כלכלה NRG - פרה חולבת על הכביש

ראשי > כלכלה > רכב

פרה חולבת על הכביש

המיסוי על מוצרי החשמל ירד - אבל בעלי הרכב ממשיכים להכניס לקופת המדינה סכום של כ-20 מיליארד שקל מדי שנה

דפדף בכלכלה

גיל מלמד
9/6/2004 10:14

אין זה סוד ששוק הרכב הישראלי מגלגל סכומי כסף גדולים, וחלק גדול של הכסף הזה עובר למדינה: אחוזים ניכרים מן הכסף שאנו משקיעים ברכישת המכונית, בתחזוקה שלה ובשימוש בה מועברים במישרין או בעקיפין אל אוצר המדינה.

אחת לשנה, עם פרסום הדוח המסכם את פעילות אגף המכס ומע"מ לשנה שחלפה, ראוי להעיף מבט חטוף בכספים שנגבים מאיתנו, ולקוות שהם מנוצלים למטרות ראויות. דוח הסיכום לשנת 2003 פורסם בשבוע שעבר (ניתן לעיין בו בכתובת www.mof.gov.il/customs), וכרגיל מכיל שפע פרטים מלבבים יותר או פחות על ענף הרכב בישראל.

אחד הנתונים המעניינים ביותר מופיע כבר בתחילת הדברים. ב-2003, שכידוע היתה שנת מיתון שבמהלכה נמכר המספר הנמוך ביותר של כלי רכב זה למעלה מעשור, צנח היקף היבוא של כלי רכב לישראל ב-11%. למעשה, מספר המכוניות שנמכרו בארץ ב-2003 דומה למספר המכוניות שנמכרו בשנת 1991 - אולם לנוכח הגידול באוכלוסיה מאז, מדובר בעצם בירידה ריאלית של המכירות גם ביחס לאותה שנה. מנגד, ערך היבוא של אותם כלי רכב, כלומר המחיר ששולם בגינם, ירד רק ב-4%. במילים אחרות, אף שהציבור הישראלי (ובכלל זה כמובן גם גופים עסקיים) שילם במונחים שקליים כמעט את אותם סכומים ששולמו ב-2002 - מספר כלי הרכב שקנו השקלים הללו קטן בכ-11%.

משמעות המספרים הללו היא שהפיחות כנגד המטבעות השונים עשה את שלו והמחירים בשקלים עלו, ולכן - בהנחה שאצל רוב האזרחים לא חל שיפור משמעותי במשכורות השקליות - מכוניות הפכו למוצר קשה יותר להשגה. סך ההכנסות של מדינת ישראל ממסים בשנת 2003 עמד על כמעט 62 מיליארד שקל, וכ-69% מהם נגבו באמצעות מערכת מס ערך מוסף. אף שגם בתחום המע"מ תורם ענף הרכב תרומה מכובדת, בשאר סעיפי המיסוי - מס קנייה על מוצרי יבוא, בלו על הדלק ומכס - יש לענף הזה תרומה עיקרית. כך למשל, בשנה שעברה נגבה מס קנייה מ"רכב וחלקיו" בהיקף של כ-5 מיליארד שקל, שמהווים קרוב ל-59% מסך הכנסות המדינה ממס קנייה. כלל מוצרי החשמל והאלקטרוניקה, רק לצורך ההשוואה, הניבו לאוצר המדינה רק כ-10% מהכנסות מס קנייה - ובכך כלולים גם טלפונים, מזגנים וכל שאר מוצרי הצריכה החשמליים.


