 |
/images/archive/gallery/118/752.jpg חצאית גינס של Seven
מתוך האתר  |
|
|
|
|
| תעשיית הזיופים והחיקויים בישראל צומחת והבאסטות בדרום תל-אביב כבר לא לבד. בשנה החולפת חברו אליהן גם חברות מובילות מהשורה הראשונה. מערכות החוק יוצאות למתקפה |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
מיכל סבו-וינברגר, פורבס ישראל
18/2/2005 8:03 |
|
|
|
|
|
|
|
Forbes ישראל
מדברים עלינו כעל מדינה של דיסק אחד. קונים דיסק אחד, וכולם צורבים אותו. ומה עם שמלה אחת, ג'ינס אחד, שוקולד אחד, מצבר אחד? בקיצור - מדינה של "אחד".
לפני כשנתיים, נכנסה מעצבת האופנה הידועה טובהל'ה חסין לקומה התשיעית בבניין עורק ברמת-גן. פניה היו מועדות לחדרו של צבי חיימוביץ', עו"ד במחלקת הליטיגציה של משרד מ.פירון ושות'. מטרת הפגישה: מה עושים נגד חקיין נעליים יפואי, המחזיק אלבום צילומים של נעלי המעצבת ומציעם למכירה לכל דורש. למרות שעו"ד חיימוביץ' מטפל שנים רבות בתחום הקניין הרוחני, המקרה של טובהל'ה הצליח לנער אותו משלוותו: "הפעם, הרגשתי יותר מתמיד את מצוקתו של האמן היוצר", הוא אומר. במקרה זה, התערבותו של חיימוביץ' הביאה לפשיטה על מפעלו של אותו גורם, ולסגירת "מפעל החיקויים".
באחרונה טיפל חיימוביץ' בפרשייה אחרת שהפתיעה את תעשיית האופנה הישראלית. בספטמבר 2004 ניסח כתב תביעה עב-כרס, לבקשת נציגי חברת
האופנה הבינלאומית דיזל (DIESEL). לטענתם, רשת האופנה פוקס המקומית משווקת בחנויותיה ג'ינסים, המהווים העתק וחיקוי של אלה שעוצבו בידי דיזל. במקרה זה, התהליך היה זריז - בעיקר בשל נכונותו של הצד הנתבע לפתור את הסוגיה בדרכי שלום. תוך ימים ספורים, הוסרו ממדפי הרשת כ-5,000 ג'ינסים.
מעצבים ישראלים טוענים כי בשנים האחרונות החריפה תופעת הזיופים וההעתקות בענף האופנה המקומי. מקרי החיקוי של עיצובים מקוריים הם תופעה שכיחה בתחום האופנה, המהווים פגיעה ממשית בכיסן של רבות מהחברות המקומיות. גופי האופנה נוהגים להשקיע סכומי כסף לא מבוטלים ביצירת קולקציות חדשות ויצירתיות, תוך העסקת מעצבים ידועים. "בתעשיית האופנה הישראלית, כמו במדינות אחרות בעולם, יש הבוחרים בקיצורי דרך על-ידי חיקוי העיצובים או שימוש במוטיבים ייחודיים של מעצבים מובילים, מתוך רצון לקטוף את פירות ההצלחה על חשבון אותם מעצבים", אומר עו"ד חיימוביץ'.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מזייפים גם וודקה
|
|
|
 |
|
 |
|
תופעה מורכבת וחמקמקה
|
|
|
 |
|
|
|
תעשיית ההעתקות והזיופים פורה מאוד בארצנו הקטנטונת - לא רק בתחום האופנה. אך לפני שניגע בענפיה המפותלים, כדאי להבין מה מייחד את המקרים בתחום האופנה. עו"ד חיימוביץ': "תופעת החיקוי בענף האופנה היא מורכבת וחמקמקה. היא שונה מתופעת הזיוף, הנחשבת פשוטה יחסית מבחינה משפטית. זיוף מתייחס למקרים, בהם מוטבעים סימני המסחר של חברה א' על מוצריה של חברה ב'. מצב זה הוא זיוף של ממש, תוך הפרת זכויות המוגנות על-ידי אותו סימן. במקרים שאוזכרו, לא נעשה כלל שימוש בסימן מסחר (או אף נעשה שימוש בסימן מסחר שונה מזה של היצרן המקורי), ועדיין אנו טוענים כי נפגעו אינטרסים ברי הגנה של אותו יצרן בעיצוב המקורי. ואכן, בתי-המשפט בישראל מכירים באותם אינטרסים".
