 |
/images/archive/gallery/259/150.jpg מתיו ברונפמן ודודי ויסמן.
סיוון פרג, רובי קסטרו,עיבוד מחשב  |
|
|
|
|
| רבוע כחול וטאואר סיפקו את כותרות השבוע בשוק ההון. המשותף ביניהם נובע מהדרך בה מתנהלים בעלי העניין בשוק הישראלי |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שמוליק שלח
20/2/2005 12:05 |
|
|
|
|
|
|
|
לפני כחודשיים קיבל דודי ויסמן טלפון מפתיע. בצד השני היה עיתונאי שביקש את תגובתו לידיעה בה נאמר כי קבוצת ברונפמן לא מרוצה שמשרד 'שטרית מדיה גרופ' מקבל מוויסמן ריטיינר של כ-250 אלף שקל בחודש. ויסמן כאמור הופתע, אך לאחר שניה עבר להתקפה. הוא הכחיש, השמיץ, איים וטרק את הטלפון. אבל הוא לא הסתפק בזאת. כעבור כמה דקות הוא אף התקשר למו"ל העיתון ואיים באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי ידאג "לסגור את העיתון" אם הידיעה תעלה.
השבוע, כאשר התפוצצה פרשת כספי הפרסום של הריבוע הכחול, היה מי שתהה לאן ויסמן נעלם פתאום. אין מה לדאוג, ויסמן לא נעלם, הוא היה בניו-יורק בתחילת השבוע. אולם נראה כי הדאגות שלו התרכזו יותר בעניין עצמו ופחות בפרסומים בעיתונות. הסכסוך בקבוצת ויסמן-ברונפמן הגיע לשלב בו כבר אין על מי לאיים. "העלמותו" של ויסמן והאדישות הפתאומית לידיעות בנושא, מוכיחות כי הוא כבר עבר הלאה.
הסכומים הנקובים מעוררים שאלות לא נעימות. הרבוע הכחול משלם מעל 3 מיליון שקל בשנה למשרד פרסום ויחסי הציבור של רות שטרית, עבור שירותים שלא כוללים את עלות קניית המדיה. בין אם הידיעות בנושא נכונות או לא, משקיעי הרבוע הכחול, שאינם נמנים עם בעלי העניין, צריכים לשאול את עצמם מה בדיוק קורה שם בהנהלת רשת הקמעונות. גם במידה ומדובר בטקטיקת מו"מ בלבד של קבוצת ברונפמן שמעונינת לרכוש את חלקו של ויסמן בגרעין השליטה, עדיין עומדת הרשת בפני זעזוע לא קל.
אבל נעזוב לרגע את ויסמן וברונפמן ונעבור לזוג אחר שמשך תשומת לב השבוע. בתחילת השבוע כינס עידן עופר, יו"ר החברה לישראל, מסיבת עיתונאים מצומצמת ובה הוא "פתח את הפה". לעופר הייתה כתובת ברורה למצבה של טאואר – המנכ"ל והיו"ר הפורש של החברה – כרמל ורניה. הציטוטים היו מפתיעים. לא רק עקב נדירות הארוע – עידן עופר מדבר ולציטוט – אלא בעיקר בעקבות ההתקפה הקשה על המנכ"ל לשעבר.
ישנה גם הפתעה נוספת. האשמת ורניה, יכולה לחזור לעופר כבומרנג. מועמד עתידי לתפקיד (ש"יגיע מתעשיית השבבים", כפי שהגדיר זאת עופר) יבין שעידן עופר לא יהסס להטיל רפש כאשר זה מתאים לו. בחברה במצבה של טאואר, תוצאות טובות אינן מובנות מעליהן ואף מנכ"ל מצליח לא מעוניין במאבק עם הבעלים. גם מי שחושב שעידן עופר צודק לא יכל להתעלם מהדברים שיש לורניה לומר בנושא. ואכן כבר למחרת בבוקר הטיח המנכ"ל הפורש האשמות לא פשוטות. עולה מהם תחושה קשה לגבי סיכויי ההישרדות של טאואר וכן לגבי אופן קבלת ההחלטות של בעלי החברה וההנהלה.
גם במקרה זה, המשקיע הרציונאלי שמחפש תשואה בעלת סיכון נמוך יחסית, כדאי שישאל את עצמו עד כמה הוא רוצה את הבלאגן של יצרנית השבבים הכושלת על ראשו. תשובה ברורה כי העתיד הוא חיובי, רק עידן עופר מוכן לספק.
המשותף בין שני המקרים הוא הזעזוע שספגו החברות. מניותיהם של הריבוע הכחול וטאואר, כמעט ולא הושפעו מההתנהלות הבעייתית של ראשיה, ואם כבר אז לטובה. בחשבון שבועי סיפקו רבוע כחול וטאואר תשואה של כ-2% בבורסה התל אביבית. אין תשובה חד משמעית למה המניות של החברות עלו, בעיקר על רקע השונות הגבוהה של מניה כגון טאואר. אבל המקרה משקף את יחס השוק והמשקיעים למניות ולבעלי העניין המחזיקים בהם.
שוק ההון הישראלי היה מאז ומעולם חצר המשחקים האחורית של ברונפמן, ויסמן, עופר ודומיהם. אמון? שאלות קשות? השמצות? האשמות? רמיזות לפלילים? חוסר אחריות? הצחקתם אותם. כל עוד אפשר לתמרן את העיתונות ויש בעל עניין אחר למכור לו את המניות, באמת שכל השאר לא מעניין.
המשקיעים, למרבה הצער, כבר מספיק ציניים בשביל להבין זאת. אותם משקיעים יודעים כי עופר, ויסמן וברונפמן כבר ימצאו את הדרך לדחוף את החברות שלהם – עוד מענק מהממשלה, עוד כתבה מחמיאה בעיתונות, ספין מתוחכם, מנכ"ל חדש שיתפתה להיכנס או משקיע מוסדי גדול – משהו כבר יסתדר. רק תנו להם להמשיך לשחק.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
