 |
/images/archive/gallery/627/907.jpg ניסים אמון
 |
|
|
|
|
| ראש, רגש ותורת הסבל הבודהיסטית; ניסים אמון על החידה מדוע אנחנו רבים עם האנשים הכי קרובים לנו. סוג של פואמה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
ניסים אמון
10/6/2007 10:51 |
ניסים אמון
10/6/2007 10:51 |
|
|
|
|
|
|
|
מריבות בקרב מעגל האנשים הקרובים אלינו נפוצות כל כך מכיוון שהן עונות על צורך מסוים.
הצורך הזה קשור למערכת היחסים הפנימית בין חלקים שונים של המיינד שלנו, וזו אחראית על הסבל המיותר שאנו נושאים איתנו.
להלן תיאור של הכרונולוגיה של הסבל:
בעקבות כאב ומצוקה רגשית,
הראש, החלק השכלתני שבנו,
לוקח אחריות על ההתמודדות עם העולם
ומודיע לרגש שמעתה הוא
ינהל את העניינים.
זהו תחילתו של תהליך בו הראש,
מתוך כוונה להגן,
מתחיל לדכא את הרגש.
הרגש מרגיש שהראש מתבייש בו.
הוא מקבל ממנו הרבה ביקורת.
הרגש נעלב ונפגע.
מתפתח כעס.
הפחד מהתפרצות זעם של הרגש עליו,
מעצים את הנטייה של הראש להיות כל הזמן בשליטה.
הוא לא נותן לרגש לדבר ישירות עם איש,
לא מרשה לרקוד.
לא סומך עליו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
ברגש מתפתח תסכול גדל והולך.
מחנק.
בדידות.
כאב של מי שנדחה,
ומצטברת אבקת שרפה של זעם שעומדת להתפוצץ.
הפתרון של הראש:
ניתוב הכעס החוצה.
הראש בוחר להתעצבן על מישהו אחר,
מוצא סיבה הגיונית,
ונותן במתנה גפרור בוער לרגש.
כעת הראש ייצר חזית משותפת עם הרגש
ומישהו אחר הוא האויב.
הוא ניצל. לפחות עכשיו תשומת הלב היא לא עליו.
אם אין סיבה מספיק טובה כדי לריב עם מישהו עכשיו,
אפשר לעבוד לטווח רחוק.
לדגור על זה קצת.
הראש מחפש שותפים לכעס.
חברים חדשים,
ויחד דוגרים על הכעס חודשים ולפעמים שנים.
חברים חדשים שגם הראש שלהם
זקוק למצוא מה לא בסדר אצל אחרים.
ויחד אוספים כלי נשק,
מלקטים כל מעידה,
מתלחשים בפינה,
אבל לא מנסים לפתור זאת מול מי שצריך.
אחרת כל זה ייגמר,
והרגש ייזכר על מי הוא באמת כועס,
וישאל מדוע הוא מדוכא
ובמה חטא?
וכשזה ייצא כבר יהיה ריב,
חמין של אשמה,
מגובה בסוללה של
"אני לא היחיד שחושב ככה".
ויש אנשים שיעשו את הריב בתוך ביתם.
שהראש יסית את הרגש נגד בן או בת הזוג,
ויאסוף כלי נשק, ויעשה לו מלחמה,
רק כדי להיות יחד באותו הצד עם הרגש,
כמובן בצד שנפגע.
הראש יעשה הכל כדי להציל את עצמו,
גם במחיר של פירוק המשפחה
ושבירת לבם של הילדים,
שהם הדבר הכי יקר לו בעולם,
חוץ מהאהבה שלו לרגש.
להגן על הרגש מאויב,
בשביל הראש זו דרך להביע אהבה.
אבל כל האווירה היא עכורה,
מלאה במרמור, תחושת קורבנות,
האשמות, טינה, ואנרגיה שאין בה אהבה.
במקום כל הסבל הזה,
מריבות עם נבחרים מהמעגל הקרוב,
והמצוקה של הרגש שלא באמת נפתרה,
כל מה שצריך זה לשחרר את השיפוטיות.
לתת לכל אחד את החופש להיות מי שהוא.
אחר כך בכנות להתפנות לרגש.
לתת לו להתבטא.
לחזק אותו,
ובתהליך של שיחות גישור בין הראש והרגש,
לברר מה הרגש צריך באמת.
במקביל לעשיית השלום בפנים ובחוץ,
יש גם להעיר את "בעל הבית",
ההורה הפנימי של הראש והרגש,
שנרדם בשמירה.
שלום בפנים
הוא המפתח לשלום בחוץ,
וזהו, בצורה הכי פשוטה,
עיקרה של תורת הסבל הבודהיסטית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על סדנת ההכשרה בטרילותרפיה, המבוססת על פירוק "ראש, רגש ואמצע", תוכלו לקרוא כאן
לאתר הבית של טאו'ס יוון, www.taos-greece.com
| | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
