 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg ניסוי גרעיני אמריקאי באי ביקיני, 1946.
אי-פי  |
|
|
|
|
| והפעם, קפסולה נמסה תאבחן חסימות במעיים, ישראלים ב"סיינטיפיק אמריקן", פורטל אינטרנט למחקר ותוכנת אבטחת נתונים |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
19/11/2004 17:15 |
|
|
|
|
|
|
|
קפסולה נמסה הכוללת משדר רדיו זעיר ומצלמה שתאפשר אבחון חסימות והיווצרויות במעיים, דמיוני? קפסולה זו פותחה בחברת גיוון-אימג'ינג מיקנעם וממתינה לאישור משרד הבריאות בישראל ורשות המזון והתרופות של ארה"ב, ה-אף.די.איי לקראת שיווקה בארץ.
המטופל בולע אותה, ואם עודנה משדרת ממעיים לאחר יומיים – סימן שקיימת בעיה המחייבת בדיקה מורכבת יותר. במקרה שהכל תקין, הקפסולה נמסה לקראת יציאתה מהגוף. בשלבי פיתוח מתקדמים מצויה גם קפסולה שתכיל מצלמת וידיאו זערורית לצילום הקיבה כולה והמעי הגס.
הצורך בקפסולה הנמסה נולד כיוון שבדיקות רדיולוגיות (רנטגן) אינן אמינות דיין. היו מקרים שהן לא איתרו היווצרויות במעי ולהיפך: הצילום הצביע על חסימה – אבל קפסולת הבדיקה, זאת עברה את המעי ויצאה מהגוף שלמה.
הקפסולה הנמסה נכנסת עתה לשימוש חלוצי באירופה (המחיר: 110 יורו). לפני ימים אחדים הודיעו חוקרים מהמרכז הרפואי
"הר-סיני" בניו-יורק כי באמצעות הקפסולה האנדוסקופית הישראלית התברר ששיעור הגידולים הסרטניים במעי הדק בבני-אדם, גבוה פי שמונה-תשעה מכפי שסברו עד כה.
בספרות הרפואית-מקצועית הייתה מקובלת ההנחה שמדובר בתופעה ששיעורה רק 1 אחוז באוכלוסיית בני ה-50 ומעלה. עתה מתברר ששיעורה למעשה 8-9 אחוז, ובגילים מתקדמים יותר 13 אחוז. אבחון מוקדם של הבעיה יבטיח טיפול הולם ושיפור בסיכויי ההישרדות של החולים.
מחקר שנעשה במרכז הרפואי הגרמני אלטונה, באמצעות הקפסולה שאבחנה גידולים במעי הדק שאומתו בבדיקות רדיולוגיות ממוקדות ואחרות – לרבות בדיקת רקמות – קבעה שהאבחון באמצעות הקפסולה היה מדויק ב-85 אחוז מהמקרים.
גיוון אימג'ינג דיווחה באחרונה שהכנסותיה ממכירת הקפסולה המצלמת הגיעו ברבעון השלישי השנה ל-14.6 מיליון דולר, ב-55 אחוז יותר מהתקופה המקבילה אשתקד. החברה מעסיקה יותר מ-200 עובדים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
ישראלים ברשימת המגזין היוקרתי "סיינטיפיק אמריקן"
|
|
|
 |
|
|
|
השבועות האחרונים זיכו את ישראל בשפע של פרסים בינלאומיים וצל"שים במדע ובטכנולוגיה – בדיוק כאשר לא מעט אישים מביעים דאגה לעתידו של המדע והמחקר הישראלי, ובחלקם אף מציירים לגביו תמונה שחורה מאד. למשל: מחסור מדאיג מאוד במדעני מים (הידרולוגים) כשהתחזיות מצביעות על בעיית מים קשה לישראל בתוך 20 שנה מהיום.
אל חתני פרס נובל בכימיה ל-2004, אנשי בית הספר לרפואה בטכניון מחיפה, פרופ' אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, הצטרפו פרופ' מיכה אשר (כימיה-פיסיקלית) מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' אהוד שפירא ממכון ויצמן הנכללים יחד עם חברת ההיי-טק קאמרו מהרצליה ברשימת 50 האישים והגופים המנהיגים כיום את העולם במדע ובטכנולוגיה. את הרשימה הרכיב המגזין היוקרתי "סיינטיפיק אמריקן".
