 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg
צילום: אי-פי  |
|
|
|
|
| על ההסתברות לגילויים חדשים עד 2010, תעשיית הגדג'טים ביפן, מגנט מפלסטיק והזיהום מסיגריות |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
19/9/2004 19:33 |
|
|
|
|
|
|
|
לקראת השנה החדשה – הנה תחזית לא רשמית בדבר ההמצאות והגילויים הצפויים עד שנת 2010 – לפחות על-פי רשימה שמציגה חברת ההימורים הבריטית "לדברוקס" המזמינה את המהמרים "לשים את כספם" על העתיד. מה שמאפיין את "תחזית ההימורים" הנוכחית לעומת קודמותיה: בחמישה נושאים הופחתו הסיכויים להתממשות בתוך חמש-שש השנים הקרובות. בין אלה: הסיכוי למצוא חיים תבוניים על גבי אחד מירחיו של כוכב הלכת שבתאי או הסיכוי לבנות תחנות כוח לייצור חשמל בטכנולוגיית ההיתוך. גם הסיכוי להבין את מוצא הקרניים הקוסמיות ואיך ניתן לרתום אותן לתעשייה על כדור הארץ.
הסיכוי לזהות גלי כוח הכבידה (גלים
גרוויטציוניים) – שמקורם כנראה בחורים שחורים דווקא נראה גדול כי היחס שהודבק לו הוא 1 ל-10. בעבר הלא רחוק היחס היה 1 ל-500. למרות שפיסיקאים בריטיים חלוקים בנושא זה ו-80 אחוז מהם טוענים שאין סיכוי לגילויים גם לאחר שנת 2010.
ארה"ב בונה עתה מיצפה מיוחד, המשתמש בטכנולוגיית קרני לייזר והמידע שיאסוף ימצא על רשת האינטרנט במטרה לזהות ברגישות גבוהה מאד את אותם גלים יחודיים. יש סבורים שניתן בעתיד הרחוק לרתום אותם לשימושים תעשייתיים כלשהם. גם שתי מעבדות אירופיות "וירגו" ו"גיאו 600" העניקו סיכוי גבוה למימוש התחזית בדבר גילוי הגלים המסתוריים הללו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הסוציולוגיה של הגדג'טס
|
|
|
 |
|
|
|
קשה להאמין, אבל זו עובדה: הלהיטות לקנות כל צעצוע היי טק חדש - מה שאנו קוראים גדג'ט - שרק מופיע בשוק, בצד איסוף כפייתי ממש של ספרי קומיקס וקלטות אנימציה – הם אמצעי הדחף כלפי למעלה של הכלכלה ביפן, שלא רווה נחת מביצועיהם של ענפי משק אחרים.
לקהילת אספני הגדג'טס קוראים ביפנית "אוטאקו" והיקפה נאמד ב-2.35 מיליארד דולר בשנה. נכללים ביניהם גם מי שמכור למשחקי מחשב ולסרטי אנימציה המיוצרים על מחשבים. ענקי האלקטרוניקה כמו סוני ופנסוניק ויצרניות המצלמות הדיגיטליות והדי.וי.די נהנות מפריחת ה"אוטאקו". מה שנחשב בעבר כשוק-גומחה מקבל מימדים של ענף מרכזי בכלכלה.
ההסבר הסוציולוגי לצעצועי ההיי-טק וכל מה שמסביב לזה הוא: הרצון לחיות בעולם של פנטזיות. מחקר שערכה חברת נומורה מטוקיו העלה כי 2.8 מיליון יפנים שטופים בקדחת קניות של גדג'טס והם מוציאים כ-11% מכלל ההוצאה הלאומית על תחביבים. חלק גדול מאותה הוצאה קשורה איכשהו בכוכבי הפופ היפניים.
השפעה ניכרת על הלהיטות הכפייתית הזאת לגדג'טס יש גם לאינטרנט, כיוון שהמעורבים בפעילות זאת מחליפים ביניהם מיידע עדכני לגבי כל מוצר חדש וממהרים לרכשו. מומחים סבורים כי מדובר בסוג של "חלוציות מודרנית" שהתרבות היפנית מפתחת. המחקר ציטט מהנדס בן 28, כדוגמא אופיינית, המבזבז 455 דולר בחודש על רכישת משחקי מחשב ווידיאו "מאחר שמבחינתו זה מיצרך הכרחי ממש כמו אוכל ושכר דירה".
תעשיית משחקי המחשב והאנימציה היפנית כמו סרטי קומיקס משגשגת בשנים האחרונות אף כי היא פותחה בעיקר בארה"ב ואירופה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עד כמה מזהמות הסיגריות את האוויר?
|
|
|
|
|
|
|
מחקר שנעשה באיטליה טוען כי זיהום האויר בגלל סיגריות הוא גדול פי עשרה מזיהום האוויר שנגרם ממערכת פליטה של מנועי דיזל במכוניות, במיוחד החדישות שמונעות בדלק מופחת-גופרית.