	ביבי ו"הפרה החולבת"


	ברבעון הראשון של 2004 הפחית אמנם שר האוצר את מסי הקנייה על מוצרי צריכה, אבל ב"פרה החולבת" - שוק הרכב-הוא לא העז לגעת. כאשר מוסיפים למס הקנייה גם את המכס (שמשולם על מכוניות שמיובאות בעיקר מיפן ומקוריאה) ואת המיסוי על חלפים, מגיעים לסכום מצטבר (סיכום ראשוני בלבד) של כ-5.23 מיליארד שקל. מס הקנייה שמוטל על מכוניות נוסעים בישראל מגיע ל-95%, על יבוא מיפן וקוריאה מוטל גם מכס בשיעור של 7%, ועל הכל מוטל גם מע"מ בשיעור של 17%. רכב מסחרי מחויב במס קנייה של 75%, ושאר המיסויים דומים. ראוי לציין, כי כלי רכב שמיובאים עם ציוד בטיחות, כגון ABS וכריות אוויר, זכאים לפטור ממס בשיעור של כ-4% ( בממוצע) לכל מערכת, כך שנטל מס הקנייה (הממוצע) מצטמצם ל-81% לפני מכס ומע"מ. בעוד שרכישת כלי רכב היא חד-פעמית, על הדלק אנחנו משלמים מדי יום. במהלך 2003 שילמנו כ-7.6 מיליארד שקל כמסים על דלק - בעיקר בנזין וסולר - וגם אם מפחיתים מסכום זה את המס על סולר לתעשיה, מדובר בגבייה של קרוב ל-7 מיליארד שקל מענף הרכב (סיכום זמני: כ-12 מיליארד שקל). כאשר מוסיפים את המע"מ שמשולם על-ידי ענף הרכב (סדר גודל של 1.5 מיליארד שקל), ולכך גם את אגרות הרישוי לרכב, כמה עשרות אגרות נוספות (החל מרשיונות נהיגה, דרך בדיקות רפואיות, קורסי השתלמות וכלה באגרות מבחן למיניהן), ולכך מוסיפים גם קנסות לסוגיהם - עולה שבעלי הרכב טמנו בשנת 2003 באוצר המדינה יותר מ-14 מיליארד שקל. אגב, בעלי הרכב גם משלמים כ-10 מיליארד שקל נוספים לחברות הביטוח - וזה רק בסעיפי הנזק השונים (לא כולל גניבות). סכום זה מתאר, לכן, חלק מן העלות של תאונות הדרכים אשר משולמת על-ידי הציבור. ההערכה המקובלת היום היא שמדינת ישראל גובה באמצעות ענף הרכב סכום כולל של כ-20 מיליארד שקל. אחד הדברים היפים בדוח סיכום פעילות אגף המכס ומע"מ הוא הצגת הדרך הברורה והבהירה שבה משפיעות ההחלטות הפיסקאליות על התנהגות השוק. דוגמה בולטת (אם כי ספק אם דווקא בה היו בוחרים אנשי האוצר) להשפעה פיסקאלית התרחשה בשנת 2003 בענף הדלק. באפריל 2002 הוחלט להעלות את הבלו על סולר, ולהותיר על כנו את הבלו על נפט. התוצאה הכמעט מיידית של החלטה זאת היתה שרמאים זריזים החלו לרכוש נפט בכמויות גדולות, ולמהול אותו בסולר ששווק לצרכן. כדי לסבר את האוזן נאמר שבחצי השנה שלפני השינוי במיסוי נמכרו בארץ כ-71 מיליון טונות נפט, ובתקופה המקבילה ב-2003, לאחר שינוי המיסוי, נרכשו כ-138 מיליוני טונות. בהנחה שהחורף האחרון לא היה קר מקודמו, אפשר לקבוע שקרוב ל-70 מיליון טונות של נפט נמהלו על-ידי הרמאים בתוך הסולר שנמכר לציבור, ובכך נגרם למדינה הפסד משוער של כ-100 מיליון שקל. חמורה מכך העובדה שנפט בסולר גורם לנזקים גדולים למנועי הדיזל, ובעיקר לפגיעה יקרה מאוד (כמה אלפי שקלים) במשאבות ההזרקה. במחצית 2003 הועלה המיסוי על נפט לאותה רמה כמו המיסוי על סולר, ובאורח פלא הצטמצם הביקוש לנפט לרמה של 50 אלף טונות בלבד. כדי למנוע נזקים דומים למנועי בנזין הועלה גם המס על הנפטא לרמת המיסוי הגבוהה יותר של בנזין.