פרופ' אשר פיתח שיטה ליצירת מבנים מתכתיים במימדים תת-מיקרוניים (בגדלים הנמדדים בחלק המיליארדי של המטר) ותוך שימוש בקרינת לייזר. למבנים אלה שימוש בתעשיית המיקרו-אלקטרוניקה. פרופ' שפירא המציא את המחשב הביולוגי-מולקולרי הראשון בעולם: בטיפה אחת בתמיסה, במבחנה - יותר מטריליון (מיליון-מיליארד) מחשבים שכאלה. המחשב בנוי ממולקולות החומר הגנטי די-אן-איי ואנזימים החותכים ומחברים אותן, כפי שעורך סרטים מבצע עבודת עריכה של הקטעים שצלם.
המחשב הביולוגי הזעיר מסוגל לזהות ולאבחן סמנים (מרקרים) למחלות סרטניות שונות ובהתאם לתגובה, הריאקציה הכימית שמשחרר – מציע כיצד לבלום את פעילות הסמן הביולוגי שזיהה. חברת קאמרו פיתחה את המערכת הקומפקטית הראשונה בעולם של מכ"ם תלת-מימדי החודר קירות ומצלם בזוית 90 מעלות. ניתן לאתר באמצעותו אנשים מסתתרים וחפצים חבויים.
ברשימת 50 המנהיגים-המובילים בטכנולוגיה והמדע 41 מארה"ב ו-9 לא-אמריקנים, כשלישראל יש נוכחות בולטת במיוחד: 3 - לעומת 2 מאנגליה ו-1 לקנדה, הודו, יפן ושוייץ.
מה שמדהים זאת העובדה שקאמרו הישראלית הצעירה מתמודדת מול הנציגה היחידה של יפן, ענקית האלקטרוניקה, טושיבה, העומדת להביא בקרוב לשוק מיקרו-שבב ראשון למחשבים ניידים (לאפטופים) והתקנים אלקטרוניים אחרים, שהפעלתם מבוססת על תאי-דלק ולא על סוללות ליתיום.
שתי חברות בתחום המכשור הרפואי המתוחכם, גיוון אימג'ינג מיקנעם ואינסייטק מטירת הכרמל זכו במדליות הכסף והארד בתחרות ההמצאות והטכנולוגיות המצטיינות של 2004 מטעם העיתון "וול סטריט ג'ורנל". גיוון אימג'ינג (מדליית כסף) על כמוסת המצלמה שלה ה"פיל-קאם" לצילום מערכת העיכול ואינסייטק על מערכת לאבחון שרירנים (מיומות) ברחם האישה.
ואם לא די בכך הרי שהמגזין היוקרתי "פופיולר סיינס" העניק צל"ש לחברת הסטרט-אפ גנואה מהרצליה שפיתוחה בתחום הבידור הביתי – מערכת הקולור-פיק – שיפרה ללא הכר ביכולת הצגת הצבעים, הבהירות והחדות במסכי טלוויזיה – ודורגה כחידוש הטוב ביותר (בתחומה) השנה".
הירחון האמריקני החשוב מדרג ומעניק פרסים לחידושי השנה, ב-12 תחומים ביניהם תעופה וחלל, מכוניות, מחשבים, בידור ביתי, הנדסה, חידושים כלליים, מוצרי בית ומצלמות.
הפיתוח הישראלי מיועד לטלוויזיות ולקולנוע ביתי, טרנד שתופס תאוצה רבה בעולם. לגנואה יותר מ-40 פטנטים על פיתוחיה מאז הוקמה לפני ארבע שנים. אם תזדמנו לניו-יורק עד 11 בדצמבר לכו לאולם וונדרבילט שבתחנת הרכבת גרנד-סנטרל ושם תראו את החידוש הישראלי המלהיב.
