 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg ניסוי גרעיני אמריקאי באי ביקיני, 1946.
אי-פי  |
|
|
|
|
| והפעם, השפעות התחממות כדו"א, שיטת שיבוט חדשה וגלולות למניעת (הריון) כאבי ברכיים |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
3/3/2005 19:06 |
|
|
|
|
|
|
|
בני האדם, במעשיהם, מהווים גורם מכריע בהתחממות כדור הארץ, אבל הם גם תורמים במידה רבה להופעתן של מחלות חדשות ומסוכנות.
הרס בתי גידול של בעל-חיים עקב פעילויות אנושיות תחת השם הכולל "פיתוח" והכחדה של מינים בכל העולם, אינם רק בעיה בתחום האקולוגיה. הנזק הסביבתי מסכן את בריאות האנושות כולה, כיוון שטפילים הופכים אז ל"שדות מוקשים אבולוציוניים", כך הזהיר לפני כמה ימים מדען קנדי, הפרזיטולוג, ד"ר דניאל ברוקס מאוניברסיטת טורונטו.
הוא טוען כי הנסיגה שחלה במה שמכונה "שונות ביולוגית", כלומר ירידה במיגוון היצורים החיים על פני כדור הארץ, נקשרת עם הופעתן של מחלות אנוש חדשות כמו קדחת מערב הנילוס ושפעת העופות.
"משבר השונות הביולוגית איננו נוגע רק להכחדת מינים של בעלי חיים" קבע ד"ר ברוקס העומד מאחורי מחקר חלוץ על טפילים. "בעבר, כאשר היו מקרים בודדים, אפיזודות, של שינויי אקלים גדולים או גלים נרחבים של הכחדות מינים ובעלי חיים החלו לנוע מבתי הגידול הטבעיים שלהם, מאזורים שבהם חיו לאזורים חדשים, התהליך הזה הביא להופעת מחלות חדשות.
טפילים נדדו יחד עם בעלי החיים שאירחו אותם, לאזורים חדשים, ממש זינקו לספינות ששטו על פני הימים, הגיעו למקומות ישוב חדשים, ומצאו להם מאכסנים חדשים. התוצאה: מחלות שבמקומות רבים לא היו מוכרות קודם לכן.
המדען הקנדי הציג את ממצאי מחקרו לפני כמה ימים בכנס ההתאחדות האמריקנית למדעי מתקדם שבמהלכו נערך
דיון-מומחים על סיטטמטיקה סביבתית.
מחקרו של ד"ר ברוקס שנמשך יותר מעשור, התנהל בג'ונגלים הצפופים של קוסטה-ריקה שבהם אסף דגימות של טפילים. באזור אחד, שמורת גואנקסטה בצפון-מערב קוסטה-ריקה על שטח של 1000 קמ"ר, מרוכזים בתי גידול לבעלי חיים רבים וגם יערות גשם וסאבאנות, אזור שבו מצויים כרבע מיליון מיני צמחים, עצים ובעלי-חיים, מנגיפים ועד יגוארים.
ברוקס תיעד וחקר יותר מ- 4000 פרטים של טפילים, החל מאלה שמוצאים "מחסה" על גופם של צפרדעים ועד צבאים. הוא זיהה יותר מ- 5000 טיפוסים של טפילים מיקרוסקופיים כך שבידיו המאגר הגדול ביותר בעולם. שני-שלישים מהם חדשים לחלוטין למדע.
בדו"ח שמסר ציין החוקר הקנדי כי תידרש עבודה רבה כדי להתחיל ולהבין איזה תפקיד ממלאים אלפי הטפילים בהופעתן של מחלות, שמקורן הראשוני בבעלי חיים ומהם, הם "מזנקים" לבני אדם ומחוללים אצלם מחלות קשות. "איננו יודעים עדיין מספיק על מחזורי החיים המורכבים ומרובי-המאחסנים של הטפילים ומי מהם מעביר מחלות וכיצד, ללא המיידע ההכרחי הזה לא נוכל למנוע את הופעתן של המחלות החדשות, המאיימות על בני האדם", אמר ד"ר ברוקס.
