 |
/images/archive/gallery/342/832.jpg ינץ לוי
 |
|
|
|
|
|
|
| בדידותנו אינה תלויה במספר האנשים שסביבנו ברגע נתון, אלא נובעת מהתעתוע שגורם לנו לחוש שאנחנו חלק נפרד, ולא חלק מהשלם. ינץ לוי בודק מדוע בדידות היא תעתוע |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אני זוכר שלפני כמה שנים נסעתי בכביש איילון ועל אחד מבנייני המשרדים שפונים אל הדרך היה תלוי שלט ענק. על השלט הופיעה תמונת בחור או בחורה (איני זוכר במדויק), ומתחתיה הפסוק: "אתה אף פעם לא לבד". זו היתה פרסומות לאחת מחברות הטלפונים הניידים. חשבתי לרגע על המשפט. ניסיתי לדמיין מין חיים שלמים שבהם לעולם לא אהיה לבד. "נניח שאני לא לבד, אבל עם חברים", חשבתי. "טוב, זה נחמד. אבל באיזה שלב הייתי שמח אם הם היו הולכים הביתה...", המשכתי לנהוג. "אף פעם לא לבד?" - התחלתי לדמיין כל מיני סיטואציות שבהן לא יהיה לי כל כך נוח לא להיות לבד. אתם יודעים איך רצות המחשבות, בעיקר בזמן שנוהגים: לפתע הצטיירו לנגד עיניי חיים שבהם אני אף פעם לא לבד. זה נראה לי כמו סיוט מחניק.
 |
| תפסתי ריטריט |
|
איך קרה שכל סדנה, גם כשהיא מתרחשת בפארק הירקון בת''א - נקראת ריטריט? |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
אחד הטורים האחרונים התייחס בין השאר למילה ריטְריט, כלומר התבודדות. הפעם נבחן בצורה ממוקדת יותר את משפחת המילים מהשורש ב.ד.ד. - לבד ולבדות, בדידות, בדד, בד בבד ועוד.
המילה היסודית היא בַּד ומשמעותה היא "ענף עבה של עץ", כלומר דבר שמסתעף ונפרד מתוך השלם. משמעות אחרת שמציע מילון אבן שושן היא "חלק, מנה". ומכאן הביטוי בד בבד, שיש לו שתי משמעויות: א. חלק כחלק, מנות שוות; ב. במידה שווה ל..., יחד, בזמן אחד, בעת ובעונה אחת.
אם כן, בד הוא חֶלק או מנה משלם. מהשורש ב.ד.ד. נוצרו מגוון מילים בעברית, כגון לבודד ובידוד. המילים האלה שׂמות דגש על ההפרדה, החלוקה של דבר או מישהו מתוך השלם. זה מה שעושים כשמבודדים משהו. אם המילה לבד מדגישה את היותנו חלק, האם הכוונה לחלק נפרד ומנותק שבו יש דגש על הריחוק מהשלם, או שמדובר בחלק מהשלם, והדגש הוא על כך שהבודד הוא חלק משלמות רחבה ממנו?
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בודד, דַבֵּר אנגלית
|
|
|
 |
|
|
|
האנגלית, לעומת העברית, ניגשת למצב הזה, הבדידות, מכיוון אחר. האם תהיתם אי פעם מה מקור המילה alone? המילה הזאת מורכבת מהמילים all+one, ואפשר לפרש אותה בצורה פשוטה כ"סך הכל אחד" או "כולו אחד". האנגלית אינה מדגישה את ההפרדה או הבידוד (לצורך כך יש לה מילים אחרות כגון isolate , מהמילה הלטינית soli שמשמעותה "בודד, לבד"), אלא שהיא מצביעה על כך שלבדות או בדידות הן מצב שבו אדם הוא אחד, ולא בקבוצה. המילים האחרות באנגלית, מאותה משפחה (lonely, loneliness וכו') נובעות מהמילה
alone בהשמטת ה-a.
מילה נרדפת בעברית ל"לבד" היא לחוד, שנובעת מהמילה חד, כלומר אחד. מכאן: להיות אחד, להימצא אחד ויחידי, ולא בקבוצה. גם alone וגם לחוד שׂמות דגש על אותו דבר - אחד.