נקודת המוצא של משפטנים המטפלים בתביעות מסוג זה, מושתתת על שיטה משפטית המכירה בתחרות החופשית ובחשיבותה. מערכת משפטית זו חייבת להניח, כי קיימים כללי התנהגות מקובלים והוגנים, ועליה לאסור התנהגות החורגת מכללים אלה. "תעשיית החיקויים עלולה להביא לא רק להטעיית לקוחות ולהסטת ידם אל מוצרים המתיימרים להזדהות כמוצר המקורי, אלא שלחיקוי יש השפעה נוספת: הוא מערער את בטחונו של הצרכן כי אכן רכש את המקור. במקביל, החיקוי מפחית מהמוניטין של המותג. מוצרי החיקוי נמכרים כמעט תמיד במחיר נמוך בהרבה מהמוצר המקורי, לא רק בשל האיכות הירודה אלא גם בשל העובדה כי נחסכת מהחקיין הוצאה על פיתוח המוצר", מסביר עו"ד חיימוביץ'.
בעבר, רווחה בבתי-המשפט בישראל הדעה, כי על מוצרי אופנה יש להגן באמצעות רישום מדגם (רישום של העיצוב הייחודי), ובהתאם - יש לדחות תביעה של יצרן המבקש הגנה על קניינו הרוחני באותם מוצרי אופנה פרי עיצובו, אם לא רשם מדגם. ואולם, עד מהרה החלו להישמע קולות אחרים בתוך כותלי בית-המשפט. בית-המשפט סבר כי "הפניית מעצבי אופנה להגן על יצירותיהם על-ידי רישום מדגמים, אינה הולמת את עבודתם". לדעת בית המשפט האופנה משתנה ומתחדשת לעיתים תכופות והמדגם נרשם זמן רב אחרי הגשתו לרשם המדגמים. כך שבנתיים משתנה האופנה.
גישה זו התקבלה על דעת רוב שופטי בית-המשפט העליון. השופטים הציעו רשימה של מבחנים, אשר בהתקיימם ניתן לקבוע כי חיקוי או העתקה של מוצרים מהווים צעד המנוגד לדין ופוגעים בתחרות. בין השאר, נקבע כי ככל שהיצירה או הרעיון המועתקים חדשניים ומקוריים יותר, כך תגבר הנטייה לראות בהעתקתם תחרות בלתי הוגנת. מבחן אחר נוגע לשיטתיות: האם מדובר בהעתקה חד-פעמית ומקרית, או כזו החוזרת על עצמה בשיטתיות. כמו כן, בוחן בית-המשפט אם החקיין היה מודע להעתקה או לחיקוי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
גם בפוקס מזייפים
|
|
|
|
|
|
|
תדמית של מעתיקנים
|
|
|
|
|
|
|
תעשיית הזיופים וההעתקות הענפה בישראל, על כל תחומיה המגוונים, "זכתה" לתואר מפוקפק מאוד מצד גורמים בינלאומיים. חיימוביץ' מספר, כי בעת פגישה שקיים לפני זמן קצר עם נציג מחברת דיזל, אמר לו האחרון כי לישראל תדמית גרועה בעולם. "אתם נמצאים בין טורקיה לסין, לא רק גיאוגרפית. יש לכם תדמית של מעתיקנים", אמר לו הנציג.
