 |
/images/archive/gallery/122/790.jpg
אילוסטרציה  |
|
|
|
|
| בסוף השנה מתרחש הקרב בין קופות הגמל וקרנות ההשתלמות על הכסף שלכם. השנה, עם ועדת בכר ברקע, המלחמה חריפה מתמיד |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יהודה שרוני
26/11/2004 9:00 |
|
|
|
|
|
|
|
חודש דצמבר הולך להיות אחד החודשים החמים ביותר בתחרות על כספי קופות הגמל. התפאורה למלחמה הגדולה היא המלצות ועדת בכר, שלמעשה קוראות ללקוחות הבנקים לנטוש את הקופות הבנקאיות הריכוזיות לטובת הקופות הפרטיות.
אולם מכיוון שהמלצות הוועדה עדיין לא אושרו, ונכון לכתיבת שורות אלה עדיין לא ברור מה טיבה של הצעת הפשרה שעליה יחליטו מנכ"ל האוצר, יוסי בכר, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, הגורמים בשטח כבר מתחילים לקבוע עובדות.
המלחמה מתנהלת בשתי חזיתות: קרנות ההשתלמות וקופות הגמל. את המלחמה על כספי הקרנות מנהלים הברוקרים עם הנהלות מקומות העבודה השונים. המאבק על כספי קופות הגמל מתנהל במישרין על לבו של עמית הקופה. חברות הברוקרים משתמשים בכל אמצעי הלוחמה, שהאחרון שבהם הוא
סוכני ביטוח שעברו בפועל הסבה מקצועית. בתווך ניצב ציבור העמיתים מבולבל, חסר מידע וידע, המתבקש להחליט מהיום להיום על עתידו הפנסיוני.
דוגמה מהשבוע: הנהלת כלל ביטוח ערכה בתחילת השבוע מסיבת עיתונאים, שבמהלכה נחשף פיתוחו של סימולטור להגנה על זכויות עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות. לכאורה, מדובר בעוד ידיעה אחת מתוך שלל הידיעות שנוגעות למערכת הפיננסית. אבל הפרסום הזה חושף עננה גדולה של אי-ודאות ואת סימני השאלה הקיימים במערכת החיסכון ארוך הטווח בכלל, ובענף הפנסיה והגמל בפרט. לדברי מנכ"ל כלל פנסיה, גיל יניב, "נוצר מצב אבסורדי: יש עמיתים שיפסידו עשרות, ולעתים אף מאות-אלפי שקלים, אם ימשיכו להפריש לקרנות הוותיקות במקום להקפיא זכויות. הם חייבים לפעול, ובהקדם האפשרי".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
יוסי בכר. צילום ארכיון: פלאש 90
|
|
|
 |
|
 |
|
לא רק התשואה
|
|
|
 |
|
|
|
חלק הארי של החיסכון הפנסיוני נעשה באמצעות מקום העבודה (כחלק מתנאי ההעסקה), אך לעומתו חצי מהחיסכון בקופות הגמל נעשה באופן וולונטרי. במילים אחרות, החוסך מפקיד את הכספים שלא באמצעות מקום העבודה, כדי לנצל את הטבות המס. עד היום חסך העמית בקופת גמל שבה מתנהל חשבון הבנק שלו. אם החשבון נוהל בבנק הפועלים, סביר להניח שהחיסכון היה בקופת "גדיש". אם החשבון בלאומי, קופת הגמל היתה "עצמה". באותה מידה סביר להניח שמרבית לקוחות דיסקונט חוסכים בקופת הגמל "תמר".
כיוון שכך, לצורך המעבר בין הקופות, חשוב לבדוק אם הקופה נזילה, כלומר ניתן למשוך ממנה את הכסף מיידית. האם להמשיך לחסוך באותה קופת הגמל? להעביר את הקופה למקום אחר? או אולי בכלל כדאי למשוך את הכסף? לבד משיקולי המס, המגדילים את רווחי המשקיעים באלפי שקלים בשנה, השיקול הבא בכדאיות החיסכון בקופת הגמל הוא כמובן התשואה. וכאן בדיוק מתחילה הבעיה. חברות הברוקרים מגייסות לטובתם את טיעון המחץ על התשואות בקופות הגמל, שכמעט בכל שנה היו עדיפות על הקופות הבנקאיות.
