 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg
צילום: אי-פי  |
|
|
|
|
| על טכנולוגיה כנגד הטרור הביולוגי, ג'ל לחיזוק בניינים, שבבים בשטרות כסף ודואר הזבל |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
17/12/2004 12:06 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
טכנולוגיה נגד הטרור הביולוגי
|
|
|
 |
|
|
|
האיומים בדבר סכנת הטרור הביולוגי לא נעלמו. בכנס מדענים בינלאומי לנושא זה שנערך לפני כמה ימים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הוחלט על הקמת קונסורציום שבו ישתתפו חוקרים משש מדינות – ישראל, ארה"ב, גרמניה, רוסיה ואפילו אוגנדה. המחקר המשותף יתמקד בפיתוח אמצעי הגנה כנגד טרור ביולוגי. בנוסף לכך החליטו באי הכנס לתבוע הקמת מרכז לאומי להגנה מפני טרור ולוחמה ביולוגית.
במהלך הכנס נחשף פיתוח ישראלי – חיישן ביולוגי, או ביו-סנסור – שפותח במחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת באר-שבע. החיישן מאפשר זיהוי מהיר ברמת רגישות גבוהה, של ארבעה נגיפים מהבעייתיים ביותר שקיימים כיום בעולם, ונחשבים אף כפוטנציאליים להימצא בנשק ביולוגי: נגיף ההפטיטיס C, מחולל הצהבת ודלקת הכבד הקשה ביותר, נגיף האבעבועות השחורות, נגיף קדחת מערב-הנילוס ונגיף האבולה - אותה מחלה קשה, מדממת, שמאיימת בעיקר על אפריקה.
החיישנים מבוססים על סיבים אופטיים והם בעלי רגישות גבוהה מאד, "אולטרה-רגישות" לחומרים ביולוגיים. השימוש בביו-חיישנים מיועד גם לזהות זיהומי מים במהירות גבוהה (פחות מ- 3 שעות) והם ישמשו לניטור סביבתי ולהגנה מפני אמצעי לחימה ביולוגיים. עניין אחר ייחודי מאוד שהועלה לדיון בכנס היה הצורך למצוא מענה לאיומים ביולוגיים מסוג חדש, שזכה כבר לכינוי "טרור חקלאי" ויש לו היבט כלכלי מובהק.
קיימת כיום הערכה שגורמי טירור עשויים אפילו לנסות ולפגוע בחיות-משק – למשל בפרות – כדי לפגוע בתעשיית החלב ומוצריו וגם בבשר. וזו תהיה פגיעה קשה ובעלת משמעות לתעשיית המזון כולה. המיגבלות, שהוטלו על מדינות בכל הנוגע לסחר בבעלי-חיים וביצוא מוצרים מהחי בין מדינות שסומנו כנגועות במחלות כגון הפרה המשוגעת, לא מספיקות. הסיכון לבעלי החיים הוא גדול ובעקיפין לבני-אדם הצורכים את מוצרי חיות המשק, בעיקר כאמור בקר.
בישראל מונהגת עתה תוכנית בטיחות ביולוגית שמטרתה לשמור על בריאות בעלי-החיים כדי שימשיכו להיות יצרניים ורווחיים (בעיקר בנושא החלב) וגם להגנה על ציבור הצרכנים. התוכנית כוללת הנהגת אמצעי בטיחות מחמירים ובין השאר סיווג כל המבקרים המגיעים למשקים שבהם מגדלים פרות לחלב. נקבע "קוד לבוש" ואזורים מותרים ומוגבלים לגישה. רופא מזריע הבא במגע יומיומי עם בעלי-חיים, הוא בדרגת סיכון להפצת נגיפים ולכן חייב להשתמש באמצעי לבוש חד-פעמיים – חלוק, אוברול, כיסוי לנעליים וגם לעבור דרך נקודת שטיפת וחיטוי.
גם מכוניות הנכנסות לאזורים שמוגדרים כמצויים בסיכון חייבים בנוהל של ניקוי צמיגים וחיטוי. הופצה המלצה להתקין גדרות מצוידים במתקני שליטה ובקרה אלקטרוניים. כן נקראו כל הגורמים למנוע חדירת חיות בר וגם עטלפים וציפורים כיוון שהם מאחסנים של גורמי מחלות ומפיציהם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
תמונת ארכיון
|
|
|
|
|
|
|
ג'ל נגד רעידות אדמה
|
|
|
|
|
|
|
רעידות אדמה חוזרות ומזעזעות את העולם, גורמות מדי שנה לנזקים של מיליארדי דולרים, שלא לדבר על פגיעות בנפש. בארה"ב מחפשים פתרונות יעילים יותר לשיפור עמידותם של בניינים, בעיקר רבי-קומות, כנגד רעידות האדמה, בכלל זה החזקות ביותר. לא מסתפקים עוד בבטון מזוין ותומכות, וגם במנגנונים שמפחיתים בפועל את זעזועי הרעש.
הירחון "סיינטיפיק אמריקן" (גם במהדורתו בעברית), מוסר כי יש כבר אמצעים מוכחים לאפשר לבניין לעמוד היטב בכל פגע של רעידת אדמה, כולל הגדולה ביותר. לפי שעה חלק מהפיתוחים יקר מדי. אבל במרכז הרב-תחומי לחקר ההנדסה של רעשי אדמה, באוניברסיטת מדינת ניו-יורק בבאפאלו, פיתחו סידרת חידושים למזעור נזקים למיבנים.