עורכי הדין דוד גילת ורועי קורניק מקבוצת ריינולד כהן עורכי פטנטים, מסכימים כי ב-2004 נרשמה עליית מדרגה בעבירות בתחום הקניין הרוחני בישראל. בד בבד, הם מציינים את העלייה ברמת מודעותם של אנשי המכס לתופעה, ועבודתם למיגור יבוא הסחורה המזוייפת. "ככלל", אומר עו"ד גילת, "כאשר המצב הכלכלי קשה - קיימת עלייה בתופעה. בשנים החולפות אנחנו מרגישים שקיימים בשוק הרבה יותר מוצרים מזוייפים ומועתקים".
לטענתם, חברות ישראליות רבות נפגעות בשנים האחרונות מפעילות של ייצור מועתק או מזוייף בסין, טורקיה, גרמניה ודרום אפריקה. בשנה החולפת, היה המשרד מעורב בפרשיות זיוף רבות. בין השאר, נתפסו מוצרים מזוייפים של חברת מולינקס, שעוסקת בייצור מוצרי חשמל ביתיים. כמו כן, היה המשרד מעורב בתפיסת חיקוי של מוצרי שוקולד של המותג פררו רושה. באחרונה, נפגעה חברת טייני לאב הישראלית שבבעלות שושי ואורן איציק, כאשר יבואן ישראלי ייצר חיקוי של הבובות הרכות של החברה בהונג קונג ובסין וניסה לשווקם בישראל.
"גורמים מקומיים הפכו לאמיצים יותר. רבים מנסים ללכת על הגבול הדק בין מה שמותר למה שאסור", אומרים השניים. "הטרנד הזה בולט מאוד בזמן האחרון. במקרים רבים אנחנו רואים, שחברות אינן מפגינות יצירתיות בבחירת סימני המסחר ובוחרות בסימנים מאוד דומים".
לדבריהם, גם אם אין מדובר בעבירה פלילית של שימוש בסמל מסחר או הפרה של מדגם, הגורמים המחקים מנסים לרכוב על ההצלחה של מוצר קיים ומוכר. הדמיון והיצירתיות נדחקים הצידה, והגברת היקף המכירות היא האלמנט היחיד המניע אותם. בחירה בעיצובים דומים נראית כמו גישה של "בוא ננסה", או שיטת "מצליח". החקיין מנסה את מזלו. אם נתפס - ברוב המקרים הנטייה שלו היא לסגת.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מספר תפיסות המכס בשנים האחרונות. לחצו להגדלה
|
|
|
|
|
|
|
פגיעה של 1.1 מיליארד שקל בשנה בהכנסות
|
|
|
|
|
|
|
תעשיית זיופי המותגים המסחריים והפרת זכויות יוצרים פועלות מחוץ למסגרת החוק, מעבר לפיקוחו של כל מנגנון בקרה מבני וכחלק אינטגרלי מהכלכלה ה"שחורה" במשק הישראלי - כך טוענים באיגוד לשכות המסחר. תעשייה זו פועלת ברובה באופן מחתרתי, לעיתים במסווה של פעילות תמימה, תוך ניצול ערוצי השיווק של פעילות מסחרית הגלויה לעין החוק. לטענת האיגוד, בשנים האחרונות הפכה תופעת הפרת זכויות יוצרים וזיופי המותגים המסחריים בישראל למגיפה רחבת היקף, והגיעה לממדים חסרי תקדים, גם במונחים בינלאומיים.
כ-1.1 מיליארד שקל בשנה - כך מעריכים באיגוד לשכות המסחר, את הפגיעה הכספית הישירה מהענפים שנסקרו (משקאות חריפים, ספרים, הלבשה ומותגי אופנה, הנעלה, תקליטורים, קלטות מוסיקה וסרטים - וידיאו ו-DVD - תוכנות מחשב ומולטי מדיה). בנוסף, תעשיית הזיוף פועלת - מטבע הדברים - באופן סמוי, הרחק מעינם הבוחנת של שלטונות החוק והמס. כיוון שהיא כוללת פעילות עסקית אפורה בהיקף בלתי מבוטל, היא מונעת תקבולים בהיקפים משמעותיים מהכנסות המדינה.
