 |
/images/archive/gallery/855/482.jpg ציור הודי של כביר דאס
 |
|
|
|
|
| לא הינדי ולא מוסלמי, לא דתי ולא לא-דתי, לא נזיר ולא תאוותן, לא הולך לגן-עדן ולא לגיהנום. אז מי היה המשורר כביר דאס? אחיה אנזי על המיסטיקן שרצה לבטל את המעמדות |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
אחיה אנזי
25/11/2007 14:21 |
אחיה אנזי
25/11/2007 14:21 |
|
|
|
|
|
|
|
במאה ה-15, בימיו של המשורר כביר דאס, פרחה בצפון הודו תנועת הבהקטי ("דבקות"), שהביאה איתה מהדרום את אותה התלהבות דתית ותסיסה רוחנית. למרות הפופולאריות שלה זכתה התנועה (ואולי אף בגללה) נאלצו חבריה להתמודד עם ההגמוניה הברהמינית ועם הנורמות והדוגמות שיצרה וחוקקה. החוויה האכסטטית שהציעה תנועת הבהקטי חתרה לא רק תחת המונופול הריטואלי דתי של הברהמינים, אלא גם תחת הנורמות שהכתיבה הקסטה השלטת. התכתיב הברהמיני הבולט ביותר - אשר ליחו לא נס לגמרי אף כיום - היה החלוקה לקסטות שהציבה את הברהמינים בראש סולם המעמדות הדתי ובפסגת ההיררכיה החברתית. רבים מבין המיסטיקנים הבהקטים השתייכו לקסטות נמוכות וכמה מהם אפילו לאותן קבוצות שוליים שהיו אסורות במגע. לא לחינם פותח כביר את השיר שלו בהצהרה ישירה וברורה ואולי אף אזהרה: "אל תשאל את הקדוש / מהי הקסטה שלו / הסהדואים אינם נתונים להגדרה".
 |
| מראה כביר |
|
נכון שיש משהו מעצבן בלוּק רוחני? זה לא חדש. המשורר כּבִּיר לעג כבר במאה ה-15 ליוגים שחשבו שיגיעו להארה בגידול רסטות, ענידת עגילים ושינון פטפטני של כתבי הקודש |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
בניגוד לתנועות חברתיות מודרניות שראו בעולם הדתי את אחד מאויביו המרים ביותר של צדק חברתי, ולכן התנגדו לכל תפיסת עולם שנשב ממנה ריח מיסטי, הרפורמה החברתית שהציעו הבהקטיים הייתה מעוגנת בתפיסת עולמם הדתית. תנועת הבהקטי לא רק שלא שללה את העולם הרוחני בגלל הצורה המעוותת בה ייצגה אותו הקסטה הברהמינית, אלא שאבה את ההשראה לשינוי חברתי מלב לבה של הדת.
כמו התנועה הסופית ותנועת החסידות, הבהקטיים האמינו שמתחת למעטה הרבגוני דרכו מתגלה העולם אלינו מסתתרת מציאות אחת. למרות ההבדלים בין הפילוסופיות והתיאוריות השונות המתארות את החוויה והעולם המיסטי, המשותף כמעט לכולן היא ההכרה בכך שהריבוי הוא אילוזיה, השונות היא אשליה ובבסיס העולם מצוייה הוויה אחדותית. תנועת הבהקטי איפוא חשבה שהחלוקה למעמדות שייכת לתפיסת עולם מוגבלת. כשהמחפש מתאחד עם האין סוף, מלמדים הבהקטים, נעלמים כל ההבדלים האשלייתיים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אל תשאל את הקדוש
|
|
|
 |
|
|
|
אל תשאל את הקדוש
מהי הקסטה שלו
הסהדואים אינם
נתונים להגדרה.
סהדו מקסטת הכהנים
סהדו מקסטת הלוחמים
סהדו מקסטת הסוחרים
הסהדואים משתייכים לכל שלושים ושש הקסטות
לשאול מהי הקסטה שלהם
זו
טפשות.
סהדו ספר
סהדו כובס
סהדו נגר
הקדוש רידאס היה סנדלר
רישי סופצ'ה השתייך לכת האסורים במגע
ההינדי והמוסלמי
שניהם עובדים אותו
אין ביניהם
כל הבדל.
(כביר דאס)
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/855/481.jpg
כביר דאס  |
|
|
|
|
|
|
|
|
מוסלמי או הינדי?
|
|
|
|
|
|
|
רמאננדה, שלפי חלק מהמסורות היה המורה הרוחני של כביר, פותח את שירו בצורה דומה לפתיח של תלמידו:
שאף אחד לא ישאל על כת או קסטה
מי שהתאחד עם הארי שייך להארי
הארי, אחד משמותיו של האל וישנו, מייצג בשיר הזה את זה אשר אינו ניתן לייצוג, את חסר התכונות את האין סוף. מי שהגיע לאחדות איתו אינו שייך עוד לקסטה שאליה נולד. בשורה שתורגמה בחופשיות כ"הם אינם נתונים להגדרה" משתמש כביר במונח ניר-גונה, חסר תכונה: כלומר הקדושים שהתאחדו עם האין סוף הופכים להיות חסרי תכונות וממילא "תכונות"' הקסטה אינן חלות עליהם. כביר טרח כל ימיו לשמור על זהות דתית מעורפלת שלידיו הייתה חסרת משמעות: "ההינדי והמוסלמי / שניהם עובדים אותו / אין ביניהם / כל הבדל".
