 |
מה שעצוב בסיכום השנתי של פרויקט המפה הכלכלית של BDI ועסקים, הוא שהכותרת שפתחה את הפרויקט: "המצב הכלכלי הקשה ביותר - באזור הצפון", היא גם הכותרת שמסכמת את השנה הראשונה לפרויקט, וזאת בהתאם לממוצע הנתונים בתקופה כולה. אין ספק, קשה יותר למצוא עבודה באזור הצפון, וגם קשה יותר להחזיק בה מאשר באזור תל-אביב והמרכז.
במקביל, קשה יותר לקיים עסק מצליח באזור הצפון. עם זאת, אפשר להתעודד מהעובדה שהנתונים לחודש אוגוסט, גם אלה הנוגעים לאזור הצפון (העמקים והגליל התחתון, רמת הגולן, חיפה והגליל המערבי) טובים יותר מאלה שנרשמנו באוקטובר 2003.
הנתונים מהווים גם אינדיקציה להתאוששות בענף ההיי-טק. לפיהם, אזור השרון, שהוא אזור היי-טק מובהק (בהרצליה פיתוח וברעננה שוכנות כמה מחברות ההיי-טק הגדולות בארץ), נהנה משיעור הפיטורים הנמוך ביותר בממוצע שנתי. לעומת זאת בתל-אביב, אף שהיא מוגדרת כאזור הבטוח ביותר לעסקים, פוטרו יותר עובדים מאשר באזור הנגב ובירושלים, ובמהלך השנה היא אף הובילה את הטבלה כשיאנית הפיטורים.
ייתכן שההסבר לתופעה טמון בכך שתל-אביב משופעת באזורי מסחר, בתי-מלאכה ומפעלים שמצבם קשה יותר מזה של מפעלי ההיי-טק בשרון, ובכך שבתל-אביב מפטרים בקלות רבה יותר מאשר בנגב, למשל - כי בתל-אביב גם קל יותר למצוא עבודה, ויש בה הרבה יותר עבודות מזדמנות לתקופות קצרות. עקב כך, אין בתל-אביב שיעורי אבטלה גבוהים כמו אלה שיש בנגב. נקווה שהשנה הבאה תהיה טובה יותר גם לפריפריה, ולכלכלה הישראלית בכלל.
|
|
 |
|
 |
|
|