על בסיס אומדן היקף הזיופים, הפגיעה בהכנסות המדינה ממכירות לא מדווחות של מוצרים מזוייפים (מע"מ, מכס, מס הכנסה) נאמדת בכ-400 מיליון שקלים בשנה. "התופעה התרחבה והתפשטה לענפי כלכלה חדשים, והיא פוגעת במשק הישראלי, בצרכנים, במגזר העסקי, בהכנסות המדינה ובמעמדה הבינלאומי של המדינה", אומר עמית אבנר, מנהל תחום קניין רוחני באיגוד לשכות המסחר.
עם זאת, מציין אבנר, בזכות פעילותה של משטרת ישראל, שינוי בהתייחסות המערכת המשפטית ופעילות הארגונים והחברות הסובלים דרך קבע מתופעת הזיופים, בשנה החולפת הורגשה ירידה בכמות הזיופים. ואולם, מדובר בשיפור הדרגתי ואיטי במיוחד. ממדי התופעה מהווים איום ישיר ובלתי מבוטל על מקורות הכנסתם ורווחיותם של עוסקים מורשים במספר ענפי מסחר, אשר מתחת לאפם ועל חשבונם פועלים הזייפנים. "הפגיעה הישירה היא מאובדן נתחי שוק גדולים, הורדת מחירים פרועה שלא כתוצאה מתחרות הוגנת, ופגיעה במוניטין", מסביר אבנר.
במקרים רבים, תופעת הזיופים מלווה בגניבת עין, במרמה ובהסתרת מידע מהצרכנים. מנקודת מבט צרכנית, מדובר בעבירות חמורות על-פי חוק הגנת הצרכן המסווגות כפליליות. התוצאה: במקרים רבים הצרכן מוציא את מיטב כספו על מוצר פגום, שאינו עומד בתקן או שהוא חסר ערך. במקרים מסויימים, כגון זיוף תרופות ומשקאות חריפים, מדובר אף בנזק פיזי לצרכן עד כדי סכנת חיים.
התופעה אף פוגעת במעמדה הבינלאומי של ישראל, החתומה על הסכם הגנה על קניין רוחני (SPIRT) במסגרת הסכמי ארגון הסחר העולמי (OTW). ההסכם מחייב יצירת מסגרת עקרונות, חוקים והתחייבויות לטיפול בסחר במוצרים מזוייפים. יחד עם זאת, התופעה מהווה פגיעה בקשרי המסחר של מדינת ישראל, שכן ממדיה מעוררים את יצרני המותגים המקוריים בחו"ל להטיל סנקציות על המשק ולצמצם את פעילותם בארץ - כך סבורים באיגוד לשכות המסחר. מצב זה מגדיל את הפגיעה במקורות ההכנסה של המפיצים המורשים בארץ, וכאמור - מביא לפגיעה בקשרי המסחר של מדינת ישראל.
לדברי אבנר, המאבק בתופעת הזיופים גורם להשקעת משאבים רבים - הן על-ידי רשויות המדינה (מערכת האכיפה ומערכת בתי-המשפט) והן על-ידי המגזר העסקי. במהלך שנת 2003 השקיע המגזר העסקי לבדו כ-14 מיליון שקלים במאבק בתופעה. סכום דומה הושקע גם בשנה החולפת.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ויאגרה מזוייפת
|
|
|
|
|
|
|
אפשר להתקרב, אבל יש גבול
|
|
|
|
|
|
|
עניין הקניין הרוחני אינו פשוט, מאחר שהוא עוסק במציאת הגבול בין מתן מונופול ליוצר לבין דיכוי היצירה. כאשר מתבצעת העתקה של אחד לאחד, והפריט משווק על-ידי גורם אחר שאינו היוצר המקורי - מדובר בזיוף. לעומת זאת, הסוגיה הופכת סבוכה יותר אם העיצוב החדש נעשה על בסיס למידה של עיצוב קיים, תוך שינוי והולדת יצירה חדשה. במקרה זה, בית-המשפט שואל אם הפריט החדש קרוב מדי למקור או לא.
