 |
/images/archive/gallery/122/792.jpg
אילוסטרציה  |
|
|
|
|
| לקראת סוף השנה נערכים בבנקים לקרב על 200 מיליארד השקלים שלנו המושקעים בקופות ובקרנות. האם כדאי לעבור בין הקופות, ולמה צריך לשים לב? |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יהודה שרוני
16/9/2004 10:49 |
|
|
|
|
|
|
|
שימו לב לסכום הבא: 200 מיליארד שקל. זה הסכום שעליו מתמודדים מדי סוף שנה במערכת הבנקאית - כספי ההשקעות בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות. לגופים השונים, אם כן, יש כל הסיבות שבעולם להתמודד על סכום העתק הזה.
אבל השנה צפוי הרבעון האחרון להיות אפילו חם מהרגיל: ההמלצות המסתמנות של ועדת בכר, הקוראות להפריד את קופות הגמל וההשתלמות מהבנקים, כבר עושות את שלהן. בתשעת החודשים הראשונים של 2004 נדדו מהקופות הבנקאיות לכיוון
של הקופות הפרטיות נכסים בהיקף של 2.5 מיליארד שקל. ביחס לסך כל נכסי הקופות הבנקאיות מדובר בטפטוף קל, אבל אם יתברר כי אכן יש החלטה רשמית להוציא את הקופות מהבנקים, הטפטוף הזה יהפוך לשיטפון.
עמיתים בקופות הבנקאיות תוהים: אם הממשלה סבורה שהבנקים לא צריכים לנהל קופות, כנראה שהיא יודעת על מה היא מדברת. כותב שורות אלה נשאל בשבועות האחרונים לא אחת: "מה יקרה לי אם אעזוב את הקופה הבנקאית לטובת קופה פרטית? ".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
לבדוק את העובדות
|
|
|
 |
|
|
|
ובכן, החלטה על מעבר צריכה להתקבל תמיד על בסיס נתונים ועובדות אובייקטיביות ולא על סמך הלך רוח כזה או אחר. הדבר החשוב ביותר לכל עמית שחושב לעבור מקופה אחת לאחרת הוא שהתשואה תהיה גבוהה ככל האפשר. נהדר. תשואה גבוהה זה מצוין, אבל נשאלת השאלה עד כמה הלקוח מוכן להסתכן.
לכאורה, ניתן להשיג תשואות יפות מאוד בהשקעה במניות ובאופציות. מצד שני, הסיכון גבוה ותמיד יכולה להתרחש תפנית שלילית בשוק, בדיוק כפי שהיה השבוע. להערכתנו, מרבית המשקיעים בקופות הגמל מעדיפים שקופות הגמל יניבו תשואות יציבות, בלי קפיצות וזעזועים לשום צד, לאורך זמן. את נתון התשואה כל אחד מבין. אולם רמת הסיכון, הנמדדת באמצעות "סטיית התקן", מורכבת יותר להבנה.
סטיות התקן ורמות הסיכון בקופות הגמל הפרטיות גבוהות יותר. הדבר נובע משיעורי השקעה גבוהים יותר במניות, כמות גדולה יותר של אופציות, והשקעה באג"ח להמרה ובאיגרות חוב קונצרניות בעלות רמת תנודתיות גבוהה יותר מאלה של האיגרות הממשלתיות.
רמי שלום, מנהל קופות אייפקס, מסכים, וקובע כי "צריך להסתכל לא רק על התשואות. לאורך זמן צריך לבחון גם את הסיכון. זה נכון שרמת הסיכון בקופות הפרטיות גבוהה יותר, וצריך להביא את זה בחשבון לפני שמשקיעים. אני יכול לקבוע כי באייפקס רמת הסיכון נמוכה יותר".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דמי ניהול
|
|
|
|
|
|
|
גורם חשוב נוסף לקביעת כדאיות ההשקעה בקופות הוא דמי הניהול. הנתונים הפיננסיים מוכיחים כי דמי הניהול בקופות הגמל הפרטיות כפולים מאלה של הקופות הבנקאיות (במיוחד כשמדובר בסכומים גבוהים). הקופות הבנקאיות הגדולות קובעות את דמי הניהול בשיטה מדורגת: ככל שהסכום המופקד בקופות גבוה יותר, כך יורדים דמי הניהול.
אצל הגופים הפרטיים קיימת אפשרות מסוימת למיקוח, אולם דמי הניהול נעים בדרך כלל בין 1.5% ל-2%. כשהתשואה גבוהה, אין שום בעיה עם דמי הניהול הללו. הבעיה היא שהעמלה הזאת נגבית גם כשתשואות הקופות שליליות. קופות הגמל הפרטיות הניבו בשנים האחרונות תשואות עודפות משמעותית על פני אלה של הבנקים. אולם ניסיון העבר מראה שכששוק המניות מתחיל לקרטע ואי הוודאות גדלה, סובלות הקופות הפרטיות מירידות חריפות יותר. כך היה גם ב-2004, אז התברר כי התשואות בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות הבנקאיות דומות לאלה של הגופים הפרטיים.
חוסר הוודאות בשוק מנע אפשרות לניצול הזדמנות, תחום שבו הקופות הפרטיות מתמחות. לדברי גיורא סרצ'ינסקי, מנהל כלל גמל, "מה שקרה בשנה האחרונה אצל חלק מהגופים הפרטיים הוא שמלבד ינואר, התשואות היו חלשות, בגלל רמת הסיכון הגבוהה הקיימת אצל הרבה גופים פרטיים. חוסר הוודאות השנה גבוה מאוד, וזה משפיע לרעה על הברוקרים הפרטיים ומשחק לטובת הבנקים, שחלק גדול מנכסיהם מושקע בנכסים לא סחירים. "אצלנו רמת הסיכון נמוכה, ולמרות זאת, לאורך זמן אנחנו רושמים תשואות עודפות בהשוואה לקופות הבנקאיות הגדולות".
