 |
/images/archive/gallery/168/482.jpg אנטנות סלולריות. תמונת ארכיון
צילום: לואיס אלבס  |
|
|
|
|
| יחד עם מכשירי הסלולר הפכו האנטנות לחלק מהנוף העירוני במאה החדשה. איפה הן? האם מסוכן להיות בקרבתן? ומה אומרות החברות הסלולריות? |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
טל פמסון
26/11/2004 8:55 |
|
|
|
|
|
|
|
מחקרים שמוכיחים חד משמעית כי האנטנות הסלולריות פוגעות בבריאות הציבור עדיין אין. אולם חברות הסלולר לא מסתפקות בכך ומיישמות אמצעי בטיחות. הסיבה היא כדי למנוע תביעות מצד לקוחות בעוד מספר שנים. אולם, חברות הסלולר אינן אלו שאחראיות על יישום אמצעי הבטיחות. מי שדואג לכך הוא ענף קרינה ורעש במשרד לאיכות הסביבה, שנותן היתרי קרינה לאתרי השידור של החברות הסלולריות. האנטנות נדרשות לעמוד בקריטריון אחד בודד – רמת הקרינה שהאנטנה מוציאה לא תעבור 10% ממה שקבע ארגון הבריאות העולמי כמזיק.
אך מי שחשב כי כספי הממשלה והאינטרסים הציבוריים הם אלו המממנים את הבדיקות, כדאי לבדוק שוב. "ישנם חברות פרטיות או אנשים שהמשרד לאיכות הסביבה נותן להם היתר לבצע את הבדיקות השנתיות", אומר ד"ר סטליאן גלברג, ראש ענף קרינה ורעש במשרד לאיכות הסביבה, "כל שנה נבדקות האנטנות הסלולריות בארץ. חברות או אנשים אלו פועלים במימון
חברות הסלולר ומבצעות את המדידות השנתיות. אנחנו מנסים להקפיד שאין חריגה ביחס שבין המקסימום שהאנטנה צריכה לשדר לבין תוצאות הבדיקה ששידרה האנטנה בזמן הבדיקה".
על פניו מדובר בניגוד אינטרסים. אותם חברות סלולריות, שצריכות לעבור ביקורת ע"י המשרד לאיכות הסביבה, הן אלו שבודקות את עצמן, מעבירות את הדוחות ומממנות את הבדיקה. "התפקיד שלי", מסביר גלבר, "שהחשיפה לקרינה תגיע למינימום הכרחי. זהו גם האינטרס של חברות סלולר, מכיוון שככל שהן משדרות פחות, זה עולה להם פחות, כמו גם כדי לא להפריע לאנטנות אחרות שפזורות באותה סביבה". גלברגר טוען כי כדי להגיע למטרה זו יש להוסיף כמה שיותר אנטנות.
עם זאת, גלברג מסכים כי קיימת פה סתירה. אחד הפתרונות שהעלה היה כי חברות הסלולר יעבירו למשרד את סכומי הכסף כפי שהיו משלמים למודדים והמשרד לאיכות הסביבה יהיה אחראי לשלוח את המודדים לבצע את עבודתם.
האם למשרד לאיכות הסביבה יש בעיה בהקמת אנטנות סלולריות בקרבת בתי חולים, בתי ספר וגני ילדים?
"ישנו פיקוח של המשרד לאיכות הסביבה פעם בשנה, ואין מניעה להניח בקרבה אנטנה. היתרי הקרינה לאנטנות נקבעו על פי דרישות ארגון הבריאות העולמי, וארגון זה קבע דרישות אלו בהתאם לאוכלוסיות הפגיעות ביותר, קרי, ילדים ואנשים מבוגרים, לכן אין כל סיכון בכך", הוא מסביר. הוא מוסיף כי לפעמים עדיף שיקימו אנטנה בקרבת בית ספר שהספק השידור שלה נמוך וכך גם הטווח, מאשר להניח אנטנה 300 מטר מבית הספר ושתשדר חזק יותר ורחוק יותר".