"כל המצאה חדשה בנוייה על ידע קודם. תהליך בו מוצרים מושתתים על סמך מוצרים קיימים, הוא תהליך אבולוציוני טבעי", מסביר עו"ד הווארד פולינר, הממונה על הקניין הרוחני במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. כאשר קיימת הפרה, יש לבחון אם מדובר בהפרה אזרחית או פלילית. בדרך-כלל, הפרה בתחום העיצוב נחשבת אזרחית, כלומר הצד הנפגע אמור לתבוע את החקיין. ואולם, כאשר קיימת פגיעה בחוק, הדין הוא פלילי כמובן.
מערכת המשפט הישראלית עשתה צעד אחד קדימה בגישתה לתעשיית הזיופים וההעתקות. ב-2002 וב-2003 הוחמרה הענישה המקסימלית של הפוגעים בסימני מסחר, משנה לשלוש שנים בכלא, ובזכויות יוצרים - משלוש לחמש שנים. לדברי פולינר, מ-2000 ועד היום הוכנסו לכלא בישראל 12 אנשים בגין עבירות הנוגעות לקניין רוחני, לתקופה ממוצעת של שנתיים. לשם השוואה, בארה"ב נכלאו בתקופה דומה כ-30 אנשים. כלומר, כאשר מתייחסים להבדלי הגדלים בין שתי המדינות, עולות שלוש סברות: האחת - נראה כי מערכת המשפט הישראלית נוטה לנקוט בגישה מחמירה למיגור התופעה; השנייה - היקפה הרחב של התופעה מצביע על חומרת ממדיה ביחס להיקף האוכלוסייה המקומית; השלישית - ייתכן כי הנתונים בארה"ב מורים על אכיפה לא מספקת מצד השלטונות.
ואולם, פולינר אופטימי. בהתייחסו לתפישה כי תעשיית הזיופים וההעתקות המקומית מתנהגת כמו ג'ונגל, הוא אומר: "המצב בישראל אינו שונה ממערב אירופה וארה"ב. הג'ונגל האמיתי מתרחש באסיה. אנחנו מתקרבים לרמת ההסכמים הבינלאומיים, ומנסים להתקרב למערב אירופה וצפון אמריקה. יש מקום לשיפורים, אך מדובר בתהליך מתמשך. יש למצוא את האיזון בין נחלת הכלל לנחלת הפרט".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בית המשפט העליון
|
|
|
|
|
|
|
487 תיקים פליליים במשטרה
|
|
|
|
|
|
|
העתקות וחיקויים של פריטי אופנה אינם נחשבים לגרעין הקשה של תופעת הזיופים. משטרת ישראל נלחמת קודם כל בתופעת הזיופים ובשימושים המוטעים בסימני מסחר. היחידה הארצית במשטרה למלחמה בפגיעה בקניין הרוחני החלה לפעול ב-2001, בפיקודו של ראש היחידה הארצית לקניין רוחני, רפ"ק אהרון גרונדמן. מערך הקניין הרוחני פועל בארבעה מחוזות - מרכז, צפון, דרום ות"א - ומונה כיום 30 שוטרים.