"הופתענו מהממצאים" הודה ראש צוות המחקר ג'יובני אינברניזי מיחידת הפיקוח על תעשיית הטבק מטעם המכון הלאומי למלחמה בסרטן במילאנו. מדענים בבריטניה שבחנו את תוצאות המחקר קבעו: "יש בו הרבה הגיון". "עשן סיגריות מפזר באויר הרבה יותר חלקיקים הניתנים לשאיפה מאשר מנועי הדיזל מהדור החדש", הסביר אייבן וונס מומחה לזיהום אויר מחברת ייעוץ בלונדון.
הניסוי ששימש בסיס לדו"ח המחקר האיטלקי בוצע במוסך בעיירה קטנה באלפים באיטליה ששם רמת זיהום האוויר בכלל נמוכה מאד. מנוע הדיזל שהופעל היה "טורבו דיזל" של מכונית מדגם מונדיאו" מתוצרת פורד, שנת 2002 (נפח מנוע: 2000 סמ"ק). הרכב היה על הכבש ששה חודשים. במשך שלושים דקות במוסך הסגור הוא פעל ודגימות החלקיקים שפלט המנוע נאספו אחת לשתי דקות. לאחר מכן, איווררו את המוסך למשך ארבע שעות והדלתות נסגרו שנית: סיגריות-פילטר הודלקו ובערו במשך 30 דקות.
דגימות האוויר הראו כי הוא זוהם פי עשרה יותר בחלקיקים נשימתיים שיצרו הסיגריות הבוערות מאשר מנוע הדיזל. במיוחד שמו לב החוקרים לחלקיקים שממדיהם מתחת ל-2.5 מיקרומטר, שחודרים לנאדיות (או הבועיות) שמהן עשויה הריאה . חדירה של חלקיקים אלו לתאי הריאה היא המסוכנת ביותר להתפתחות של סרטן.
רוב הכימיקלים שנפלטים לאויר בעת בעירה של סיגריה הם בעלי תוחלת-חיים קצרה ובעלי רמת-נזק גבוהה לסביבה הקרובה להם. למשל: אלדהידים מזיקים לצמחים ולעיני האנשים וגם למעברי הנשימה. ניטריק-אוקסיד – תחמוצת החנקן שגם אותו מייצרת הסיגריה הבוערת הוא רכיב מרכזי בערפיח הפוטוכימי שמעודד היווצרות רמות גבוהות של אוזון, באזורים עירוניים. "ככל שיותר אנשים יעשנו מחוץ לבתיהם, במסדרונות, בכבישים תהיה לכך יותר השפעה חמורה על הסביבה", הסביר עורך המחקר האיטלקי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מגנט מפלסטיק
|
|
|
|
|
|
|
מה דעתכם על מגנט עשוי פלסטיק? - נשמע מופרך, אבל מגנט כזה, ראשון מסוגו בעולם ש"פועל" בטמפרטורת החדר עבר ניסויים ראשוניים במעבדות אוניברסיטת דורהאם בבריטניה. השתמשו בו להרמת שבב ברזל מריצפת המעבדה.
אמנם כבר בשנת 2001 הודיעו כימיאים מאוניברסיטת נברסקה בארה"ב כי יצרו את המגנט הראשון בעולם שעשוי כולו מפלסטיק, אבל הוא עבד רק כאשר הטמפרטורה בסביבתו היתה מתחת ל-10 מעלות קלוין. נסיונות אחרים לייצר מגנט כזה לא היו מסחריים וכלכליים במידה הדרושה.
הפיתוח הבריטי הוא לכן לשימושי יום-יום ובכל תנאי חום וקור. השימוש המעשי הקרוב ביותר של חידוש זה: ציפוי לדיסקים הקשיחים במחשבים. בכך יוולד דור חדש של דיסקים בעלי תכולת-מידע גבוהה.
מדען החומרים ג'רי טורנס מקליפורניה, היועץ לכמה מענקי האלקטרוניקה בעולם כמו יבמ, סבור כי הפיתוח הבריטי הוא בדבר פריצת דרך מדעית טכנולוגית רבת משמעות.
המגנט מפלסטיק מבוסס על פולימר חדש שפיתח צוות בראשו ד"ר נאביד זאידי וקבוצת המחקר שלו לחומרים אורגנו-אלקטרואקטיביים. הפולימר יוצר משני רכיבים: אמרלדין המבוסס על פוליאנילין וטטרהסיאנוקינודימתאן (תרכובת שכוללת מתאן). הראשון נבחר מאחר שהוא בעל תכונות מוליכות כמו של מתכת ויציב באויר. השני הוא בעל תכונות של חלקיקים טעונים (רדיקלים חופשיים).
המגנט הקונבנציונלי שבו משתמשים עשרות רבות של שנים, תכונות המיגנוט הוא תוצאה מ"ספינים אלקטרוניים". החוקרים הבריטים מבקשים לחקות תכונה זאת במגנט הפלסטיק. אם יצליחו הניסויים ויעילות המגנט מפלסטיק תהיה מאה אחוז – ינסו להשתמש בחומר הזה גם לישומים רפאויים: למשל ברפואת שיניים או בהשתלת השבלול, האוזן הפנימית לכבדי שמיעה. מאחר שמדובר במגנט אורגני יש סיכוי טוב שהגוף לא ידחה שתל כזה.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
