 |
/images/archive/gallery/166/549.jpg פיצה מטר
מתוך אתר pizzameter.com  |
|
|
|
|
| איך אפשר לצבור חובות של 16 מיליון שקל מבצק, עגבניות וגבינה? זו השאלה ששואלים כולם בעקבות קריסת רשת פיצה מטר. אז ככה: ממשיכים להשקיע בפרסום והתרחבות למרות ההפסדים, מלווים לזכיינים וסופגים את הפסדיהם, ומנצלים את היחסים האישיים עם הספקים כדי לדחות תשלומים |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
נורית קדוש
4/2/2005 8:40 |
|
|
|
|
|
|
|
שנתיים אחרי המשבר ברשת דומינו' ס פיצה, הגישה אתמול רשת הפיצות השלישית בגודלה בשוק, פיצה מטר, בקשה להקפאת הליכים, בשל חובות ענק אליהם נקלעה. אז איך קורה שרשתות מזון מהיר - שמייצרות מוצר פשוט יחסית ושכ-50% ממכירותיהן משולמות במזומן - נופלות אחת אחרי השנייה למלכודת הדבש של פריחה והתרחבות מהירה, וההתרסקות שבאה אחריהן?
גורמים בענף לא יודעים להסביר איך מצליחה רשת פיצה, שפועלת עם מספר מצומצם יחסית של ספקים - בצק, גבינה, רוטב, ירקות ואריזות - לצבור חובות של מיליוני שקלים לספקים. לפי הבקשה להקפאת הליכים, שהוגשה באמצעות עו"ד שאול ברגרזון, מסתכמים חובותיה של החברה בכ-15.5 מיליון שקל, רובם לספקים. מהבקשה עולה עוד כי ב-2004 הפסידה הרשת 6.2 מיליון שקל.
אחד הספקים המרכזיים של הרשת מתקומם על התנהלותו של ברנרדו בלחוביץ', מבעלי הרשת, שמחזיק ב-25% ממנה . "לפני כחצי שנה, כשבלחוביץ' בא לספר לנו שהוא במצוקה כלכלית והוא צריך קצת אוויר, הסכמנו לפריסת תשלומים, כי רצינו לעזור
לו. הוא לקח על עצמו חובות של זכיינים שלא עמדו בתשלומים, ונקלע להרפתקה עם מסעדה לא מוצלחת.
רצינו לעזור לו, והוא הביא אותנו לבור שאין לנו מושג איך לצאת ממנו. למעשה, בלחוביץ' הגיע למצבו הנוכחי בגלל שאנחנו היינו טיפשים מספיק לתת לו כזה אשראי". הספקים הם לא היחידים שטוענים שהקריסה מתאפשרת בעיקר בגלל תנאי האשראי המפליגים שקיבלה מהם הרשת. גם גורמים נוספים בתחום גורסים שהבנקים, שבעי הקרבות עם דומינו'ס, ידעו להיזהר, ולראיה - החוב ל בנק הפועלים עומד על 1.7 מיליון שקל בלבד, ואילו זה ל לאומי מסתכם ב-170 אלף שקלים.
"כנראה שהם הצליחו לשכנע ספקים, על סמך קשרים אישיים טובים שהיו להם איתם, לתת להם תנאי אשראי שעזרו להם לספוג הפסדים של זכיינים שלהם", מסביר בכיר בענף המזון המהיר. "הם החליפו להם צ'קים של בנק הפועלים בפריסה של צ' קים מבנק לאומי וככה משכו עוד קצת זמן. אבל כשהניהול לא נכון, מהלכים כאלה באמת נותנים רק עוד קצת אוויר, ובסופו של דבר הבועה מתנפצת".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
בסופו של דבר הבועה מתנפצת
|
|
|
 |
|
 |
|
אף אחד לא רוצה לדבר על המשבר
|
|
|
 |
|
|
|
אף אחד לא רוצה לדבר על המשבר שפוקד את ענף הפיצות בפעם השנייה בשנתיים האחרונות, כאילו חוששים שזה לא המקרה האחרון ואין לדעת מי הבא בתור. הספקים חוששים להתראיין, שכן דחיית הבקשה נותנת להם עוד קצת זמן ותקווה להוציא מבלחוביץ' חלק מכספם, בדרכי נועם, וגם בדרכים אחרות. אחד הספקים הבולטים של בלחוביץ' אמר אתמול כי הוא שמח על דחיית הבקשה.