אחת מהאגדות הרבות הסובבות סביב חייו של כביר דאס מספרת שלאחר מותו התעורר ויכוח בקרב תלמידיו בנוגע לדרך שבה יש לנהוג בגופתו. בעוד המוסלמים שבהם טענו שיש לקבור אותה, בקשו התלמידים ההינדים לשרוף אותה בוואראנאסי - כיאה למסורת ההינדית. בעוד הם מתווכחים הופיע לפניהם כביר, והורה להם להסיר את התכריכים מעל הגופה. במקומה גילו התלמידים ערימת פרחים, שאת חציה האחד הם קברו במגהר ואת חציה האחר הם הובילו לשריפה בוואראנאסי.
המחלוקת על זהותו הדתית של כביר לא פסקה גם דורות רבים לאחר הסתלקותו ושיקוף נאה לכך ניתן למצוא בשלל המסורות המגוללות את סיפור חייו.
הכל מסכימים שכביר גדל אצל הורים מוסלמים, אורגים לפי מעמדם, אך ישנם הגורסים שהורים אלו היו רק הוריו המאמצים ואימו הביולוגית הייתה אלמנה ברהמינית. גם זהותו של הגורו של כביר לוטה בערפל. בעוד שהדעה הרווחת נוטה לומר שהגורו של כביר היה ראמאננדה, אחד הקדושים ההינדים החשובים ביותר באותה תקופה בצפון הודו, נמצאו אחרים הטוענים שהפיר הסופי שייח' תקי היה האחראי לחינוכו הרוחני. המבוכה רק מתגברת והולכת לאחר שכמה חוקרים מודרניים טענו שלכביר לא היה גורו כלל. בקצרה: רב הנסתר על הנגלה, ואפילו שירטוט מתווה ברור של תאריכי לידה, פטירה וציוני דרך ביוגראפיים חשובים בחייו של כביר הוא כמעט בלתי אפשרי לאור שלל הגרסאות המצויות בידינו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כביר הוא ילדו של אללה-ראם
|
|
|
|
|
|
|
כביר, לעומת זאת, התנגד לניסיונות לשייך אותו לאסלאם או להינדואיזם. באחד משיריו הוא אומר:
אם אלוהים נמצא במסגד
למי שייך שאר העולם?
אם ראם נמצא בפסלים ובמקומות הקדושים
איך הוא יודע מה קורה מחוץ להם?
אומרים שהארי נמצא במזרח
אומרים שאללה נמצא במערב.
חפש בלב
חפש רק בלב
שם תמצא את כרים-ראם.
כל ילדי העולם
הם כולם
אין סוף פניך
כביר הוא ילדו של אללה-ראם
הוא הגורו שלי
הוא המורה שלי.
התפיסה החברתית שבה דגל כביר לא התבטאה רק בתוכן ובמסר אלא גם בסגנון ובשפה של שיריו. במקום להשתמש בשפת האריסטוקרטיה - סנסקריט או פרסית, שדוברה אז בחצרות המלכים המוסלמים, הוא העדיף שימוש בשלל שפות ודיאלקטים שאותם יכלו להבין גם אנשים מדלת העם. לשונו לא הייתה מורכבת או מתוחכמת אך בשיריו צפונים רעיונות מיסטיים עמוקים שלעיתים קשה לעמוד עליהם.
כביר מעולם לא טרח ללטש את שיריו ויצירתו מתאפיינת בישירות ובקסם מחוספס. הוא דקלם אותם בספונטניות בכדי להביע רעיון או ביקורת, רגש של שמחה או אקסטזה, תחושה של צער או דכדוך. המבנים השיריים שבהם השתמש היו מקובלים באותה תקופה בקרב משוררים וקדושים אחרים, וכמו רבים מהם הוא דקלם את שיריו על פה. רק בתקופה מאוחרת יותר קובצו ממקורות שונים וראו אור בכמה אוספים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מי שמבין יושב חסר תנועה
|
|
|
|
|
|
|
שינוי חברתי, כמובן, לא היה העיסוק המרכזי של כביר אלא רק פועל יוצא של הפילוסופיה המיסטית שלו. לדידו, האחדות עם זה שאין לו התחלה ואין לו סוף או עצם האפשרות להתאחד עימו אינה שוללת רק את האפשרות להבחין בין קסטה לקסטה בין דת לדת אלא גם שולחת את זה שהתאחד עם החסר תכונה אל אזור שבו לא חלה עליו כל הגדרה:
אני לא דתי ולא לא דתי
אני לא נזיר ולא תאוותן
אני לא משמיע ולא שומע
אני לא משרת ולא אדון
אני לא משועבד ולא חופשי.
אני לא כרוך אחר אף דבר
ולא פרוש מאף דבר
אני לא קרוב לאף אחד
ולא רחוק מאף אחד
אני לא הולך לגיהינום
ולא הולך לגן עדן.
את כל הפעולות אני עשיתי
ואני לא קשור לשום פעולה
מעטים יכולים להבין את זה
מי שמבין יושב חסר תנועה.
כביר אינו מרומם אף אחד
ואינו פוגע באף אחד.
| | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