הדבר נכון ברוב המקרים, אך לא תמיד. בשנים שבהן התשואות בשוק היו גרועות במיוחד, כמו 2002, רשמו הברוקרים תשואות גרועות הרבה יותר. אבל זה לא הכל: במלחמת התשואות נשכחים מושגים בסיסיים כמו סיכון וסטיית תקן. לכל פעיל בשוק ההון ברור שקיים קשר בין תשואה לסיכון. ככל שסיכון ההשקעה (המתבטא בתנודתיות התשואות) גבוה יותר, כך התשואה הנדרשת גבוהה יותר.
אין ויכוח שבחלק ניכר מהקופות הפרטיות רמת הסיכון גבוהה, בגלל מאפייני תיק ההשקעות - יותר מניות, אופציות ואג"ח שרמת הסיכון שלהם גבוהה יותר. כשסוכן בא ללקוח ומציע להשקיע בקופה של ברוקרים, הנתון המרכזי המוצג הוא התשואה העודפת לאורך שנים. על סיכון לא מדברים. גם את גובה דמי הניהול, הגבוהים בדרך כלל אצל הברוקרים, הס מלהזכיר.
אז מה צריך להחליט הלקוח? הוא בעצם אובד עצות. בשבועות האחרונים אנחנו שומעים על יותר ויותר לקוחות פרטיים שמקבלים הצעות מסוכני גמל או פנסיה. הם מציעים להם לערוך "שיפוץ פיננסי" בהשקעותיהם המסורתיות ולבחון אפשרות לזנוח את הפוליסות לטובת פנסיה או גמל. אפיק ההשקעה המועדף, על-פי הסוכנים, הוא כמובן הגופים הפרטיים, שמשלמים בדרך כלל את העמלה לסוכן. בשום מקרה - אבל ממש בשום מקרה - הם לא ממליצים על קופת גמל בנקאית, אלא רק על הברוקר שאיתו הם עובדים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"סדרת חינוך"
|
|
|
|
|
|
|
מבחינת הלקוח, הדבר החשוב ביותר הוא כמובן התשואה והביטחון שהוא יראה את הכסף בחזרה. חלק מהבנקים טוענים, שכסף המופקד אצל הברוקרים הפרטיים נמצא בסכנה גבוהה יותר, וקיים חשש שהם לא יראו אותו שוב. אלה שטויות. ברוב המקרים הכסף בכלל מופקד בבנק, והברוקר הפרטי רק מנהל אותו, באמצעות הוראות קנייה ומכירה.
אבל לבנקים בהחלט יש 'קייס', כשהם טוענים שההפרדה בין הפעילויות השונות בקרב הברוקרים כמעט לא קיימת. ברוקר פרטי אחד מסוגל לנהל קופות גמל, קרנות נאמנות, תיקים פרטיים ואת חשבון ה"נוסטרו" שלו, וגם להיות חתם בהנפקות. אז נכון שמה שקובע לאורך זמן היא התשואה, אבל כשמדברים על ניגודי אינטרסים בבנקים, צריך להזכיר שהפוטנציאל קיים גם במקומות אחרים, ואולי אפילו בצורה חריפה יותר.
אבל במערכת הבנקאית חשים כי כל הטיעונים הללו - וגם העובדה שדמי הניהול אצל הברוקרים גבוהים מאשר בבנקים, גם בשנים גרועות - אינם עובדים, ועליהם לנהל קרב מאסף כנגד מגמת נטישת הקופות והקרנות. היקף הקרנות והקופות המנוהלים בבנקים נאמד ב-200 מיליארד שקל. בשנתיים האחרונות היתה תזוזה מסוימת של כספים (בעיקר כספי קרנות השתלמות) מהבנקים לכיוון הברוקרים הפרטיים, אולם במונחי קופות הגמל מדובר במספרים זניחים.
את האשמה, מלינים הברוקרים, יש לתלות ב"סדרות חינוך פיננסיות" שעוברים לקוחות פרטיים אשר מעיזים לחשוב על אפשרות לברוקר פרטי. מנהל קופות הגמל של אקסלנס, אבי דויטש, טוען שהבנקים מערימים קשיים, יוצרים טעויות טכניות במכוון, ולעתים אפילו משגרים איומים מרומזים על גורלו של קו האשראי אם הלקוח יעז לעזוב את הבנק. חלק מהטענות הללו אף הועברו לפיקוח על הבנקים.
הבנקים, מצדם, דוחים את הטענות. שמואל זלוטניק, מנהל קופות הגמל בלאומי, מודה: "מבחינתנו, עזיבת קופת גמל בנקאית אינה דבר מובן מאליו. אנו מנסים להסביר ללקוח את משמעות ההחלטה, ומוכנים לעתים ללכת לקראתו. אבל לאחר שלקוח קיבל את ההחלטה, אנחנו בשום פנים ואופן לא עומדים בדרכו".
