 |
החל מהיום, עומדים דדי ואיזי בורוביץ' בשער הכניסה לישראל. הם עומדים שם לבד. למה? כי ככה החליטה הממשלה במאי 2003, ערב הנפקת אל על. פרשני כל העולם, אלה שהתחרות החופשית וההפרטות ברוממות גרונם, יהללו את המכירה המוצלחת - שמישהו אחר יתעסק עם כל הטייסים והטכנאים האלה שדורשים עוד ועוד העלאות שכר. בפתחו של פסטיבל בורוביץ', שעשוי להאפיל על מסיבת החשק של פתיחת טרמינל שלוש, כדאי לזכור את המחיר שתשלם גברת כהן המיתולוגית בדרך לחופשה השנתית בניו יורק. בעידן שבו חברות כמו איזיג'ט גובות 240 שקל לטיסה הלוך ושוב מלונדון למדריד, המדינה ביצרה את זכויות הטיס של חברת התעופה הלאומית בבטון כך שאל על תישאר המוביל הבלעדי, במרבית קווי הטיסה העיקריים, גם אחרי ההפרטה. נכון, אפשר לפתוח את שוק התעופה לתחרות גם אחרי שהמונופול יעבור מידי המדינה לתאומים החביבים. מישהו מוכן לנסות? בשורה התחתונה, המוביל הלאומי ימשיך לשחוט את הכיס של נוסעי הקו ת"א ניו יורק גם אחרי שהמדינה תצא מהמשחק. אלי
הורביץ עמיקם כהן ויתר חבריהם הדוגמנים בפרסומות של אל על, ימשיכו ליהנות ממושבי המחלקה הראשונה. מי יילחם את מלחמתה של גב' כהן? זו תצטרך להפריש נתחים מכמה משכורות חודשיות כדי להידחק למחלקת התיירות. כדאי לזכור: האחים בורוביץ' בעצמם באמצעות חברת ארקיע, הבינו היטב את העיוות שיצרה הממשלה, בהחלטה להותיר את הבלעדיות של אל על בקווים העיקריים גם אחרי ההפרטה. יחד עם חברת ישראייר, הבורוביצ'ים עתרו לבג"ץ נגד החלטת הממשלה חסרת התקדים שקדמה להפרטת החברה, אך השופטים דורנר, אור וברק דחו את העתירה. איך שגלגל מסתובב: החלטת בג"ץ בעתירת ארקיע/בורוביץ' היא נשק יום הדין של הבורוביצ'ים לביצור שליטתם במרחבי התעופה הסדירה של ישראל. דא עקא, שהחלטה זו גם תקעה את המכירה הכפויה של ארקיע, שהפכה, ביחד עם ישראייר, לפחות אטרקטיבית. בתודעת הבורוביצ'ים נצרבה התובנה, כי במקום לנסות לנגוס בנתח השוק האקסלוסיבי של אל על באמצעות ארקיע, מוטב לקנות את החברה - If u can't beat them, buy them.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
נתניהו. המכירה הצליחה, על תחרות אין מה לדבר
|
|
 |
 |
 |
 |
|
בזק כמשל: כללי המשחק שונו לפני המכירה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
לפני שנדון בנימוקי המדינה, בנוסח "בטחון המדינה מחייב זאת", בבואה להצדיק את המשך הלפיתה של אל על בכיס של צרכני התעופה, נפנה להפרטות של מונופולים ממשלתיים אחרים. מכרז בזק יצא לדרך כאשר הרוכשים הפוטנציאליים של ענק התקשורת הממשלתי מודעים לכך שהחגיגה נגמרה והם לא קונים מונופול. שוק השיחות לחו"ל והסלולר כבר מזמן פתוחים לתחרות. ערב ההפרטה פתחו גם את שוק התקשורת הקווית בפני שחקני הכבלים. זו דרך הפרטה ראויה, אשר קובעת כללי משחק תחרותיים לשירותים חיוניים, במעבר של מונופול ממשלתי לידיים פרטיות. נחזור לאל על. לא רק שכללי המשחק לאחר ההפרטה לא שונו, אלא שהמדינה ובג"ץ החמירו אותם לטובת הרוכשים ולרעת הצרכנים. כאמור, קל מאוד לזעוק נגד מונופול ממשלתי, קשה יותר להילחם בו כשהוא מולחם לידיים פרטיות עם בטונדות של החלטת ממשלה ופסיקת בג"ץ. אגב, לא רק שהבורוביצ'ים מקבלים את אל על כמונופול, המדינה תמשיך לסבסד להם את אבטחת המטוסים בידי השב"כ - עניין של הרבה מאוד כסף. בשופרסל ובקו אופ, שמחוייבים בחוק לאבטח את המרכולים, היו שמחים מאוד להסדר כזה. ובכן, מה היו נימוקי המדינה להשארת זכויות הטיס הבלעדיות של אל על בידי הקונה הפרטי? שיקולי בטחון והצלחת ההפרטה. באשר לבטחון, הרי שבעיתות חרום ראוי לפזר את נטל ההובלה האווירית בין כמה חברות ולא להסתמך על אחת בלבד, חזקה ככל שתהיה. הצלחת ההפרטה? ובכן, הסיטואציה הייחודית של אל על שעובדת במקרה זה לטובת בורוביץ', מעמידה באור בעייתי את כל המדיניות שמוביל נתניהו לפיצול בתי הזיקוק, חברת החשמל, הנמלים ובזק כבר אמרנו. כולם נכסים חיוניים למדינה שהצורך בשמירתם חזקים לשעת חרום לא נופל מזה של אל על. לא צריך להשבית את שמחת הבורוביצ'ים אבל אין ספק שמתי שהוא יהיה צורך לחזור במדיניות הממשלה שקיבלה גושפנקא של בג"ץ. איזי בורוביץ', העסיק לדבריו חמישה פרופסורים שיעזרו לו בהבנת מבנה ההנפקה. הפרופסורים כנראה עשו עבודה טובה מאוד, אבל מי שעשתה עבודה טובה פחות היא המדינה שנתנה לו מונופול בחוק.
|  |  |  |  | |
|