 |
/images/archive/gallery/627/907.jpg ניסים אמון
 |
|
|
|
|
| איך גורמים להחלטה הנכונה להופיע? ניסים אמון על קבלת החלטות בדרך הטאו |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
ניסים אמון
19/9/2007 11:54 |
ניסים אמון
19/9/2007 11:54 |
|
|
|
|
|
|
|
"יש את הדרך הארוכה,
יש את זו הקצרה,
ואם החמצת את שתיהן,
זהו סימן טוב.
אך אל תזניח את הנתיב".
זן מאסטר טוזאן ריוקאי, (סין, 806-869)
אם אתם צריכים להודיע על החלטה עד יום שבת והיום יום שלישי, מתי תעדיפו לקבל את ההחלטה?
יש שתי אפשרויות: להחליט היום ולחסוך מעצמכם שבוע ימים של חיבוטים ונדודי שינה, או להחליט בשבת בבוקר, הכי מאוחר שאפשר, וכך לקבל את ההחלטה עם הנתונים הכי עדכניים ועם אינטואיציה שהתבשלה יותר זמן.
 |
| להיכנס ולצאת מהשירותים |
|
ניסים אמון על האנלוגיה שבין שהייה בחדר השירותים ותרגול מדיטציה זן |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
כולנו מבינים את היתרונות של החלטה מאוחרת אבל העניין הוא כיצד לעבור את השבוע ללא מתח, לישון כמו תינוק, ולהקשיב במדיטציה רק לקולות הצרצרים והרוח ולא לזרם בלתי פוסק של התחבטויות, לבטים ודאגות.
לפי הטאו, היכולת להמתין בנינוחות מלאה הוא המפתח לבחירה נכונה, בעוד שחוסר סבלנות, הוא מקור לטעויות רבות.
חוק הטאו אומר שאם ניתן לדברים להתנהל בלי להפריע - בלי לבלום ובלי להאיץ, בלי למשוך ובלי לדחוף - האפשרות הפחות נכונה תנשור ותיפסל מעצמה. אם נהייה מספיק סבלניים, האפשרות הנכונה תתגלה מאליה.
דמיינו את מפת ההתקדמות בחיים כתרשים של עץ מרובה ענפים וצמתים, כשבכל צומת מספר אפשרויות מהן ממשיכים ומתקדמים. כל בחירה משפיעה על העתיד והיא מנווטת את עתידנו למקומות אחרים.
את קורס הברוקרים לדוגמא מסיימים כולם יחד, אבל עשר שנים קדימה כל אחד יהיה במקום אחר וזאת בעקבות סדרות של בחירות שונות שכל אחד עשה. לאורך זמן, השוואת יעדים מול תוצאות מאפשרת לבחון את הבחירות שעשינו, כאשר לכל אחד כמובן היעדים שלו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
ראש או רגש?
|
|
|
 |
|
|
|
השאלה היא על מה להישען בהתקדמות במפת ההחלטות?
על הראש ההגיוני, האגואי, הפחדן והנוטה לזהירות יתר? או על הרגש והאינטואיציה הרגשית, שיכולה להיסחף לכיוון של נטיות-לב רומנטיות ולא מציאותיות?
או אולי על משהו אחר, מסתורי ושונה בתכלית, מעין מצפן פנימי מדויק שיתווה לנו את הכיוון הנכון?
כי הרי דרך הטאו האישית שלנו נמצאת לפנינו כל הזמן, וזה אנחנו שלא תמיד יודעים להבחין בה.
בנוסף לחשיבות ההחלטה,
זן מאסטר טוזאן לימד שגם אם יושבים בדממה ובחוסר תזוזה,
כל
עוד אתם לא החלטיים מבפנים,
ההרגשה, גם בזמן המדיטציה,
עלולה להיות כמו של סוס מפוחד או עכבר רועד.
עבור רוב האנשים ההמתנה היא מורטת עצבים,
החיבוטים עצמם הם סבל, והם מעוררים לחץ ומצוקה.
מיום שלישי ועד יום שבת,
יום קבלת ההחלטה,
יש המון זמן וצריך המון סבלנות.
אבל סבלנותו של איש הטאו
היא כמו של דייג,
לא כמו של צייד.
הצייד ממהר,
הוא פוחד שהטרף יברח לו.
הדייג מחכה שיבוא אליו.
ולדוג להזכירכם,
נחשב לתחביב מרגיע מאוד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