"אני עוד שעה אצלו במסעדה, לוקח ציוד, מכונות, ריהוט - כל מה שאפשר כדי לכסות על חלק ממאות אלפי השקלים שהוא חייב לי". בעלי עסקים דומים תולים את ההתרסקות בהתרחבות המהירה של הרשת. הסניף הראשון של פיצה מטר - הנמצאת בבעלות בלחוביץ' (25%) ו אלכס גורדון (75%) - נפתח ב-1997 ברחוב אבן גבירול בתלאביב.
רק 3 שנים מאוחר יותר נפתחו שני סניפים נוספים, בתל-אביב ובהרצליה. החל מ-2001 החלה הרשת לגדול בקצב מסחרר, באמצעות מכירת זיכיונות לפתיחת סניפים חדשים - עד שכיום מונה הרשת 24 סניפים בכל הארץ, רובם הגדול בבעלות זכיינים, רבים מהם עובדים לשעבר של הרשת. הקשרים האישיים עם אותם עובדים לשעבר וזכיינים בהווה, והתנהלותו העסקית השגויה, הביאו את בלחוביץ' לתת לזכיינים הלוואה בסכום הנדרש לקניית זיכיון - כ-150 אלף דולר.
בלחוביץ' עצמו היה אתמול שבור. "מדובר בעסק שבנינו מכלום, בלי גב של משקיעים, בלי מותג מצליח מחו"ל, בלי משרדים ובעלי תפקידים - ולכן הכאב כל כך גדול". אתה יודע להסביר מה קרה? "הרצון שלנו להגדיל את הרשת תוך זמן קצר היה הבעיה הגדולה שלנו. מה שקורה היום נובע מההשפעה של הגיבנת שסחבנו מהשנתיים הראשונות להתפתחות. כל חודש הפסדנו כסף, אבל לא הרמנו ידיים, ולאורך כל הדרך המשכנו לחפש משקיע, ללא הצלחה. מצד שני, לא הפסקנו להשקיע בפרסום ובשיווק המוצר, כי האמנו - ואנחנו עדיין מאמינים - שמדובר ברשת ישראלית בפריסה ארצית המציעה מוצר טוב ומיוחד, שיכולה להצליח. בשנים האחרונות אנחנו מציגים נתונים מצוינים. פשוט לא הצלחנו להתגבר על הוצאות הענק שהיו לנו בפרסום ובפתיחת סניפים".
מה אתה אומר היום לכל הספקים הזועמים? "אני מאמין שזו שעת המבחן שלהם. לא ייצא להם כלום מלבוא ולנסות לקחת את החברה. הם צריכים להבין שכלום לא נעשה בזדון, תמיד עבדנו בשקיפות מלאה איתם. הם תמיד ידעו על הבעיות הכלכליות, כי תמיד הצהרנו עליהן, ולכן אני מציע להם להמתין למשקיע שייקח את הרשת חזרה למעלה. כך הם גם יקבלו את מה שחייבים להם וגם יוכלו להמשיך ולעבוד איתנו בעתיד".
למרות המצב הקשה והפסימיות שמשדרים הספקים, כדאי לזכור שרק לפני שנתיים היתה דומינו' ס פיצה במצב די דומה. אבל הרשת הצליחה להתאושש ולחזור בכוחות מחודשים לשוק. אסף גרינברג, מנכ"ל דומינו'ס פיצה, אמר אתמול כי יש להתייחס למשבר כאל הזדמנות: "מאז שיצאנו מהמשבר אנחנו במגמת עלייה. פתחנו סניפים נוספים בזכיינות, והרשת משגשגת. אני מאחל לפיצה מטר שייחלצו מהבוץ, יעברו את המשבר בשלום ויחזרו להיות מתחרה ראוי תוך זמן קצר". ואכן , בלחוביץ' כבר בונה תוכנית הבראה ונמצא במשא ומתן עם משקיע פוטנציאלי - אמיר וולף, ששימש בעבר מנהל המחלקה הבינלאומית והפיתוח ה0עיסקי של הום סנטר.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