את רשימת המכובדים סוגר לפי שעה ד"ר גדי רותנברג, לשעבר מהאוניברסיטה העברית בירושלים וכיום באוניברסיטת אמסטרדם שקיבל את הפרס על-שם מארי קירי מטעם האיחוד האירופי על חידושים בתחומי הכימיה והפיסיקה. תגליתו עוסקת בחומרים חדשים, קטליטים, זרזים הפועלים בסביבה ידידותית למשתמש ומספקים חומרים כימיים עדינים ויעילים ביותר – והכל נעשה באמצעות שיטות מחשוב מתקדמות וחדשניות.
רותנברג זכה בפרס יחד עם 2 גרמנים ו-2 איטלקים. ועדת הפרס ציינה בהדגשה שהוא ישראלי, הגם שהקים חברה בדנמרק.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"עולים על רשת תקשורת"
|
|
|
|
|
|
|
לראשונה בישראל: הולך ומוקם פורטל אינטרנט שיספק שירותים ממוחשבים וכלי-עיבוד וניתוח מיידע למשימות-מחקריות שונות. למשל - בגנטיקה חישובית, ביו-אינפורמטיקה ואפילו למשימת-ניתוח, המבוצע בפעילות משותפת, בזמן-אמת, בין כמה בתי-חולים בארץ ובחו"ל שכולם "עולים על רשת תקשורת".
המערכת המאפשרת זאת פועלת במתכונת ה"מחשוב הסריגי", ה"גריד" - גישה טכנולוגית חדישה ומהפכנית. היא מאפשרת לרתום מספר גדול של מחשבים הקשורים ברשת תקשורת, לחלק ביניהם משימות – ולקבל תוצאה סופית על-ידי ניצול משאבי המחשוב והעיבוד עד למקסימום.
למערכת הגריד מחברים מחשבים הפועלים בלינוקס או בחלונות ומחשבים מרכזיים ומחשבי-על. כולם רתומים למשימה המוטלת עליהם. לשם כך נדרשת תוכנה מתאימה וכלי תקשורת. בטכניון בחיפה יחד עם יבמ העולמית שתרמה את מחשבי הגריד הראשונים לישראל, יבוצע פרוייקט מחקר בשיטה חדישה זאת. המערכת הסריגית כוללת שני שרתי להב, מתג לרשת אתרנט כשקצב יציאת הנתונים: 2.8 גיגה-ביט לשניה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תוכנת משפרת אבטחת מסדי נתונים
|
|
|
|
|
|
|
תוכנה מהפכנית לשיפור האבטחה של מסדי נתונים מפני פריצה אליהם, מחיקת המידע מאוחסן בזיכרון או ניסיון להחדיר מידע מזויף ונכלולי – פותחה באוניברסיטת מדינת פנסילבניה שבארה"ב. ייחודה: היא "יושבת" בין המשתמש (הפורץ) למסד הנתונים ומבצעת חסימה וסינון של הפנייה/או השאלה המופנית למסד הנתונים.
עד כה היה מקובל לבצע את הסינון למניעת הזליגה של המידע ב סריקת מסד הנתונים עצמו. כשנעשתה פנייה מבחוץ של גורם מעויין -שלב הבלימה של הוצאת המיידע, נעשה אחרי החדירה.
עתה הרעיון הוא להפעיל את הסינון עוד בשלב הכניסה. מערכת התוכנה המהפכנית קיבלה את השם Qfilter. פרופ' דונגוון לי, מבית הספר למדעי המיידע והטכנולוגיה מסר שרכיבי התוכנה זמינים "על כל מדף". בשבוע שעבר הוצג החידוש בכנס הבינלאומי לניהול מיידע וידע, בוושינגטון.
על רעיון מתוחכם אחר שבפיתוח, מסרה מארי-אן דוידסון מנהלת האבטחה הראשית של חברת אורקל שביקרה בישראל לפני ימים אחדים: תוכנה המזהה ניסיון חדירה עוין אבל מיידית מגיבה בתקיפה משלה וביתר עוצמה את התוקף עצמו, ופוגעת במחשביו-הוא, בטרם הספיק לבצע את זממו.
הרעיון נלקח מהבנה טובה יותר שיש כיום למדע ולרפואה לגבי סוג מסוים של מחלות קשות הנקרא אוטו-אימוניות – בהן הגוף החולה תוקף את עצמו.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