לדברי גרונדמן, בשנים האחרונות נרשמה ירידה בתופעת הזיופים בתחום המוסיקה, בזכות הפעילות המשטרתית וכפועל יוצא ממנהג צריבת המוסיקה באינטרנט. בתחום הסרטים, נרשמה עלייה בהיקף זיופי המדיה הדיגיטלית, ונתפסו לא מעט אולפנים פיראטיים לשכפול. בסך הכל תפסה המשטרה ב-2004 כ- 93 אלף סרטים וקלטות מזוייפים. לדברי גרונדמן, בשנים האחרונות נרשמה גם ירידה עקבית בהיקף תופעת הזיופים בתחום הטקסטיל. לעומת זאת, הכוכב החדש והעולה בתעשיית הזיופים הם הכדורים לטיפול באין-אונות. 77 אלף כדורי אין-אונות מזוייפים תפסה המשטרה ב-2004. "באחרונה, חשפנו ארבעה אתרים ששיווקו מוצרים דוגמת ויאגרה. העבריינים קונים את הכדורים המזוייפים בפחות מדולר, ומוכרים אותם בכ-20 שקלים, כאשר הכדור המקורי נמכר בכ-70 שקלים", אומר גרונדמן.
באחרונה נרשמה גם עלייה בצריכה ובזיוף של אלכוהול. גרונדמן: "העבריינים משתמשים בשיטות מתוחכמות למילוי וסגירת הבקבוקים. לא מזמן, פשטנו על פאב באיזור המרכז, בו גילינו - לאחר פעילות סמויה - מכירה של משקאות חריפים מזוייפים". לפני כחודשיים, פשטה המשטרה על מספר "פיצוציות" בבת-ים, והחרימה כ-300 בקבוקים מזוייפים. פעילות דומה נערכה גם בתל-אביב. גרונדמן סבור, כי הענישה אינה מספקת: "אנחנו חושבים שיש צורך במתן עונשים חמורים יותר", הוא אומר. "הייתי שמח אם מספר התקנים היה גדול יותר, כדי לאפשר למשטרה פעילות של אכיפה יעילה יותר. יש גם מקום להקצאה רחבה יותר של תקציבים לטיפול בתופעה", מוסיף גרונדמן, אך מודה כי המצב הנוכחי טוב מזה ששרר לפני שלוש שנים.
לדבריו, ב-2004 פתחה המשטרה 487 תיקים פליליים בעקבות פשיטות על אתרי זיוף והעתקה שונים - מספר דומה, אגב, ל-2003. ההבדל היחיד, אם לא בכמות, הוא באיכות. לדברי גרונדמן, התיקים ב-2004 היו "איכותיים יותר", במובן זה שהיה ניתן להביא אותם לכדי הגשת כתבי אישום בהליך מהיר. עו"ד חיימוביץ' שותף אף הוא לנימה האופטימית. מחד, הפיתוי לייצר במזרח פריטים מזוייפים או חיקויים, גדל בשנים האחרונות. מאידך, החקיקה הישראלית מצביעה על נכונות רבה יותר להתמודד עם התופעה.
"החקיקה שלנו טובה ביחס לעולם. יש עדיין דברים שניתן לאמץ מתוך החקיקה הניו-זילנדית והאמריקאית, אך בהחלט ניכרת מגמה של שיפור בגישת מערכת המשפט הישראלית, המביעה יותר ויותר נכונות להעניק הגנות ליוצרים", אומר עו"ד חיימוביץ'. "אמנם, מעט מאוד שופטים מתעסקים בתחום. אך אלה שמתמצאים בו, יודעים ליישם אותו". ואולם, הבעיה נוגעת יותר לתרבות הישראלית ולקלות הבלתי נסבלת של יישום התופעה. ברוב המקרים, הציבור עצמו לא יוקיע את המעתיק, ואילו ה"מעתיק" מנסה את מזלו. אם לא ייתפס - הכל בסדר; אם ייתפס - יחטוף לא יותר ממכה קלה על היד. הצרכן הישראלי מהר מאוד ישכח ובלבד שיוכל לקנות במחיר זול יותר את המוצר בו חשקה נפשו.
|
|
|
|
|
|
| | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
