 |
/images/archive/gallery/111/946.jpg איתן רוב, ראש אגף המכס
ארכיון  |
|
|
|
|
| בכדי לשלם פחות מס בישראל צריך לדעת את כללי המשחק. איתן רוב, מנהל רשות המסים, ילמד אתכם - בעיקר קומבינות |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שמוליק שלח
11/2/2005 13:45 |
|
|
|
|
|
|
|
אנחנו שונאים מסים. ומי לא בעצם? אבל בכל זאת, לישראלים יש חשבון ארוך עם מיסוי. מערכת המסים בישראל ידעה מאז ומעולם להכניס את ידיה הארוכות והשמנוניות לכיסיהם של אזרחי המדינה. מלוות מיוחדות, סתימת חורים תקציביים ע"י "הוראת שעה", מיסוי עקיף גבוה במיוחד, מסי קניה שערורייתיים על מוצרי צריכה מיובאים ועוד ועוד. ככל שאפשרה היצירתיות במשרד האוצר – הרי האזרח הוא תמיד זה שמספק את הכסף. במקביל, גם ההיתקלות עם רשויות המס לא הייתה חוויה משמחת. הגישה של מערכת המיסוי הישראלית אל האזרח הייתה ועודנה כשל מטריד. בקיצור, אין סיבה לאהוב את רשויות המס בארץ.
אבל כל זה מאחורינו. אור חדש הפציע על מערכת המסים הישראלית ברגע בו נכנס לתפקידו שר האוצר בנימין נתניהו ומינה את איתן רוב למנהל אגף המסים המאוחד ביולי האחרון. במקביל למספר הורדות מסים והקלה, זמנית, על האזרח, מצאו ברשות המסים את הדרך להגדיל את הכנסות המדינה בלי להעלות מסים.
המדיניות היא פשוטה: נוריד מסים לכולם ונממן זאת ע"י אכיפה מוצלחת יותר. יופי, עד כאן זה מצויין. אבל איתן רוב לא מסתפק בזה. מנהל רשות המסים יצא למלחמה אגרסיבית במעלימי המס. עד כדי כך שרוב מעוניין להכניס למערכת החינוך תכנים על "תודעת מס", כפי שהוא קורא לזה. "על הציבור לתרום את חלקו במלחמה הקשה הזו", כותב רוב לעיתון גלובוס.
נכון, הפחתות המסים המגוחכות בשנה האחרונה שיפרו במשהו את תדמית המיסוי בישראל, אך אנו עדיין רחוקים מאוד מהנורמה במדינות המתקדמות. עד אתמול הייתה מערכת המיסוי הדרקונית בישראל אחת מהאויבים הגדולים במלחמת הקיום היומיומית של הציבור בארץ. והנה הפלא ופלא, בן לילה הפכה רשות המסים לבן ברית. רוב שכח כנראה כי למערכת המסים הישראלית יש "חוב" גדול לאזרח ואין מדובר בהפחתות מס כספיות. רגע לפני שמיישמים יוזמות פדגוגיות, אולי יעזור
רוב את האומץ ויסביר לציבור את התנהלותה של רשות המסים לגבי הרפורמות במס בישראל.
מסתבר כי שיעור חשוב בהרבה על מערכת המסים הישראלית אפשר ללמוד דווקא משוק המשאיות הישראלי, ואין הכוונה לשיעורי נהיגה. מיסוי האנרגיה בשוק הרכב מעוות במשך שנים רבות. בעוד אזרח מן השורה שילם את מחיר זיהום האוויר שהוא פולט (הסיבה למיסוי הבנזין - בלו), שילמו המשתמשים ברכבים מבוססי סולר מיסוי נמוך בהרבה – הבלו על הבנזין עומד בישראל על כמעט 50% ממחיר ליטר בנזין לצרכן הסופי. בסולר לעומת זאת, עמד הבלו על כ-10% בלבד מהמחיר הכולל.
המטרה במקור הייתה לעודד את התעשייה ע"י מיסוי נמוך של הסולר ש"מניע" את המשאיות הכבדות. אולם בשנים האחרונות עלו על העגלה גם משתמשים פרטיים שקנו רכבים מונעי סולר (ג'יפים למשל) על מנת לחסוך בתשלום – תופעה אותה מעונינים למנוע ברשויות המס. ואכן, בינואר 2005 אושרה סוף סוף הרפורמה במיסוי משק האנרגיה. כעת משלמים המתדלקים בסולר בלו השווה לכ-16% מהמחיר לצרכן מתוך מטרה להשוות את שיעורי המיסוי על בנזין וסולר עד יולי 2009.
