 |
/images/archive/gallery/267/290.jpg עומר נירהוד
 |
|
|
|
|
| האופטימיות חוזרת לספקי המחשוב המקומיים. עומר נירהוד, מנכ"ל דטהסייף מספר כי הוא מעדיף מיקרוסופט, מתרחב לאירופה ומתכונן להנפקה |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שמוליק שלח
2/3/2005 17:10 |
|
|
|
|
|
|
|
ההתאוששות ההיי-טק עושה דברים טובים לפעילות המקומית של ספקי המחשוב. דרך אחת להסיק את זה עוברת דרך טבלאות הרווח וההפסד של ספקיות המחשוב הציבוריות במשק הישראלי. נס, מטריקס, פורמולה ווואן כולן מדווחות על שיפור מרשים בתוצאות בשנת 2004. דרך אחרת היא בחינת הפרויקטים שמקבל שוק המחשוב הישראלי דווקא כעת, כאשר תקציב הממשלה תקוע והחברות נאלצות להסתמך על פרויקטים במגזר העיסקי על מנת לשרוד.
למרבה ההפתעה, אחרי יותר משנתיים בהם הממשלה הייתה "ספק החיים" של חברות שירותי המחשב במשק, ניכרת עלייה משמעותית במספר הפרוייקטים שמספק המגזר הפרטי. בין החברות שנהנות מהגידול בפעילות אפשר למנות את טלדור שהודיעה בשבוע האחרון על סיום 3 רכישות זריזות של סלע סיסטמס ושל לידקום מתחום התקשורת ורשתות המחשוב, וכן את פעילות ה-SAP של חברת סאפ-ווייב. וכל זאת תמורת קצת יותר מ-10 מיליון שקל.
חברה אחרת שנהנית מהמצב היא דאטהסייף (DataSafe), שהשתלטה בסוף 2004 על הפעילות של כלנית PC הקורסת וקיבלה נתח שוק גדול של לקוחות בתחום התוכנה. עומר נירהוד, המנכ"ל והמייסד של דאטהסייף, אופטימי. החברה סגרה את 2004 במכירות של כ-65 מיליון שקל ועל פי היקף ההזמנות המסתמן צופה החברה מכירות של כ-120 מיליון שקל ב-2005.
לנירהוד יש תוכניות גדולות. קבלת חלק מפעילות של כלנית העמידה את החברה בנקודת זינוק מצויינת להשתלט על שוק התוכנות בישראל עם מאות לקוחות שקיבלו. בין הלקוחות שכללה ה"ירושה" מכלנית נכללות גם חברות ענק כגון אמדוקס (עם כמעט 10 אלפים נקודות קצה) וקומברס. דאטהסייף מתכוונת למנף את הרכישה ולנסות ולמכור ללקוחות אלו גם שירותי אחרים בתחום
התוכנה.
נקודה אחרת היא הקירבה למיקרוסופט. דאטהסייף שימשה בשנים האחרונות כשותפה בכירה של מיקרוסופט בישראל. "בלי שהרגשנו התחילה מיקרוסופט לפזול לשוק הארגוני", אומר נירהוד, "בחודשים האחרונים ניכרת עלייה חדה בשימוש בתוכנות ה-CRM של מיקרוסופט ומספר ההתקנות שלנו גדל פי 3 בתוך חודשיים". דאטהסייף מתכוונת לרכוב על החדירה האגרסיבית של מיקרוסופט לשוק התוכנה הארגוני בישראל.
את מיקרוסופט רואה נירהוד גם כחלק מרכזי מעסקי החברה שלו בעתיד. "אני לא מתכוון להגיד כי הפתרון של מיקרוסופט היה תמיד הכי טוב, אבל הוא היה זה שניצח בסופו של דבר. למיקרוסופט יש נכונות להשקיע ולפתח את המוצרים שלה ובסופו של דבר זה מה שמנצח".