הבדיקה של השורשים בעברית ובאנגלית מתעתעת בנו. הרי אם בדידות נובעת מבד שמשמעותו "חלק", נשאלת השאלה: האם כאשר אני בודד אני מבודד או שאני חלק משלם כלשהו? מדוע מסתתרות במילה העברית שתי משמעויות? האם, כמו במקרה של "לחוד" ו-alone הדגש הוא על היותי אחד, ולאו דווקא נפרד?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פשר התעתוע
|
|
|
|
|
|
|
בשלב זה, כל מי שחש או חשה אי פעם בודדים, כנראה חושב/ת בלבו/ה: מי לא יודע מה זה בדידות? מה צריך את כל הבלשנות הזאת? הרי בדידות היא תחושה מעיקה, קשה, מצב שאנחנו רוצים לשנות; רגעים שבהם אנו חשים שאנו רוצים להיות עם מישהו, מישהי או מישהם, ולא לבד. אין ספק שהדברים האלה נכונים, אך דווקא התעתוע שבשפה הוא שמצביע על התעתוע שבבדידות.
בבדידות, יותר משהאדם חש חלק ממשהו או שהוא אחד ושלם, הוא מרגיש חוסר. הוא מרגיש לא שלם, לא אחד, לא מחובר, אלא מנותק, נפרד, רחוק, מתגעגע, משתוקק; לא משנה אם הבדידות נקשרת בעינינו לחוסר בבן זוג, בבת זוג, בחברים או במשפחה.
השפה מצביעה על התעתוע. בדידות היא תעתוע: כאשר אנו חשים בדידות איננו מבחינים בכך שאנו אחד, שלם, אחד עם העולם, חלק מתוך המארג העצום של כל העולם הסובב אותנו; בבדידות האדם אינו רואה שהוא אחד ויחיד - הוא והעולם היינו הך.
כאשר אנו חשים בדידות איננו רואים כל זאת, אלא מרגישים וחושבים שאנו חלק קטן ונפרד ונטוש. אולם העברית והאנגלית מספרות לנו שמאחורי התעתוע הזה עשוי האדם לגלות שהוא אחד ושלם, כאמור.
ואיזו מילה תוכל לציין את ההבדל בין האיכות של החוסר (בדידות) לאיכות של השלמות? מאחר שלמילה בדידות הֵד קשה ולא נעים, מוטב לציין את האיכות האחרת, שאינה שקועה בתעתוע הבדידות, במילה אחרת - "לְבדוּת" (כמו ההבדל שבין lonely ל-alone). בבדידות אנחנו סובלים. בלְבדות אנו מתגברים על תעתוע הבדידות.
בלבדות אנחנו רואים נכוחה את עובדת בדידותנו, אך איננו כואבים וסובלים מכך. לבדות מגלה לנו שבדידותנו אינה תלויה במספר החברים שיש לנו, בבן זוג או בת זוג; בדידותנו אינה תלויה במספר האנשים שמסביבנו ברגע נתון, אלא היא נובעת מהתעתוע שגורם לנו לחוש שאנחנו חלק נפרד, ולא חלק מהשלם; שאנחנו חלק נפרד וחסר, ולא אחד שלם.
חברת הטלפונים הניידים שהבטיחה שלקוחותיה "אף פעם לא לבד" ניגנה כמובן על המיתר הרגיש של בדידות הצרכנים הפוטנציאליים. תעתוע הבדידות מעיק על רבים, ואני משער שפרסומאי שנון (ובודד?) ידע להבחין בכך ולפנות ישירות לרגש הזה, להבטיח לצרכן הפוטנציאלי שמכשיר אלקטרוני יוכל לפתור את בדידותו.
המילה לבדות (להיות אחד ושלם וחלק מהעולם בו בזמן) היא התשובה הפשוטה לסיסמה הסלולרית: אתה תמיד לבד, אבל לאו דווקא בודד - עם קליטה או בלי קליטה.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מאחורי מילים רוחניות מסתתרות לעתים קרובות טעויות גדולות וחוכמות קטנות. המדור תרבות הדיבור ינסה לעשות סדר בבלגן.
ינץ לוי הוא סופר, מתרגם, מרצה וטייל ששב וחוזר להודו. בין ספריו "סיפורים מי תהום" ו"הימלאיה בשר ודם" שייצא בקרוב בהוצאת זמורה ביתן. | | | | |
|
|
|
|
![]()
|
| סקר |
|
|  | |
|
|
|