בעוד שמדע הרפואה יודע די הרבה על הטפיל מחולל המלריה, למשל, הוא איננו יודע אלא קמצוץ לגבי טפילים אחרים.
אחת ממטרות ה מחקר היא לקטלג בשיטות מודרניות את טפילי תבל, באמצעות כלים מתחום הביולוגיה והטקסונומיה (מדע סיווג המינים) המולקולרית והגנטיקה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מזג אוויר נוח, לא הורג
|
|
|
 |
|
 |
|
מזג אוויר חריג ומסוכן
|
|
|
 |
|
|
|
באותו כנס מדענים רב-יוקרה, הציגו מומחים דרישות לממשלות ולגורמי בריאות ורפואה "להתחיל לחשוב על צורות תגובה הולמות" להתגברות השינויים באקלים העולם , ולקשר שיש בין שינויים אלו למשברים בריאותיים כמו הופעתן של מחלות שונות. השינויים האקלימיים שמהווים סיכונים בריאותיים הם גלי חום קיצוניים שביכולתם להמית בני אדם, בצורת ורעב, שטפונות וגלים של מחלות מידבקות שבאים בעקבות אירועים אלו.
מאחר שהעולם עובר בעשורים האחרונים תהליך של התחממות וגם מאחר שבני אדם משנים נופים במהירות רבה, ההערכה היא שאוכלוסיות רבות יהיו בעתיד פגיעות הרבה יותר מבעבר למחלות: לגלי חום שגורמים למוות, לזיהומי אויר שמחוללים מחלות בדרכי הנשימה, למחלות זיהומיות מידבקות וגם למחלות עקב תת תזונה, שגם היא נגרמת עקב אסונות טבע, שיש המקשרים ביניהם לשינויי האקלים.
פרופ' ג'ונתן פאטץ מומחה למדעי הסביבה באוניברסיטת ויסקונסין אמר כי אירועי מזג אויר קשים שמספרם יגדל בשנים הקרובות, קלי חום קיצוניים, סערות ענק, שטפונות, כל אלה נגרמים עקב שינויים באקלים העולם והם אלו שיוצרים את הסכנה לבריאות המין האנושי כולו.
"חום וקור ממוצע לא הורגים, מצבים קיצוניים, הורגים" תימצת המדען האמריקני את מחקרו.
הוא ציין את גל החום הקטלני שפגע באירופה בשנה שעברה ושבו מתו בין 22 אלף ל- 35 אלף בני אדם רובם קשישים עניים ותשושים. "זה היה עד כה אירוע אקלימי קיצוני וחריג מאד, אבל יתכן שזה אות מבשר רע לבאות" ציין המדען האמריקני.
"אנחנו מודאגים שאירוע קיצוני כזה יתרחש בתכיפות. שיחולו שינויים בטמפרטורות באזורי העולם השונים, שמגמות השינוי במזג האויר יעצרו או יגבירו את הגשמים, יחוללו מחלות, יגרמו לתפוצה של מחוללי מחלות באויר ואז לבעלי חיים יהיה קל יותר לשאת מחוללי מחלות שידביקו בני-אדם.
למשל: ארועי אל-ניניו חזקים גורמים לגשמי זעף בדרום מערב אמריקה, מגדילים במידה מעוררת חששוות את אוכלוסיית המכרסמים שהם נשאי נגיף מחלת האנטה הקשה כשהפצת הנגיפים נעשית באמצעות השתן של המכרסמים והגללים שלהם. בני אדם באים במגע עם זיהומים כאלה ונדבקים.