את הקוד הפתוח משאיר כרגע נירהוד כפתרון נישה. אבל לא רק אותו גם פתרונות אחרים לשוק התוכנה בארגונים הבינוניים יזוזו "הצידה" לדעתו כתוצאה מפעילות מיקרוסופט: "בתוך שנתיים עד שלוש תשתלט חבילת התוכנה, שמציעה מיקרוסופט לשוק העסקים הקטנים והבינוניים (SMB), על נתח שוק משמעותי בעסקים בסדר גודל כזה. החדירה לארגונים תהיה גם על חשבון תוכנות הנהלת חשבונות כגון חשבשבת", צופה נירהוד.
בכלל, השוק שרואה נירהוד מורכב בעיקר מחברות בסדר גודל בינוני - שכוללות עד 2,500 נקודות קצה - ובעיקר שמורכבות מנקודת קבלת החלטות ברורה ולא בעלות ניהול מבוזר. "אני לא מעוניין בפרוייקטי ענק בתחום הפיננסי או בחברות הציבוריות הגדולות", מסתייג נירהוד מהחלום הרטוב של החברות בתחום. חלום רטוב אחר, כך נודע, מתכוונת דאטהסייף להגשים בקרוב עם פתיחת סניף בלונדון בו תרכז החברה את הפעילות המתפתחת שלה באירופה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הולך לבורסה
|
|
|
 |
|
|
|
האופטימיות של נירהוד מדבקת כמעט, אבל כדאי לא להתבלבל. שוק המחשוב הישראלי מונה היום כ-10 ספקי שירות גדולים ועוד מספר דומה של ספקי שירות בסדרי גודל בינוניים. הרווחים שרושמות החברות מהפעילות השוטפת אינם גדולים והתחרות הגבוהה וחסמי הכניסה הנמוכים לתחום משאירים מתח הרווחים שאינו גבוה. חלק משמעותי מההוצאות בתחום הולכות על תשלומי שכר וכידוע שכר בתחום ההיי-טק אינו מגלה "גמישות" כלפי מטה בקלות.
נס למשל, הצליחה להתגבר על מתח הרווחים הנמוך באמצעות יתרון לגודל כמעט כל גיוסי כח האדם שביצעה החברה ב-2004 (כ-800 איש) היו של עובדים בשטח. כלומר עובדים המביאים הכנסות. חלק גדול מעובדים אלו פועלים בסניפים שיש לנס בעולם והעלות בהתאם (בהודו למשל זה הרבה יותר זול). לדאטה סייף, שמחזור ההכנסות השנתי שלה ב-2005 יגיע לפחות מעשירית מזה של נס, יהיה קשה ליצור יתרון לגודל בשלב זה. בנוסף, היא עדיין רחוקה מהפעלת עובדים באוף-שור (Off Shore). כלומר, בהודו במקום בו העלות נמוכה באופן משמעותי.
נירהוד מסביר את האופטימיות שלו בנתון אחר לגמרי בשיטות הניהול שפועלות בחברה. לדבריו, החברה עובדת בשקיפות מלאה כלפי 100 העובדים בה דבר נדיר באקלים התעסוקה הנוכחי בישראל. "מה שמפריד בין חברה מצליחה לכזו שקורסת בתחום הוא הניהול והיכולת לראות קדימה ולהתמקד. כלנית קרסה כי לא ידעה לתכנן את ההוצאות שלה וסבלה מכשלים ניהוליים נוספים", הוא אומר.
כחלק מאותו תכנון קדימה מעוניין נירהוד להמשיך ולרכוש חברות במשק הישראלי בעלות פעילות סינרגתיות לשלו לאחר מספר רכישות מוצלחות יותר ופחות בשנים האחרונות. וכמו כן להרחיב את פעילות דאטהסייף, למשל ע"י פתיחת פעילות השמה שתרכז עד סוף השנה כ-50 עובדים שיפעלו בחברות אחרות. את החזון והאופטימיות מתכוון נירהוד לגייס גם על מנת להגדיל את קופת המזומנים של החברה. לטענתו, ברבעון הראשון או השני של 2006 תהיה דאטה סייף "בשלה" להנפקה והחברה תפנה לגייס כסף מהבורסה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