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
"אפילו בשאנז אליזה יש אנטנות"
|
|
|
 |
|
|
|
בכל הנוגע לאנטנות הסלולריות, "פורום החברות הסלולריות" הוא הכתובת מצד החברות הסלולריות בישראל. הפורום עוסק בהסברה בנושא פריסת האנטנות ושותפות בו שלוש חברות הסלולר בישראל: סלקום, פלאפון ופרטנר. הפורום מהווה את שיתוף הפעולה הראשון בין שלוש חברות הסלולר, אשר החליטו להקים פורום משותף שמטרתו להציג בפני הציבור את העובדות בנוגע לבטיחותה של הרשת הנפרשת בכל הארץ.
על פי טענות חברות הסלולר כל אחת מהן השקיעה מיליארדי שקלים ומתכוונת להשקיע עוד הרבה, בתשתיות בישראל. לדברי אלון ברמן, סמנכ"ל טכנולוגיות בפרטנר, מספר כי מסוף 1998 ועד היום השקיע החברה מעל 600 מיליון דולר רק בתשתיות. התשתיות כוללות: אנטנות סלולריות, מערכות, כבלים וחדרים בהם נמצאים המשדרים.
לפרטנר יש כ-2,088 אנטנות סלולריות (נתונים של המשרד לאיכות הסביבה) ולדברי ברמן עלות הקמת אנטנה סלולרית נאמדת בדרך כלל בכ-70 אלף דולר, תלוי כמובן בגודל האתר. כלומר בחישוב גס, פרטנר השקיע כ-650 מיליון שקל רק באנטנות סלולריות.
טכנולוגיית הדור השלישי, אותה משיקה פרטנר רשמית בתחילת דצמבר, תעלה לה בפריסת תשתיות נוספת בעלות של כ-200 מיליון דולר (כך על פי הפרסומים). ברמן מסביר כי בשלב הראשון החברה לא מתכוונת להוסיף אנטנות סלולריות, אולם ייתכן מאוד כי בשלב מאוחר יותר הם יאלצו בעיקר במקומות שיש בהם עומסים. למרות הוספת האנטנות לה תידרש החברה, לא יחול שינוי לרעה בבטיחות המשדרים ולטענת ברמן אף יחול שיפור "הטכנולוגיה החדשה של הדור ה-3 היא בטוחה יותר", הוא טוען.
חברת פלאפון, חברת הסלולר הוותיקה בישראל מעריכה כי השקיעה מעל למיליארד דולר רק בתשתיות ב-18 שנות קיומה. דורון קורץ, סמנכ"ל הנדסה וטכנולוגיה בחברה, מספר כי באתרי שידור השקיעה פלאפון כ-300 מיליון דולר, כאשר בשלוש השנים האחרונות בנתה החברה כ-500 אתרי שידור.
קורץ הסביר כי ראשי הערים מושפעים מהאווירה ששוררת סביב נושא זה בארץ. לדבריו, חברות הסלולר נמצאות בבעיה מכיוון שקיבלו היתר קרינה מהמשרד לאיכות הסביבה אך לא קיבלו היתר בניה מהרשות המקומית. "אפילו בשאנז אליזה שבפריז יש כל 200 מטר אנטנות סלולריות", אומר קורץ, "וגם שם הם מודעים להם, אך הם מבינים את הצורך בהם ואת העובדה שככל שיש יותר אנטנות, הספק השידור יורד ובטוח יותר".
החברה השלישית, סלקום, טוענת גם היא להשקעה של כמיליארד דולר בתשתיות ב-10 שנות קיומה. לסלקום יש 1,819 אנטנות סלולריות פזורות ברחבי הארץ (על פי נתוני המשרד לאיכות הסביבה). בחישוב גס, ניתן לומר כי השקיעה כ-580 מיליון שקל רק באנטנות סלולריות.