הבנקים לא בונים על המזל. כמדי סוף שנה, גם השנה הם יוצאים בסדרת הטבות המיועדות למשקיעים בקופות הגמל. גם השנה כוללות ההטבות החזר דמי ניהול, מתן הלוואות להשקעה בקופות כדי לנצל את הטבות המס וכמובן את המתנות המסורתיות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
צילום הדמייה
|
|
|
|
|
|
|
הבנקים בפרופיל נמוך
|
|
|
|
|
|
|
השנה ציפינו שהתחרות בין הבנקים תהיה חריפה הרבה יותר, במיוחד לנוכח המתקפה מצד הברוקרים, אבל להפתענו, מתברר כי הבנקים שומרים על פרופיל נמוך יחסית. כך, למשל, דיסקונט מסתפק בתשואות העודפות שהניבו קופות הגמל בשנים האחרונות, ולמעט קופת הגמל תמר לא יצא בשום מבצע מיוחד לגבי הקופות האחרות.
ומה מציע הבנק לגבי תמר? הוא מתחייב שאם היא לא תשיג ב-2005 את התשואה הגבוהה ביותר מבין 5 הקופות הבנקאיות הגדולות (גדיש, עצמה, "עתיד" ו"קרן השפע" ) יחזיר הבנק למצטרפים החדשים לקופה (עד סוף דצמבר) את דמי הניהול. דמי הניהול הממוצעים בתמר עומדים על 0.75%, כך ששיעור ההחזר נאמד במאות שקלים. מנהלי תמר בונים על כך, שבשנים האחרונות הצליחה הקופה להניב את התשואות הגבוהות ביותר, ומבחינתם זה מובן מאליו שכך יהיה גם ב-2005.
אבל המבצע של תמר מחוויר לעומת המקובל בחלק מהקופות הבנקאיות האחרות, שם ניתן להשיג תנאים טובים יותר, ובלי התניות. המצטרפים לקופות של טפחות, לדוגמה, יקבלו החזר דמי ניהול לשנה בתנאי שיישארו בקופת הגמל לפחות 3 שנים. בנק המזרחי מוכן "לפנק" את המפקידים בקופות הבנק 50 אלף שקל ומעלה בהעברת מענק הצטרפות מיוחד, בגובה דמי הניהול. לאומי, מאידך, אינו מוכן לשתף השנה את משקיעיו בשום החזר דמי ניהול. איפה הימים שהבנק הבינלאומי, בתקופת שלמה פיוטרקובסקי, היה מוכן לוותר על דמי ניהול למשך 3 שנים, ובלבד שהמשקיעים יגיעו אליו? אגב, מי שהגיע לקרן השפע של הבנק הבינלאומי עשה טעות קשה. בשנים האחרונות איכזבה הקופה קשות, ופיגרה מדי שנה ב-1.5%-1% בהשוואה לקופות הבנקאיות האחרות.
כיצד צריכים, אם כן, לנהוג הלקוחות המקבלים הצעת השקעה מסוכן ביטוח, סוכן גמל או יועץ ההשקעות בבנק? אנו ממליצים שלא להיחפז, ולא לבצע שום פעולה לפני שאתם מבינים בדיוק במה המדובר. מי שעבר לקופת גמל אחרת ייאלץ להישאר באותה קופה ללא שום תזוזה לפחות שנה נוספת. נכון, האוצר מתכוון לבצע רפורמה, שבמסגרתה ניתן יהיה לעבור מקופה לקופה אחת לחודש, והקופות יפרסמו את התשואה על בסיס יומי, אך עיכובים טכניים יביאו לדחיית הרפורמה לפחות במספר חודשים. עד אז חייב הלקוח להיזהר.
יועץ השקעות בלתי תלוי, בעל הבנה גם בתחומי הפנסיה והגמל, וחף מאינטרסים נוספים, יכול לסייע בהחלטה. כלל ביטוח הבטיחה להקים מוקד טלפוני לפניות לקוחות. שווה לבדוק אצלם. בשוק הישראלי פועלים יועצי פנסיה וגמל אחרים המוכנים לייעץ (תמורת מאות שקלים) מה הדרך הנכונה ביותר להשקיע את הכסף לטווח הארוך. לעתים שווה להוציא אפילו 1,000 שקל, בתנאי שנקבל את העצה הטובה ביותר, שבטווח הארוך תחסוך לנו אלפי שקלים ואולי יותר.
sharoni@maariv.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
