 |
/images/archive/gallery/317/239.jpg פעילי זכויות רוכבים בעירום.
אי.פי.איי  |
|
|
|
|
| בהתחלה מכנסיים קצרים, אחר כך לונגי כרוך על המותניים ולבסוף העירום הנכסף. תומר גולן התפשט בפסטיבל נודיסטי והרגיש גן עדן
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
תומר גולן
19/9/2005 14:47 |
|
|
|
|
|
|
|
לפני כשבועיים חזרתי מפסטיבל פשוט. מאוד פשוט. צעירים, מבוגרים, שמנים, רזים, יפים יותר, יפים פחות, עירומים. מאה אחוז נטורל.
בתור אחד ששמע על הפסטיבל הראשון לפני שנה וקצת וחלף על פני המקום בדרך לסיני וחשב שכולם משוגעים אני חייב לציין שטעיתי.
בנסיעה מת"א, כשהנוף משתנה מירוק לחום, ניסיתי להבין למה היה לי כל כך קשה לספר בעבודה שאני נוסע לפסטיבל עירום ליד מצפה רמון. אחרי מצפה רמון כבר אי אפשר היה לטעות. אנחנו במדבר. הנסיעה ממכרת. והנה הבועה הירקרקה באמצע המדבר, האשראם. ב-welcome center מחכים גבר ואישה. הגבר עם פיסת בד דקה וקטנה שמכסה חלק מאוד קטן של אזור החלציים. האישה הצעירה עם חזה חשוף. חיוך גדול נמרח. קצת שמחה
והרבה מבוכה.
החוק הראשון שצוידנו בו: לכבד את המרחב האישי, מותר להסתכל. לא יותר מזה. בשום פנים ואופן לא לצלם!
הגענו ממש בין הראשונים. חלק מהאנשים כבר עירומים, חלקם עם לבוש מינימלי. ועכשיו מגיעות השאלות. להתפשט? עכשיו? ומה עם האוהל? להרכיב אותו עירום? להישאר לבוש? לאן כל זה הולך?
הרי טבעי מאוד שאם זה לא טבעי ללכת בעירום יהיה טבעי להסתכל על הדבר הכי טבעי שיש. עירום. פשוט לא?
תראו מה קורה על חוף הים בגלל חזה חשוף או תחתוני חוטיני. אנשים מפסיקים לשחק מטקות, סנדוויצ'ים נשמטים והכל בשביל מה? פיסת עור חשופה? איברי רבייה? בלוטות שמייצרות חלב?
מצד שני למה בעצם להתפשט במקום שבו כולם לבושים?
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אחרי הכל אני גבר
|
|
|
 |
|
|
|
חזרה לנווה המדבר. המצב שבין בלבול למבוכה נמשך כמה שעות טובות. בהתחלה מכנסיים קצרים, אחר כך לונגי כרוך על המותניים ולבסוף העירום הנכסף. השחרור. להיות עירום עם עוד אנשים לא מוכרים, לא בחוף נודיסטים אלא בפסטיבל. כל מה שעושים בדרך כלל בפסטיבל, רק בעירום.
קשת האנשים הייתה מפוארת. צעירים ששמעו שיש פסטיבל עירום וחשבו שזה מגניב, צעירים קצת פחות, שלושים פלוס-מינוס שרצו לטעום, זוגות נשואים, ילדים קטנים (לא יותר מדי) שהגיעו בגלל ההורים שהחליטו, תיירים שפתאום שמעו על המקום באמצע הטיול והגיעו ואנשים מבוגרים יותר, בני חמישים-שישים.
מסתבר שאת הבועה שראיתי מהדרך מקיפה את המקום היה קשה לראות מבפנים (ממש כמו באקווריום) אבל היה ניתן להרגיש את הנוכחות. נסו לדמיין את זה. נווה מדבר מלא באנשים מחויכים ועירומים.
ונגיע לשאלה המתבקשת: עד כמה היתה אווירת סקס? ובכן תלוי מי המתבונן. אני מרשה לעצמי להגיד שכמעט שלא היתה. בתקופת זמן הקצרה בהחלט הזו, שלושה ימים בלבד, הספיקו אנשים להתרגל למציאות זמנית חדשה. מי שהתבונן ממש טוב יכול היה לראות איך אנשים לאט לאט פשוט מתקלפים ומתקלפים, ולא רק מבגדים, עד לעירום מוחלט. ומי שחושב שהמקום היה מלא בדוגמנים ובדוגמניות טועה. וזה כל הקסם. אנשים רגילים ופשוטים. בעיני, עירום הופך כמעט כל אדם ליפה יותר.
הדבר השני שאותי עניין הוא התגובה שלי. אחרי הכל אני גבר. אבולוציונית אני פה בשביל להתרבות ולפעמים, אפילו אם אני לא מסכים, הגוף שלי חושב אחרת. לכל מי שעדיין עם האסימון תקוע אני מדבר על ענייני זקפה למיניהם. התגובה הפיזיולוגית הגברית למראה בחורה פוטנציאלית. ובכן, אני חייב לציין שהניסוי הסתיים בהצלחה. נעים לגלות שגם הגוף, דרך המיינד כמובן, עושה את ההפרדה וכולם מתקבלים בברכה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מתחם נודיזם בפסטיבל בומבמלה
|
|
|
|
|
|
|
רוקדים והמדבר מחבק את כולם
|
|
|
|
|
|
|
בעודי כותב אני נזכר בכמה ציטוטים נבחרים ששמעתי בלילה האחרון ממש לפני שהלכתי לישון. היה אחד שסיפר שהוא כבר התפשט ביוטבתה ונסע עם חלונות פתוחים, היה את זה שדיבר בטלפון "אחי! אתה לא מאמין איפה אני נמצא...... כן כן כולם עירומים.... אתה לא מאמין גבר!". והיו כאלו שניהלו "שיחות סלון" על העירום באירופה. בכל מקרה אחת החוויות המסכמות הגדולות ביום האחרון היתה מסיבת טראנס בבריכה. אל תדמיינו את בריכת גורדון. אני מדבר על בריכה עגולה באמצע המדבר, עמדת די.ג'יי לצידה והרבה אנשים שרוקדים בתוכה בצהרי יום שבת. רוקדים ורוקדים והמדבר מחבק את כולם והיופי של כולם כובש!
"גן עדן!" צעק מישהו בקולי קולות לפני העלייה הבאה של המוזיקה שהיתה ממש ממש קרובה. אמר וצדק. פשוט לא?
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
