 |
/images/archive/gallery/105/587.jpg שמוליק שלח
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| יכולתה של רשות השידור לגבות כספים תוך התעלמות מוחלטת מהחוק, מקרבת אותנו יותר מאי פעם למלחמת אחים אמיתית |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שמוליק שלח
19/9/2004 14:39 |
|
|
|
|
|
|
|
מבין שלל הכתבות שהתפרסמו במוספי החג היתה אחת מטרידה במיוחד. כתבת התקשורת של הארץ, ענת באלינט, ראיינה זוג שעבד בשנה האחרונה באגף הגבייה של רשות השידור. הזוג תיאר בפרוטרוט כיצד הפעילה הרשות שיטות גבייה לא חוקיות על מנת "לשכנע" אזרחים לשלם את האגרה. רשות השידור החליטה, כפי שנודע בחודש יוני, להעזר בשיטות יצירתיות על מנת להילחם בגירעון הגדל ובקיצוץ במחיר האגרה עליו החליטה הממשלה. במשך שנת 2003 השתמשה הרשות בטכניקות שונות. במחסומי הדרכים ברחבי הארץ, הצטרפו נציגי הרשות לצוות גובים מרשויות המס והמשטרה ואיימו על אזרחים כי במידה ולא ישולם החוב לרשות השידור – יעקלו את רכבם. מהתיאורים בכתבה עולה שיטת גבייה שלא מביישת את העולם התחתון – איומים, שימוש בכוח, התעללות, גבייה מאזרחים שאין להם אמצעים לשלם (כך מעיד הגובה לשעבר) וחדירה לרשות הפרט. כל זאת כאמור, מבלי שיש לרשות כל אישור חוקי לבצע פעילויות אלו.
רק שהאזרחים בהם מדובר אינם בהכרח כאלו החייבים לרשות תשלום עבור האגרה. חלק גדול מהאזרחים כלפיהם הופנו משאבי הגבייה היו "פוטנציאלים", כפי שהגדירו אותם המרואיינים בכתבה. כלומר אזרחים שלרשות השידור אין כל מידע לגביהם. אך בעוד גוף הנוקט במינהל תקין היה מניח כי כל עוד אין מידע האזרח אינו חייב, ברשות השידור הניחו את ההיפך. התוצאה הייתה גבייה של מיליוני שקלים, במרמה ושלא כחוק, מאזרחים שפחדו "להתעסק" עם הרשות.
אבל הדבר המפחיד באמת אינם אמצעי הגבייה שהפעילה רשות השידור, אלא ההתייחסות לכך מטעם רשויות החוק. משרד המשפטים, המשטרה וכן משרד התקשורת, אינם עושים דבר על מנת למצות את הדין עם האחראים. מספר חודשים לאחר שהרשויות יודעות על מהלכי רשות השידור ולאחר שחוות דעת העריכו כי יש בעיה חוקית במהלכים אלו, לא נראה כי יש כוונה או יכולת לדרוש מהרשות לפעול בהתאם לחוק ולהעניש את האחראים לחריגה ממנו. רשות השידור כמו הרשויות המקומיות ורשויות המסים גובה את המסים מתוקף פקודת המסים (גבייה), חוק ארכאי ובעייתי שכמעט ולא עודכן משנות ה-30 של המאה הקודמת. במסגרת החוק רשאיות הרשויות המדוברות לבצע כמעט כל מהלך גבייה, שהן חושבות שיצליח, מבלי לקבל אישור בית משפט לגביו. בשנים האחרונות אושר לרשויות המקומיות להשתמש בסמכויות הנרחבות של פקודת המסים על מנת לאלץ אזרחים לשלם. אולם, מעולם לא נבחנה יכולתו של החוק הנ"ל כאשר הרשויות בקשיים כלכליים ממשיים. כך יוצא, שרשות השידור יכולה "לצאת לדרכים" להקים מחסום, לאיים בעיקול מכוניות ונראה את האזרח מוכיח שזה לא חוקי.
ומילא אגרת רשות השידור, מס שנוא ומיותר ששעון החול לביטולו כבר התהפך, אבל מה ימנע מרשויות אחרות במדינה, שגם להם לא חסרים גירעונות, שלא לפעול באותה הדרך? יש לרשות מקומית גירעון, הממשלה לא מעבירה לה מספיק כספים? אין בעיה, שוכרים כמה שוטרים, מקימים מחסומים בכניסה לעיר, עוצרים אזרחים (עדיף במכוניות חדשות) ודורשים מהם לשלם 1,000 שקל על חוב ארנונה שאולי לא קיים. מה האזרח יעדיף, לשלם עוד 1,000 שקל, בתשלומים נוחים, או שיעקלו לו את המכונית? רוב האזרחים, כך עולה ממאמצי רשות השידור, יעדיפו לשלם.
יש טענות למע"מ על גבייה נמוכה מדי? אל תדאגו. ישנם עשרות אלפי מובטלים במדינה שישמחו לסיכוי להתפרנס. כאשר מבהירים להם שהאפשרות היא או לגבות את הכסף או להיות מפוטרים, הם יסתמו את האף וישמחו להפעיל את המוטיבציה ויכולת השכנוע על האזרחים. מה כבר האזרחים (שאינם עורכי דין או מקורבים לחברי כנסת) יכולים לעשות?
בשבועות האחרונים מאיימים עלינו כי תפרוץ מלחמת אחים במידה ונתנתק או לא מרצועת עזה. ההיסטוריה הוכיחה כי מרי אזרחי התפתח על נושאים שונים לגמרי. מעקלים שדופקים על דלתו של האזרח ודורשים ממנו חוב שאינו קיים בשם רשות ממשלתית, משאירים אותו ללא הגנה מכיוון שרשויות החוק אינן מזדרזות להתערב. גם אזרח שומר חוק ושפוי יתקשה להישאר אדיש, כאשר תאבת הבצע וכוח השלטון יאפשרו לרשויות בישראל לבקוע את חומת ההדחקה הדקה שעוד נשארה לו, ויצא לרחובות מתוך הרגשה שכלו כל הקיצים. מנהיגים רבים בהיסטוריה איבדו את ראשם ומעמדם משום שבחרו להתנתק מהעם. תשאלו את לואי ה-16 ומרי אנטואנט.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