להבדיל מהחברות האחרות, מסביר אליעזר אוגמן, סמנכ"ל חטיבת טכנולוגיות בחברה, כי סלקום לא הייתה צריכה לעשות שינוי בתשתיות שלה בכדי להכניס את הדור השלישי לפעולה. כלומר החברה לא מתכוונת להוסיף אתרים בעתיד הקרוב. אוגמן מוסיף כי התשתית לדור השלישי כבר פרוסה ומוכנה בכל הארץ.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
תמונת ארכיון
|
|
|
|
|
|
|
איפה האנטנות?
|
|
|
|
|
|
|
אין ספק כי הציבור במדינת ישראל מודע לבעיית האנטנות הסלולריות, ובעיקר לקרינה שנפלטת מהן. במדינת ישראל נכון לחודש אוקטובר 2004 ממוקמים 6,244 אתרי שידור (אנטנה סלולרית), כך מוסר המשרד לאיכות הסביבה. אתרי השידור פזורים בכל רחבי המדינה, כאשר ל-99% יש רישוי מהמשרד לאיכות הסביבה.
ד"ר גלברג מדגיש כי מדובר בכל האנטנות הסלולריות שקיימות בארץ. בפורום החברות הסלולריות (פורום שמייצג את החברות בעניינים משותפים כגון האנטנות וכן הדיון במשרד התקשורת על דמי הקישוריות) מסבירים כי אנטנה אחת אמורה לספק כ-3,000 מנויים. מכאן יוצא כי במדינה ישראל בחישוב גס יש פי 3.1 אנטנות ממה שאנו זקוקים. כמות האנטנות בישראל יכולים לספק 18.7 מיליון מינויים.
לחברת מירס יש 302 אנטנות סלולריות שפזורות ברחבי הארץ, לסלקום 1,819 אנטנות, לפלאפון 2,035 אנטנות ולפרטנר 2,088 אנטנות. רק בתל אביב קיימות 639 אנטנות סלולריות, בחיפה ישנן 273 אנטנות, בירושלים מוקמות 413 אנטנות, בבאר שבע ישנן 149 אנטנות ובראשון לציון - 164 אנטנות.
בתל אביב ריכוז האנטנות הסלולריות מתפזר על פי ההגיון במקומות הומי אדם, ואכן רק ברחוב דרך מנחם בגין (דרך פ"ת) פזורות כ-38 אנטנות סלולריות. בשכונת נווה צדק קיימות כ-19 אנטנות וברחוב הירקון כ-25 אנטנות. בחישוב פרוע יוצא כי בתל אביב ישנן פי 5 אנטנות סלולריות מהנדרש (על פי חישוב של כ-400 אלף תושבים וכל אנטנה מספקת 3,000 מינויים).
בחיפה – בשכונת הדר הכרמל ממוקמות כ-24 אנטנות סלולריות. ריבוי האנטנות נראה גם בכניסה הדרומית לעיר באזור הקניון. בשכונת אחוזה יש כ-15 אנטנות, באזור התעשייה של חיפה ישנם כ-24 אנטנות.
למרות האזור הררי של ירושלים, שמבחינה הגיונית מצריך יותר אנטנות כדי לכסות את העמקים והאזורים הנמוכים, בעיר ישנן "רק" 413 אנטנות. הפיזור העיקרי בירושלים נעשה על פי שכונות, כפי שנראה על המפה האינטראקטיבית של המשרד לאיכות הסביבה. בשכונת נחלת שבעה ישנם כ-20 אנטנות, בקריית הלאום מתנוססות כ-15 אנטנות. בשכונת סנהדריה פועלות כ-10 אנטנות ברחוב קינג ג'ורג' כ-24 אנטנות שמשדרות לאנשים בסביבה.
בעיר הבירה של הדרום, באר שבע, האנטנות מתפזרות על פני כל השכונות. אולם הריכוז המשמעותי ביותר הוא בדרום העיר (תחנה מרכזית ואזור התעשייה), שם ישנן כ-29 אנטנות סלולריות.