אבי דויטש, מנהל קופות הגמל של קבוצת ההשקעות אקסלנס, אומר כי "למרות השוק הקשה השנה, הקבוצה ממשיכה בגיוס כספים מסיבי. מתחילת 2004 גייסה הקבוצה 500 מיליון שקל, על חשבון הקופות הבנקאיות, והיא מנהלת מגעים להעברת גופים בנקאיים נוספים אליה".
- וכיצד מגיבים בבנקים לנתונים אלה?
"המערכת הבנקאית לחוצה מאוד. היא מנהלת מסעות הפחדה נגד הלקוחות המבקשים לעזוב, לחצים הגובלים בשימוש באמצעים פסולים והטעיה". לדבריו, הגופים הפרטיים התלוננו במשרד האוצר ובבנק ישראל נגד בנקים מסוימים - כולל בנק הפועלים - על פעילות כזו, אך לפי שעה העניין לא טופל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משנים את החוקים
|
|
|
|
|
|
|
עד היום ניתן היה לעבור מקופת גמל או מקרן השתלמות אחת לאחרת פעם בשנה (בתנאי שבקופה הנוכחית נצבר ותק מינימלי של שנה). את הכסף ניתן היה להעביר עד 7 בחודש שלאחר חודש מתן ההוראה (בתנאי שהוראת המשיכה ניתנה עד 13 בחודש).
אבל משרד האוצר מתכנן מהפכה גדולה בתחום זה - ומתחילת 2005 ישתנו כללי המעבר. לדוגמה, בעתיד יוכל לקוח לעבור מקופת גמל אחת לאחרת פעם בחודש (בלי קנסות או הגבלות אחרות). המעבר של לקוח שנתן הוראה יבוצע תוך 7-5 ימים. לא יותר. וכדי לאפשר ללקוח לקבל החלטה על סמך הנתונים העדכניים ביותר, מתכנן האוצר לחייב את חברות הניהול לפרסם נתוני תשואה על בסיס יומי. פרסום כזה יצריך השקעה עצומה בתחום המיחשוב והמיכון.
לפי המסתמן כעת, המהלך הזה לא ייצא לפועל, ונראה כי לא ייושם בתחילת 2005. כך או אחרת, האוצר שואף להפוך את קופת הגמל למשהו הדומה לקרן נאמנות, כולל האפשרות לעקוב אחרי התשואה באופן יומיומי. כמובן שמצב כזה ילחיץ מאוד את המערכת הבנקאית, שגם כך כבר לחוצה. מנהל קופות הגמל של בנק לאומי, שמואל זלוטניק, מסביר כי "ככלל, אין בעיה ליישם את הנחיות האוצר, אבל דרישה לפרסום תשואה על בסיס יומי יוצרת בעיה טכנית קשה ביותר. לא רק אנחנו לא נצליח לפרסם תשואה על בסיס יומי - גם הגופים הפרטיים שמקבלים מאיתנו את השירות לא יצליחו". לדבריו , "לאומי אינו עורם קשיים לפני לקוחות המבקשים לעבור לקופה או לקרן השתלמות אחרת. זה לגיטימי להסביר ללקוחות את הסיכון שבהעברת הכסף למקום אחר, אבל בסופו של דבר מכבדים את ההחלטה".
הבנקים לא יסתפקו במסעות הסברה. במקביל הם יפתחו במבצעי שיווק מקיפים, שנועדו לשכנע את הלקוחות בכדאיות השארת כספם בבנקים. לצורך העניין הם יציעו ללקוחות החזר דמי ניהול, ביטוחים בתנאים מועדפים וכמובן הלוואות לשם ניצול הטבות המס בקופות. כך, למשל, בנק טפחות כבר מציע ללקוחות החזר דמי ניהול של 1%.
בבנקים האחרים מבטיחים שהמלחמה השנה תהיה קשה במיוחד. לצורך העניין הם ינופפו, בין השאר, בתשואות שהניבה ההשקעה בקופות מתחילת 2004, שלא רק שאינן נופלות, אלא אף עולות על חלק מהתשואות שהשיגו הקופות הפרטיות. מובן שהברוקרים לא יישארו שווי נפש למהלכים אלה. ראשית, הם יציגו את תשואות העבר לאחר דמי ניהול וידגישו שלמרות דמי הניהול הגבוהים, התשואות אצלם עדיין עדיפות על אלה של הבנקים. בנוסף, הברוקרים גם ינסו לנצל את הפרסומים של ועדת בכר הנוגעים לריכוזיות המערכת הבנקאית וניגודי האינטרסים כדי לעודד את הסטת ההשקעות מהבנקים לשוק הפרטי.
לצורך העניין הם ייפגשו, יבקרו וישכנעו במפעלים ובמקומות העבודה, ואפילו יציעו העברות נסיוניות. ובינתיים, בתווך, נמצאים אנחנו, שמעוניינים לסיים את השנה בתשואה ריאלית של 4% נטו ולהגיד תודה. אין ספק כי עמיתי קופות הגמל יפיקו יתרון רב ממאבק האיתנים הזה, שיחריף במיוחד לקראת סוף השנה. יהיה מעניין.
sharoni@maariv.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
