 |
על-פי נוהלי משרד החינוך, שמפורסמים בחוזר מנכ"ל עבה, יש מספר מוגדר של ספרי לימוד שניתן להשתמש בהם במערכת, והם נמנים עם רשימת הספרים המאושרים. מעבר לתעודת ההכשר שמקבלים ספרי הלימוד שמפוקחים על-ידי משרד החינוך, מתפרסם גם מחירם המומלץ לצרכן. אבל בשטח כמובן לא מכירים את החוזר - וההורים משלמים הרבה יותר. בחופש הגדול בשנה שעברה הגיעה פרשת ארון הספרים לפיצוץ, כשהמועצה לצרכנות הכריזה כי שוק הספרים פרוץ לחלוטין, ומשרד התמ"ת מיהר לקחת אחריות והצהיר כי יעשה את אשר משרד החינוך לא עשה. אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד. בחודש מאי השנה הבינו בלשכתו של סגן שר התעשיה, מיכאל רצון, כי ההכרזה היתה מוקדמת מדי: "כמי שעמד בחזית המאבק נגד שיטת הפיקוח או אי-הפיקוח של משרד החינוך בשנת הלימודים הקודמת, אני בקיא בפרטי ההתנהלות בין שני המשרדים, וצר לי לומר כי אף שמשרדנו ביקר את משרד החינוך וביקש ליטול לידיו את הסמכות - מיהרנו להצהיר, אך בוודאי לא מיהרנו לעשות", כתב רצון למנכ"ל המועצה לצרכנות, גלית אבישי. לדברי
רצון, "משרד החינוך פעל במהירות והעביר את הנושא לטיפולנו כפי שביקשנו. .. רצוי היה, בטרם אנו תוקפים את משרד החינוך, לערוך בדיקה מקיפה ומעמיקה של הנושא, ולהבין מהם הכלים הדרושים לנו לצורך עריכת פיקוח יעיל, באילו עניינים נדרש שיתוף הפעולה של משרד החינוך, והאם נדרשת תקופת מעבר, שבה משרד החינוך ימשיך את הטיפול כפי שנעשה עד כה, ולאחר היערכות משרד התמ"ת יעבור הנושא לטיפולנו. צר לי לומר, כי מכיוון שהנושא טופל בצורה שטחית ולא רצינית על-ידינו, יוצא ציבור התלמידים השנה ניזוק אף יותר, ובבואנו לברך יצאנו מקללים..." המכתב הזה עדיין לא פותר את הבעיה של הורי ישראל, שהפסידו בפינג-פונג הבירוקרטי שנוהל בין שני המשרדים על גבם. התוצאה היא שרק באמצע יוני קיבל שוב משרד החינוך את סמכויות האכיפה חזרה אליו, מועד שאינו פותר כלל את בעיית הקניות של שנה זו. אם בכוונתכם לצאת לציד הספרים השנתי, ראוי לשים לב לדברים הבאים. מנהלי בתי-הספר מחויבים לפרסם את השמות והמחירים של הספרים המומלצים על-ידי משרד החינוך.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
ההורים משלמים הרבה יותר
|
|
 |
 |
 |
 |
|
המחיר עולה עם הגיל
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אספנו קבוצה גדולה של רשימות ספרי לימוד מבתי-ספר שונים ברחבי הארץ: בית ספר יחד במודיעין, בית-ספר רמות ביבנה, בית-ספר שפרינצק ברחובות, בית-ספר בלפור בתל-אביב ועוד. בשום רשימה שדגמנו לא צוינו המחירים. מה עושים? נכנסים לאתר האינטרנט של משרד החינוך (www.education.co.il), מגיעים לכתוביות רצות שבהן כתוב "חוזרי מנכ"ל" (בצד שמאל של המסך), מקישים על העכבר ורושמים מלת חיפוש: "ספרי לימוד". אז מגיעים לספרים בפיקוח ולמחירים המומלצים שלהם. מצאנו שבכיתות הנמוכות מרבית הספרים שהופיעו ברשימות בתי-הספר הופיעו גם באתר משרד החינוך והיו בפיקוח. ככל שגיל התלמידים עלה, עלה בהתאם גם מחיר הסל (זינק מכ-300-250 שקלים לכ-800 שקלים) וגדל מספר הספרים שאינם בפיקוח. בדיון שנערך לפני כמה חודשים בוועדת החינוך של הכנסת, עלה הנתון הבא: 70% מספרי הלימוד בתיכונים ו-20% מהספרים בבתי-הספר היסודיים כלל אינם נמצאים ברשימות הספרים המאושרים של משרד החינוך. לטענת משרד החינוך, הנתון האמיתי נמוך הרבה יותר ורק 15% אינם מאושרים. אותם ספרים יוצרים בעיה חמורה בנוסף לחור בכיס: הם אינם בעלי אישור פדגוגי, ולכן ייתכן שהם פשוט לא עושים את העבודה. מה עוד שונה השנה? ראינו התרחבות משמעותית של פרויקט ההשאלה ושל קניות מרוכזות של בתי-ספר, שמוזילות את המחיר (שיטה טובה למי שעוד לא התארגן). למשל, באחד מבתי-הספר באשדוד מתקיים פרויקט השאלה, וכתוצאה מכך חנויות ספרי הלימוד מורידות מחירים לרצפה ונותנות הטבות ומבצעים גם על מכשירי כתיבה - כדי למשוך לקוחות. בפרויקט ההשאלה משלמים התלמידים בתחילת השנה אגרה שנתית בת כ-240 שקלים ונהנים מהספרים כל השנה. בסוף השנה הספרים חוזרים לבית-הספר לקראת מסירתם לתלמידים חדשים. הפרויקט, שנתקל בשנת הלימודים האחרונה בסירוב מצד ראשי רשויות ומנהלי בתי-ספר, שטענו כי מדובר בטרחה גדולה, צבר תאוצה - וכיום כמחצית מבתי-הספר משולבים בפרויקט, רובם ביישובים חלשים. החיסכון לתלמיד נע בין 400 ל-600 שקלים, תלוי בשכבת הגיל. דרך נוספת לחסוך היא שיטת הקנייה המרוכזת. כיום מציע משרד החינוך לוועדי הורים להצטרף ולרכוש ספרים באמצעות מכרז שיצא לכל המוציאים לאור, ובמסגרתו נדרשו המוציאים לאור להוריד את המחירים מתחת לרף שקבע משרד החינוך. סיכום ביניים: כדי לדעת אם הספרים ברשימה שקיבלתם הם ברשימת הספרים המפוקחים וכדי לדעת מה המחיר המומלץ, היכנסו לאתר האינטרנט של משרד החינוך ובדקו. קיימות שתי דרכים עיקריות לחסוך: לקנות במרוכז ולהפעיל לחץ על בית-הספר להצטרף לפרויקט ההשאלה.
|  |  |  |  | |
|