ערים ומספרים:
אילת – 70 אתרים, אשדוד – 77, אשקלון – 64, בני ברק – 58, בת ים – 68, גבעתיים – 48, הרצליה – 93, הוד השרון – 42, חדרה – 52, חולון – 109, טבריה – 36, כפר סבא – 72, לוד – 53, נתניה – 101, פ"ת – 141, ראשון לציון – 160, רמת גן – 134, רמת השרון – 104, רעננה – 53.
נתונים בנוגע למיקומם המדויק של האנטנות, שפזורות ברחבי הארץ, ניתן לראות במפה האינטראקטיבית באתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מונחון
|
|
|
|
|
|
|
מהי רשת תקשורת סלולרית?
מערכת תקשורת הפועלת ע"י גלי רדיו. אלו הגלים שמשמשים לשידורי רדיו, טלוויזיה, מכשירי קשר ואפילו טלפונים אלחוטיים שנמצאים כמעט בכל בית. השלב הראשון בהקמת רשת תקשורת סלולרית הוא חלוקה גיאוגרפית של השטח אותו מעוניינים לכסות לתאים (Cells). מכאן נגזר השם תקשורת סלולרית. בכל תא מוקם אתר שידור המקשר בין המשתמשים הנמצאים בקרבתו לבין הכוורת כולה, היא רשת התקשורת הארצית. כל אתר שידור מסוגל לשרת כ-3,000 מנויים.
מהם הגלים אותם הם משדרים?
הגלים המשודרים הם גלי אנרגיה (חשמלית ומגנטית). הגלים מתאפיינים בתדירות ועוצמת גל. הגלים האלקטרומגנטיים שתדירותם נעה ביןkHz 100 לבין 300GHz נקראים "גלי רדיו" והן גם גלים שמשמשים את המערכת הסלולרית.
אלו סוגים של אנטנות סלולריות יש?
באופן עקרוני ישנם שלושה סוגים של אנטנות שמשדרות למכשירים סלולרים: בודדת, עוקץ ומשתפלת: אנטנה בודדת – אנטנה שמותקנת על תורן או מוצבת על הקרקע ומשדרת לכיוון מסוים. אנטנה משתפלת – אנטנה המוצמדת לקיר חיצוני של מבנה ואיננה בולטת ממעקה גג, כאשר כיוון השידור שלה מופנה כלפי חוץ המבנה. אנטנת עוקץ – אנטנה המוצמדת לקיר חיצוני ובולטת ממעקה גג או המבנה.
אתרי שידור נבדלים ביניהם בעיקר בסוג אתר השידור. אם האנטנה גבוהה מסביבתה, היא נקראת אתר שידור "מקרו", ואם אתר השידור האנטנה נמוכה ממבנים באזור נקרא אתר שידור "מיקרו". כמו כן קיימים אתרים בהם אנטנות השידור נמצאות בתוך מבנה כגון קניון, בית משרדים גדול או חניון תת-קרקעי, אלו נקראים אתרי שידור "אינדור" (Indoor).
מהו גובה האנטנה המותר?
לאנטנה משתפלת ואנטנת עוקץ נקבע כי אם היא מותקנת על גג בניין לדוגמא, עליה להיות לפחות 2 מטר מהמרפסת וממשטח הגג עליו היא מותקנת ובכל מקרה 5 מטר מעל לפני הקרקע.
מהי עוצמת הגל ליד האתר?
לטענת פורום החברות הסלולריות, אנטנה הנמצאת בראש תורן או על גג בית, עוצמת הגל לא תעלה על הרקע הכללי בסביבה עירונית שהוא 0.1-2.mw/cm2 - רמה הנמוכה בעשרות אחוזים מהתקן הבינלאומי, הנקרא IRPA. רק במקרים יוצאי דופן, כאשר גובה התורן נמוך במיוחד, כלומר מספר מטרים בודדים מעל הקרקע, מגיעה עוצמת הגל ל-10%-30% מהתקן. במקרים אלו, למרות שאין כל מניעה חוקית או בריאותית להקמת האתר, נעשים מאמצים מיוחדים להעלות את מקדמי הבטיחות.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