המדענים דורשים לשכלל את מערכות חיזוי מזג האויר והאזהרה מפני אירועי מזג אויר חריגים - כחלק מההיערכות לבאות. הערכה ראשונית: השנה צפויים 9 מיליון מקרים של מחלות כתוצאה מחיידקים ונגיפים שמתפזרים דרך טיפות מים מזוהמים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
דולי
|
|
|
|
|
|
|
שיטות שיבוט חדשות
|
|
|
|
|
|
|
"דולי" הכבשה היתה הראשונה ? ועתה באה לעולם "ברנדי": הפרה המשובטת הראשונה. היא נוצרה באוניברסיטת מונאש במלבורן, אוסטרליה.
דולי היתה בעל החיים המשובט הראשון בעולם. ב- 1997 השתמשו יוצריה בסקוטלנד בטכנולוגית שיבוט בשם "העברה גרעינית". אלא שהיא לא היתה אמינה דייה ורק עוברים משובטים אחדים שרדו את ההליך.
בשיטה משוכללת יותר בשם "העברה גרעינית סידרתית" שבה העובר משובט למעשה פעמיים מבטיחים המדענים שיעור שרידות גבוה יותר ומבטיח. עד כה השתמשו בשיטה זאת בשיבוט עכברים וחזירים ועתה לראשונה לשיבוט פרה, עגלה מהזן המובחר הולשטיין-פריזיאן.
בשיטת השיבוט הרגילה נוטלים מהביצית את גרעינה. תא שנלקח מבעל-חיים שאותו רוצים "לשכפל", להשביט מוכנס לביצית. נוצרת הפרייה ומתהווה עובר, באינקובטור ואז מוכנס לרחם נקבה שתמשיך בהריון כדי להמליטו. בשיטה הסידרתית, כאשר הביצית מגיעה לשלב עובר היא מוכנסת מחדש לביצית אחרת שממנה נלקח הגרעין. וביצית שניה זאת היא שמטפחת את העובר החדש בתנאי אינקובטור לפני שהוא מוחדר לרם הנקבה.
"ההליך הזה משפר את התכנות של התאים הנתרמים שהותכו והעובר יהיה יותר בריא ויגיע לשלב ההמלטה החיה" הסבירה ד"ר ונסה הול, מבצעת הליך השיבוט של הפרה האוסטרלית.
ההערכה: בשור הקרוב ישתפר שיעור השיבוטים המוצלחים, יגדל מספרן של ההריונות שהגיעו לסיום, יהיו פחות כישלונות ונפלים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
נשים פגיעות פי 8 מגברים
|
|
|
|
|
|
|
גלולות למניעת הריון וכאב ברכיים
|
|
|
|
|
|
|
גלולות למניעת הריון שבעבר זכו ל"תקשורת רעה" ולביקורת בעיתונות ? מספקות עתה חדשות טובות: לא זו בלבד שהן מונעות הריון בנטילה דרך הפה, הן משפרות את בריאות הברכיים, מונעות פציעות ברך - ולפיכך יעילות מאד לשימושן של ספורטאיות.
מחקר חדש בנושא זה פורסם על-ידי מדעני בית הספר לבריאות ורפואה של אוניברסיטת מקגיל בקנדה. דיווח על כך נמסר לכתב העת העוסק ברפואת ספורט.
ספורטאיות שיטלו גלולות אלו יחזקו את מיפרקי הברך במידה משמעותית לעומת אלו שלא נטלו אותן. אלו לכן חדשות טובות לשחייניות וגם לשחקניות כדורגל. הגלולות מחזקות את הרצועות ואת רקמות הגידים ומצמצמות בסיכונים לפציעות.
נשים פגיעות יותר כדי פי 4 עד 8 מגברים לפציעות ברך, הסביר ראש צוות המחקר ד"ר פול מרטינו. בקנדה בלבד, כ- 30 אלף נשים ספורטאיות עוברות פציעות ברך קשות מדי שנה. פציעה כזאת היא הרסנית לספורטאית ועלולה לסיים את הקריירה שלה. מחקרים קודמים העלו כי הורמונים מעורבים בבניית רצועות וגידים. שימוש בגלולה למניעת הריון העלה כי בעזרתה מיפרק הברך והרצועיות נעשו יותר עמידות לפגיעה ולא חלה בהן תזוזה הרסנית.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
