יש משהו לא לגמרי ממוקד באופן אחיזת הכלים, וכל החלק שמתחת לשולחן (שלא מופיע אצל וויט) מעיד על מניעים לא מודעים שמושכים את הקוסם לכיוונים שונים. במילים אחרות, בעוד שוויט מציג את הקוסם כדמות מופתית ואידיאלית, קלף הקוסם של מרסיי מראה אותו כדמות אנושית עם היסוסים, חולשות ומורכבות.





	הבדל חשוב נוסף נוגע לקשר בין קלפים שכנים. אם מניחים שני קלפים מחפיסת הטארוט של וויט זה ליד זה, בדרך כלל לא נוצר ביניהם שום קשר וכל קלף נשאר כביכול בתוך המסגרת שלו. לעומת זאת, כמעט בכל פעם שנניח יחדיו שני קלפים (או יותר) מהטארוט של מרסיי ייווצרו ביניהם קשרים חזותיים. משטחים בצבע דומה ימשיכו זה את זה, קווים בולטים בקלף אחד יצביעו על פרטים בקלף אחר, והדמויות האנושיות יחליפו ביניהן מבטים או יפנו זו לזו עורף. הקשרים החזותיים האלה משנים את הרושם שכל קלף מעורר בנו, ולכן משפיעים גם על הפירוש שניתן לו. במילים אחרות, בטארוט של מרסיי השילוב יחדיו של קלפים נעשה באופן מיידי ואינטואיטיבי, כבר בשלב הראשוני של התבוננות בקלפים שיצאו בפריסה. הבדל שלישי הוא שאלת המקור והסמכות של הסמלים. כפי שהזכרנו, קלפי הטארוט של מרסיי הם יצירה קולקטיבית של ההיסטוריה האנושית, ואי אפשר לייחס אותם לאדם או קבוצה מוגדרים. לעומת זאת, הקלפים של וויט נושאים עמם את היתרונות והמגבלות של וויט עצמו, או של הציירת קולמן סמית שעבדה בהדרכתו ושקבעה בעצמה חלק גדול מפרטי הציורים. לדוגמה, וויט הכניס בכמה מהקלפים סמלים נוצריים מפורשים יותר מאלו שהופיעו בטארוט של מרסיי או בחפיסת שחר הזהב. במילים אחרות, חלק מהסמלים בקלפי הטארוט של וויט יכולים להיראות לנו שרירותיים וחסרי הצדקה, משום שהם מבוססים על נטיות אישיות או על רעיונות שאולי איננו שותפים להם. המסקנה אם כן היא שאם אנו מעוניינים בחפיסה קלה ללימוד המאפשרת להפיק תשובות קצרות וברורות, ייתכן שנבחר בחפיסה של וויט או באחת החפיסות החדשות שנוצרו בהשראתה. לעומת זאת, אם אנו מעוניינים במערכת סמלים השואבת את עוצמתה ממסורת ארוכה שחוצה תקופות ותרבויות, מורכבת דייה כדי להתמודד עם האופי הייחודי של מצבים אנושיים, ומאפשרת להניע תהליכי שינוי תוך ראייה של המצב השלם, אזי סביר שנעדיף לעבוד עם הטארוט של מרסיי.


	על המחבר


	ד"ר יואב בן דב מלמד פיזיקה ופילוסופיה של המדע באוניברסיטאות תל אביב ודל וייה בקולומביה, והוא מורה הטארוט הראשון בישראל (1979). פרטים על פגישות ייעוץ אישי וסדנאות חוויתיות בקלפי טארוט, התפתחות אישית ופסיכומאגיה אפשר למצוא באתר הבית שלו.