 |
/images/archive/gallery/107/934.jpg המבצעים ברשתות השיווק מטעים
צילום: ברקאי וולפסון  |
|
|
|
|
| סקר: 74% מהצרכנים הוטעו במבצעים של רשתות מזון. כל צרכן חווה בשנה האחרונה בממוצע למעלה מ-3 הטעיות במבצעים |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יעל גרוס
13/9/2004 13:42 |
|
|
|
|
|
|
|
74% מן האוכלוסייה היהודית הבוגרת טוענים כי הוטעו במהלך השנה האחרונה במבצעי מכירות של רשתות מזון, מרכולים ויצרנים אחרים- כך עולה מסקר מיוחד, שערך מכון ברנדמן למחקר ויעוץ בשיווק.
מהסקר עולה כי כל צרכן חווה בשנה האחרונה בממוצע למעלה מ-3 הטעיות במבצעים. 60% מדווחים כי שילמו על מוצר שבמבצע יותר מכפי שניתן היה להבין ממודעות הפרסום. 36% לא זכו בשי שהובטח להם, 4% קנו מוצרים, שמאוחר יותר התברר כי פג תוקפו של מחיר המבצע.
כאשר שאלו סוקרי מכון ברנדמן את הנשאלים מה היו הגורמים המטעים השיבו 60% כי המטעה ביותר הוא תווית מחיר המבצע על המוצר לאחר שפג תוקף המבצע. 68% טענו כי תנאי המבצע נכתבו בשיטת "האותיות הקטנות", 64% השיבו כי המתנות המובטחות לא הוענקו להם בטענה כי אזלו מן המלאי, 57% אמרו כי ניסוח תנאי המבצע היה בלתי ברור, 56% לא שמו לב לתאריך תפוגת המבצע. 55% אמרו כי מיקום שלטי הפרסום של המבצע הטעה וגרם לקניית מוצר שלא במבצע ו-52% התמרמרו על אופן סימון מחיר המבצע על-גבי המוצרים עצמם.
מממצאי מכון ברנדמן עולה כי טענות על ניסוחים מבלבלים נשמעו יותר מפי גברים מאשר נשים. אלה התלוננו כי טעויותיהן נבעו משיטת "האותיות הקטנות". הערך ממוצע של קנייה מוטעית אחת חושב על-ידי מכון ברנדמן כ-16 שקלים. עלות טעות ממוצעת אחת של גבר - 18 שקלים, של נשים - 15 שקלים, של צעירים - 19 שקלים ואילו טעות של לקוחות מבוגרים התבררה כנמוכה ביותר - 13 שקלים.
מחישוב כולל עולה כי כל לקוח משלם בממוצע לשנה כ-60 שקל על קניית מוצרים שאמורים היו להימכר לו בתנאי מבצע. "לפיכך", אומרת רות ברנדמן, מנכ"ל מכון ברנדמן למחקר ויעוץ בשיווק, "היקף ההוצאה העודפת השנתית בעקבות מבצעים מטעים מגיע ל 160 מיליון שקל. זהו המחיר העודף ששולם לעומת המחיר המובטח לפי תנאי המבצע".
מתי מגלים הלקוחות כי טעו? 44% ליד הקופות, 28% עם בדיקת החשבון לאחר התשלום בקופה, 28% בביתם, 23% כאשר שבו ובחנו את המוצרים על המדפים ו- 11% - רק כאשר הופנתה תשומת-לבם לכך. (הערה: הסכום מסתכם ביותר מ100%- משום שמי שהוטעו יותר מפעם אחת גילו את הטעויות בנסיבות שונות).
"אחת המסקנות המעניינות ביותר העולה מן הסקר", אומרת רות ברנדמן, "היא שלמרות המודעות הגבוהה לכך שמבצעי המכירות מכילים פוטנציאל גדול של טעויות והטעיות חוזר רוב הציבור וקונה מוצרים תחת מבצעים". כאשר שאל מכון ברנדמן כיצד מתמודדים הלקוחות עם גילוי הטעות התברר כי 42% מחזירים את המוצר בתמורה לזיכוי כספי מיידי או תעודת זיכוי. 36% מחליטים בכל זאת לקנותו, 12% מבטלים הקניה במהלך עריכת החשבון בקופה, 4% ניסו להחזירו אך ללא הצלחה, 1% החליטו שלא לשוב ולקנות במרכול המטעה. 5% מגיבים בתגובות אחרות.
"מנתוני הסקר ניתן להגיע למסקנה שיווקית נחרצת: 'המבצעים או מה שנתפש כמבצעי מכירות' הם גורם שיווקי יעיל ביותר, המושך ומפתה את הלקוחות להעדיף מוצרים שבמבצע. הנתונים מעלים כי 71% מן הציבור מעידים כי הם עירניים למבצעים ונמשכים לקנייתם במסגרת זו", מסכמת רות ברנדמן ומוסיפה בנימה אישית: "מן התמונה שמצייר הסקר עולה המסקנה העצובה, שהציבור מוכן לספוג מבצעים מטעים, מצד אחד, וכי הטעיה במבצעים היא מקור לא מבוטל של הכנסות לגורמי הייצור והשיווק".
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