אולם האישור בועדת הכספים לא היה פשוט: התאחדות התעשיינים ניהלה קמפיין אגרסיבי כנגד העלאת המס, שיגרום לתעשיינים, על פי טענתה, נזק בכמיליארד שקל. הקמפיין של התעשיינים לא נעצר בעיתונות אלא נוהל גם בתוך ועדת הכספים בעזרת לוביסטים, בעלי עניין שונים וחברי כנסת מטעם.
בסופו של דבר אישרה ועדת הכספים את הרפורמה אך הוחלט כי שלוש קבוצות – התעשייה, התחבורה הכבדה ותחבורה ציבורית קלה – יקבלו הטבות ע"י קיזוזי מס. כולן כמובן לאחר שהח"כים "השתכנעו" בצורך לעזור להן. למרבה ההפתעה, ברוב עולם המערבי שיעורי המסים על סולר ובנזין דומים (כך למשל בארה"ב ואירופה). בחו"ל, כנראה, לא נדרש לתגמל את התעשייה לאורך השנים במיסוי נמוך על סולר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
לוביסטים, יחצ"נים וחברי כנסת מגויסים
|
|
|
 |
|
|
|
ההטבות לתעשייה ולמובילים לא הסתכמו בזה. השבוע הודיעה רשות המסים על הפחתת מסי הקניה בגובה 5% על משאיות כחלק מעיסקת החבילה להעלאת המיסוי על הסולר. ביטול מס הקניה יאפשר לקונים הנחה שנעה בין אלפים בודדים לכ-30 אלף שקל. הסיבה להנחה הזו, הסבירו ברשות המסים, היא עידוד לתעשייה.
העידוד הזה, יתבטא בעיקר בגידול ברווחי התעשיינים, אך כמעט ולא יבוא לידי ביטוי בגידול בהשקעות וברכישת כלי רכב כבדים. ב-2004 נרכשו בישראל כ-2,500 משאיות, כמעט ללא שינוי לעומת 2003. התעשייה והמובילים רוכשים משאיות בעיקר כתוצאה מגידול בביקושים. דבר שלא קרה בשנים האחרונות.
עכשיו, יבוא מנהל רשות המסים וקודם כל יגלה לציבור כי הכוחות האמיתיים שמניעים את מערכת המיסוי הישראלית אינם מורכבים מחינוך לאזרחות טובה, אלא מלוביסטים, עדרי יחצ"נים וחברי כנסת מגויסים. מי שאינו מוגן ע"י כוחות אלו ישלם. והרבה. יש כמובן קבוצה נוספת של בעלי כוח – עורכי דין ורואי חשבון מהשורה הראשונה ש"דואגים" לתכנוני מס נוחים במיוחד לאלו שעשירים מספיק. בנוסף, בל נשכח שלאורך השנים הושפע סל המיסוי בישראל ע"י אינטרסים פוליטיים.
דוגמא טובה לכך הוא הניסיון להפחית את מס הקניה על יבוא מוצרי אלקטרוניקה בתקופת ממשלת ברק. הניסיון נכשל כמובן. את הכסף היה צריך בכדי לשמן את הידיים הנכונות בהסכם קואליציוני עם המפלגות הדתיות. הסכם שלא החזיק מעמד, כזכור.
מצד שני, יש צדק מסוים בהצעתו של רוב. למה שרק עיתונאים, פוליטקאים ובכירי המשק יבינו איך "עובדת המערכת"? הבה נלמד את ילדינו, כבר בבית הספר היסודי, איך הדברים עובדים באמת: בישראל אסור להעלים מסים, אבל חייבים לדאוג שמישהו "יסדר" את העניינים מול הרשויות, יבהיר את המצב במקומות הנכונים. אחרת, ילדים, יהיה לכם קשה מאוד להחזיק מעמד. איך שרים מחנכי הדור - רמי פורטיס וקוואמי - "הכל פה בקומבינה". אז באמת למה לא להכניס את זה לתוכנית הלימודים?
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