למשל: החדרת רכיבים, בין המיבנה ליסודות – כמו מבודד בסיס – שיפעלו כמו רפידות גומי ויספגו חלק ניכר מאנרגיית התנועה של האדמה בעת רעידת אדמה. הרפידות יספגו זאת – ולא הבניין, וכך תימנע קריסתו. רעיון נוסף: החדרת משככים, נוזל צמיג, הפועל אף הוא כסופג זעזועים וכן מיסבי החלקה, "קוגלאגרים", שיאפשרו לבניין להתנודד בעת הרעידה, אבל לא לקרוס תחתיו ולהישבר.
רוב הציוד הזה פותח לצרכים צבאיים, למשל להקשחת כנים לשיגור טילים ומ"מגדלי טילים", סיפונים של אניות-קרב וצוללות מפני טילים ימיים ופצצות. עתה מחפשים להם שימושים אזרחיים. טכנולוגיה אחרת שנבחנת: שימוש בקורות דמויות גידים שיפעלו בכיוון ההפוך, לכיוון תנועת האדמה בעת הרעידה וכך יבטלו את השפעתה. רעיון אחר הוא שימוש בנוזל יחודי, אלקטרו-ריאולוגי מכנים זאת, שיוחדר ליסודות הבניין. בעת רעידה אדמה הוא ייהפך מיד מנוזל, לקריש, או ג'ל שיסנן את גלי ההלם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שטרות כסף מדברים
|
|
|
|
|
|
|
באוניברסיטת ניו-סאות' וולס בסידני, אוסטרליה, פותח שבב בגודל של ראש סיכה שניתן להחדירו לתוך הנייר בשטרי הכסף, במקום פס מגנטי המשמש כאמצעי זיהוי נגד זיוף. השבב האלקטרוני ישמיע קול בעת שיעבור דרך סורק שטרי-כסף. אם זייפן ינסה להפוך שטר של 5 דולר ולהציגו כאילו הוא 50 דולר, הוא לא יוכל לעשות זאת, כיוון שהשבב יחל "לזמזם". הממציאים טוענים שניתן אפילו לתכנת את השבב כך שישמיע קול ברור: "אני שטר של 50 דולר" או "אני שטר של 100 דולר" בעת הסריקה.
השימוש המיידי הוא כדי לסייע לעיוורים על מנת שלא ירמו אותם, אבל למעשה מדובר בגדג'ט מרחיק לכת יותר. בעת שהשטר יוכנס דרך חריץ למיתקן סריקה פשוט או אפילו לבנקומט, ישמע "ממנו" אות זיהוי שגם יאמר לבעליו איזה שטר הכניס, כלומר את ערכו. כמו כן, יש כוונה להחדיר לשטרי הכסף העתידיים אמצעים אופטיים: הם יזהרו בשמונה צבעים שונים כדי שיבדילו ביניהם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נלחמים בדואר הזבל
|
|
|
|
|
|
|
במלחמה נגד דואר הזבל, הספאם, נרשם בימים אלה פרק חדש – הגם שהחזיק מעמד שלושה ימים בלבד, לפי שעה. ניתן היה לראשונה לטעון מהאינטרנט שומר-מסך, כדי שישמש הגנה מפני חדירת דואר-זבל למחשב. במקרה זה מדובר היה ב"כלי התקפי" ולא הגנתי כפי שהיה מקובל עד היום – כך הסבירו מהנדסי הפיתוח של פורטל האינטרנט לייקוס (Lycos) שיזם את הפרוייקט.
תחת הסיסמא "עשו אהבה ולא ספאם", ניתן היה לטעון את שומר המסך החדשני דרך לייקוס-אירופה. אבל ה"קטץ'" היה בכך שצריכים היו להירשם לטעינת שומר המסך הזה לפחות אלף משתמשים. הדבר כבש את ליבם של המשתמשים, ובתוך יומיים נרשמו יותר מ- 100 אלף איש וזאת ללא מסע שיווקי מיוחד.
שומר המסך ההתקפי עשוי היה להביא לכך שתחול הפחתה של 95% בתנועת דואר הזבל המופץ מאתרי האינטרנט העוסקים בפעילות מסוג זה . התחכום ברעיון היה בכך ששומר המסך ההתקפי אינו גורם לסגירה מוחלטת של האתר שסומן כמפיץ דואר-זבל מאחר שזה יהיה מעשה בלתי חוקי בכמה מדינות.
התוצאה משיטת ההגנה-התקפית היא שמשגרי דואר-הזבל יגלו שהפצתו מהשרת שלהם הואטה מאד וגם תעלה להם כסף. ההאטה העמיסה עליהם את ההוצאות הכספיות של שימוש בפס-רחב. הן גדלו לפתע מאד. הפצת דואר-הזבל פשוט נתקעה, והקבצים לא הגיעו לתעודתם. ההפסד הכספי של המפיצים יהיה לכן כפול, העריכו המפתחים. בתוך זמן קצר יבינו המפיצים שהעסק לא משתלם.
כמה בעיות משפטיות שנתגלו במיזם, חייבו את לייקוס להודיע על סיומו, זמנית. התעוררו ספקות ;אם אין מדובר במעשה חוקי ובפגיעה בחופש העיסוק (של מפיצי דואר זבל) - אם אלו יצליחו להוכיח שתכניו אינם נושקים לתחום הפלילי: כלומר לא הכילו הצעות לא ראויות להימורים לא חוקיים או שירותים פורנוגרפיים.
עד שתתברר סוגיה זאת במלואה, ייהנו משומר המסך החדיש רק מאה אלף איש, לפי שעה. כיום, בין 65 ל-75 אחוז מתנועת הדואר האלקטרוני בעולם איננה אלא של פריטי דואר-זבל לסוגיו השונים ובמאבק נגד התופעה לא נאמרה כאן המלה האחרונה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
